מתגשם חלום הבלהות האסטרטגי של ישראל: סוריה ומצרים מתמוטטות ומתרסקות ביחד

מפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, אמר ביום ג' 29.1, כי סוריה קורסת ואיש איננו יודע מה יכול להתרחש מחר. 'לא צפויה מלחמה מחר בבוקר אך חיל האוויר ערוך לכל תרחיש ולכל התפתחות', אמר אשל.
אם לא צפוייה מלחמה אז מדוע צה''ל, כולל חיל האוויר, נמצאים בכוננות-על זה כבר חמישה ימים החל מליל שבת 25.1?
ייתכן כי האלוף אשל צודק ומבחינה טכנית לפעולה ולמצב שאליה צה''ל יידרש, אי אפשר לקרוא מלחמה. אבל מהמצב הזה  יכולה בהחלט להתרחש מלחמה, אולי מצומצמצת, ואולי רחבה, איש איננו יודע.
לא יכולה להיות מדיניות יותר מגוכחת ממדיניות השתיקה וההשתקה של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ושל שר הביטחון אהוד ברק, שהוחזר בשבת לפנות בוקר לישראל, מטיול משפחתי, ושל צה''ל.
אין איש אחד מתוך עשרות, או אולי מאות אלפי הישראליים החולפים כל יום על פני סוללות 'כיפות ברזל'  שהוצבו בימים האחרונים ליד שתי ערים צפוניות בישראל, שמאמין להודעות צה''ל, כי המדובר בפעולה שיגרתית שתוכננה מראש שאיננה שייכת למצב הקיים.

בייחוד, כאשר במקביל קצין בכיר ישראלי אומר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP, כי לחיזבאללה כוחות גדולים בסוריה הנמצאים ליד מאגרי הנשק הכימי, והם נערכים להשתלט עליהם. אם זה יקרה, אומר הקצין הבכיר 'תידרש לקבל ולבצע החלטה (על ידי ישראל וצה''ל) לתקוף מיד את לבנון ואת סוריה'. ציטוט המקור: A decision to attack in Syria or Lebanon will need to be implemented immediately.
האם אין תיאום בין דברי הדרגים המדיניים והצבאיים הבכירים, ובין מפקדי צה''ל הבכירים בשטח?
לדבריו של האלוף אשל על 'התרסקות סוריה', צריך להוסיף את אזהרתו מיום ג' של שר ההגנה המצרי גנרל עבדל פתח אל-סיסי General Abdel Fattah al-Sisi, כי 'המאבקים הפוליטיים דוחפים את מצרים אלן סף ההתמוטטות'. ציטוט המקור:political strife was pushing the state to the brink of collapse.
כמו כל פוליטיקאי, או גנרל אחר, כולל הישראליים, אל-סיסי נמנע מלומר, כי המדינה המצרית כבר עברה את סף ההתמוטטות, ועתה היא מתדרדרת לאיטה, אם כי עדיין לא הגיעה לנקודה, של מלחמת אזרחים.
הנשיא מוחמד מורסי, והממשלה המרכזית של האחים המוסלמיים אינם מתפקדים כגוף המנהל את ענייני המדינה המצרית. הם מתפקדים רק למען מטרה אחת-קרי הצלת שלטונם. הצבא, המשטרה, כוחות הביטחון הפנימיים המצריים, אינם מתפקדים משום שהם אינם מוכנים להיכנס לעימות דמים עם הרחוב המצרי. בערי מצרים שוררים תוהו ובוהו, וישנם כבר חלקים גדולים מבין 80 מיליון המצרים שאין להם אספקה סדירה של מים ומזון.
אם זו לא התרסקות של המדינה המצרית, התרסקות מה היא?
אפשר לפרש את אזהרתו של שר ההגנה המצרי בשני אופנים:
1. אזהרה אחרונה לאחים המוסלמיים ולמתנגדיהם ברחוב, שאם לא יעצרו ברגע האחרון את עימות הדמים המתחולל ביניהם, הצבא יתערב ויבצע הפיכה צבאית, שמטרתה תהייה הצלת המולדת.
2.
הצבא לא יתערב, ובמצרים תפרוץ מלחמת אזרחים, שהיקפה ושפיכות הדמים בה יהיו נרחבים הרבה יותר ממלחמת האזרחים המתחוללת כבר שנתיים בסוריה.
כל אחד מהתרחישים האלה, במצרים, סוריה, ולבנון, מגמדים ומחווירים את ההגדרה של מפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל, כי 'לא צפוייה מלחמה מחר בבוקר'. מבחינה טכנית אולי תחזיתו של אשל לגבי יום ד' בבוקר 30.1, צודקת. אולם מה יתרחש לאחר מכן?
גם כאן אשל צודק, כאשר הוא אומר 'כי איש איננו יודע'.
אם אכן מצרים תקרוס עם, או במקביל לסוריה, יתגשם חלום הבלהות הישראלי, של מלחמות בלתי פוסקות בשלוש, או ארבע חזיתות, באם נוסיף לכך את ירדן העומדת בפני סכנות אפילו גדולות יותר מאשר ישראל.   


 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות