משמרים את המיתוס לצרכים פוליטיים? או מה קורה כאשר קיסר מתמוטט.

תיקדבקה.אין זה מקרה שביום רביעי 11.1, מיד לאחר שהתפרסמה הידיעה על מינוי שמעון פרס כמס` 2 של אהוד אולמרט, התפרסמה הידיעה כי ידידו של אריאל שרון, הפרסומאי ואיש יחסי הציבור ראובן אדלר, מציע להעמידו במקום ראשון ברשימה, כלומר מס` 1. במילים אחרות, אהוד אולמרט צריך לזוז במחילה מכבודו להיות מספר 2, וככה גם שמעון פרס, שיהפוך להיות מס` 3. אפשרות אחרת היא כמובן שפרס ישאיר את אולמרט בשום מקום.
ראבון אדלר מגדיר זאת `כיוזמה ראשונית` שפורסמה לצורך בדיקה, אולם רק אנשים תמימים ונאיביים, יאמינו לכך.
כבר שמונה ימים מאז אריאל שרון מאושפז מתחולל סביב אשפוזו בבית החולים `הדסה` קרב איתנים שהציבור אינו מודע לו. תיקדבקה נמנע עד עכשיו מלכתוב עליו.
בניו של ראש הממשלה עומרי שרון וגלעד שרון, וחבורת האנשים המצומצמת מסביב לשרון, השתלטו על האזור בקומה השביעית בבית החולים, בה מאושפז שרון,והם משפיעים/לוחצים על קצב הטיפול הרפואי בראש הממשלה.
ההשתאות והמרירות על תופעה זו גוברת והולכת בתוך הסגל הרפואי של `הדסה`, ואת ביטוייה אנו רואים בימים האחרונים בפרסומים שונים המותחים ביקורת על דרך וצורת הטיפול, ועל אבחנות שגויות ועל אי דיווחי אמת על מחלותיו של ראש הממשלה.
מנכ"ל `הדסה` הפרופ` שלמה מור יוסף אמר ביום ג` 10.1, כי בית החולים לא יתעסק בנושאים אלה, אולם הוא לא התייחס לעובדה כי עיקר הביקורת באה מתוך בית חולים שהוא עצמו מנהל. זו הסיבה מדוע לכל תגובה של `הדסה` יש מיד תשובה וגילויים נוספים. צריך להבין כי ככל שפרופ` מור יוסף נוטה להיענות למשפחה, כך גוברות נגדו הביקורת המקצועית וההדלפות `בהדסה`.
כלפי חוץ השליטה הזו של משפחת שרון וחוג יועציו הקרובים מתבטאת בנימה האופטימית של ההודעות שבית החולים מוסר על מצבו של ראש הממשלה.
כל ההודעות היוצאות חייבות להיות אופטימיות ולהשאיר את הרושם כי קיים סיכויי ששרון יכול לתפקד בעתיד, אחרת המשפחה איננה מאשרת אותן.
המשפחה גם החלה בימים האחרונים להזמין עיתונאים מקורבים לבקר בקומה השביעית ולהיפגש אתם. עיתונאים אלה, המוכנים כולם להיצמד לקו האופטימי של סיכוי שרון להבריא, מורשים לגשת עד לפרגוד הלבן החוסם את הכניסה לאזור בו מאושפז ראש הממשלה, אבל לא מעבר לכך. כך קרה לכתבת הפוליטית של ערוץ 2 הגב` רינה מצליח שהוזמנה לבקר בקומה השביעית, ולאחר שהייתה שם שידרה כי אריאל שרון מגיב כבר לדיבורים. דיווח שאינו סביר גם כיום.
כבר בתחילת השבוע החל מכרסם חשד כבד בחוגים פוליטיים, אולם איש לא העז לומר זאת בקול רם, כי מה שמנסה משפחת שרון להשיג במדיניות זו, הוא להקיף את ראש הממשלה בקבוצת נאמניו, אשר ימשיכו בשמו ובזכות המיתוס שלו את שליטתם בפוליטיקה הישראלית. מאחר ואיש לא יוכל לדעת מה באמת מצבו של שרון שיהיה מסוגר, אם וכאשר יצא מבית החולים, בחוות השקמים, הם יוכלו תמיד לטעון כי הם מדברים בשמו, או מביעים את רצונו של ראש הממשלה. סימנים ראשונים להתרחשות כזו אפשר היה לראות כבר ביום ד` בבוקר כאשר החלו להגיע התגובות הנזעמות על הפרסום ב`ניו יורק טיימס` על בנימין נתניהו.
זו לא פעם ראשונה בהיסטוריה שמתרחשים אירועים כאלה. בשנת 1976, נשיא רוסיה וראש המפלגה הקומוניסטית הרוסית ליאוניד ברז`נייב הפסיק לתפקד לאחר שנתקף באלציימר. למרות שראש האימפריה הסובייטית-קומוניסטית, לא יכול היה למלא את תפקידו משום שהיה מנותק מהמציאות ומהסובבים אותו, יצרו מקורביו ובראשם בתו מחיצה בינו לבין ראשי המערכת הממשלתית, מפלגתית, צבאית ומודיעינית הרוסית. כל נושא שהיה זקוק להכרעה או החלטה באימפריה הסובייטית הועבר קודם כל אליהם, במטרה שיגיע לברז`נייב. אולם למעשה הם היו המחליטים, מבלי שברז`נייב ידע על כך דבר. כך התקבלה ההחלטה הרת הגורל, אשר סימנה את התחלת התמוטטותה של האימפריה הסובייטית לפלוש בנובמבר 1979 לאפגניסטן.
חמש שנות שלטונו של אריאל שרון במדינת ישראל לא הצטיינו במידת הדמוקרטיה ששררה בהן. אין שום סיבת כי מחלתו, תשנה את מנהגי הסובבים אותו.