נהג מכונית התופת היה מתאבד עיראקי. המעורבות הסורית-הלבנונית, והפלסטינית ברצח.

עד לאיזה פרטים וועדת החקירה הגיעה אפשר ללמוד מהציטוט הבא: `העד, (איש מודיעין סורי שערק.) היה מבקר באופן קבוע בבסיסי הצבא הסורי בלבנון.` בביקוריו במחנה חמנה Hammana הוא הבחין במכונית מיטצ`ובישי Mitsubishi מדגם Canter , מכוסה בברזנט לבן. העד עקב אחר המכונית ב-11, 12, ו-13 לפברואר 2005, (כלומר עד יום לפני הרצח.) המכונית עזבה את המחנה בכיוון ביירות ב-14 לחודש פברואר, ( יום הרצח.) המכונית הזו היא שהובילה את הפצצה שהרגה את חארירי. בדיקות שנערכו העלו כי המכונית הזו נכנסה ללבנון מסוריה דרך בקעת הלבנון, בכביש שהיה מיעד אך ורק לשימוש הצבא הסורי ב-21 לינואר 2005 שעה 13.20.במילים אחרות המכונית שהתנקשה בחארירי נכנסה מסוריה ללבנון שלושה שבועות לפני הרצח. נהג מכונית התופת היה מתאבד עיראקי.
הקצינים הסורים שהדריכו נהג זה הסבירו לו כי ההתנקשות נועדה להרוג את ראש ממשלת עיראק לשעבר עיאד עלוואי ששהה באותה תקופה בביירות. גם חומרי הנפץ שהוטענו במכונית התופת היו מהסוג בו משתמשים אנשי הגרילה בעיראק.
כדי לכסות על זהות מארגני הרצח הופצה על יד המודיעין הסורי קלטת בה נראה נשמע כי נהג המכונית היה מתאבד פלסטיני בשם אחמד אבו אדאס Ahmad abu Adass שהוצג על ידי גורמים שונים בלבנון כחבר בכת דתית מוסלמית קיצונית בשם אל נסראה וואל ג`יהאד Al-Nasra wal Jihad. כל המאמצים לאתר כת כזו עלו בתוהו. ועדת החקירה הגיעה למסקנה כי `כת` זו כנראה הומצאה על ידי שירותי המודיעין הסוריים במטרה לטשטש את עקבות הרצח. אבו אדאס גויס, לפי העדויות אישית על ידי גיסו של בשאר אסד, ראש המודיעין הצבאי הסורי גנרל אסף שואכת, והוא לא לקח כלל חלק בהתנקשות מאחר ואף פעם לא נמצא לכך כל סימן, כולל בדיקות DNA. וועדת החקירה הגיעה למסקנה, כי אבו אדאס הוברח כנראה לסוריה ושם הוא נמצא עד היום. עדות אחרת מוסרת כי אבו אדאס נחטף למעשה על ידי סוכנים סורים והוא אולץ להקריא את הודעת ההתאבדות לפני מצלמות תחת איומי נשק. לבסוף הוא הובא לסוריה שם הוא נהרג.
מכונית התופת נקלטה ביום הרצח על ידי מצלמות ווידיאו CCTV שהיו מוצבות מעל הכניסה של בנק הממוקם בדיוק מול מקום ההתנקשות. כמו כן נאספו וזוהו חלקים של המכונית שהתפוצצה בזירת הרצח. כל הבדיקות העלו כי המדובר במכונית מיטצ`ובישי Mitsubishi מדגם Canter.
בדבריו של אחד העדים, שוב איש מודיעין סורי שערק נמסרים פרטים על מעורבות פלסטינית אחרת ברצח חארירי. סעיף מס` 101: גנרל ג`מיל אל סעייד, (ראש המודיעין הלבנוני הנמצא עתה במעצר.) שיתף פעולה עם גנרל מוסטפה חמדאן ועם גנרל ריימונד אזר, בהכנת רצח חארירי. הוא תיאם את הכול עם גנרל רוסטום ראזללה ועם אנשים של אחמד ג`יבריל בלבנון. (ראש החזית הפלסטינית העממית לשחרור-המפקדה המרכזית.)
כפי שתיקדבקה כבר דיווח כמה פעמים, אחד העדים המרכזיים שהופיעו בפני הוועדה
הוא קצין המודיעין הסורי מוחמד אסדיק Muhammad Zouhayr Asseddiq, אשר ערק מדמשק לערב הסעודית ומשם הגיע לפריס בעזרתו ומימונו של רפעאת אסד. מקריאת הדוח
עולה כי המדובר בעד המרכזי שישנו בידי וועדת החקירה. מאחר ואסדיק חתם על הודאה שהוא לקח חלק בתכנון, הכנות וביצוע הרצח, כלומר הפליל את עצמו ברצח, וועדת החקירה רואה בו עד מהימן ביותר. כל הידיעות שהתפרסמו בימים האחרונים כאילו התעוררו ספקות לגבי אמינות עדותו, באו ממקורות סוריים. דוח החקירה מצא ובדק גם את כל מספרי ומכשירי הטלפון שהיו מעורבים במשך שבועות רבים בעיקוב אחר ראפיק חארירי. המדובר ( כפי דיווחנו בעבר) בשמונה קווי טלפון ו-10 מכשירים סלולאריים. אותם מספרים ומכשירים פעלו גם ביום הרצח בזירת ההתנקשות. כל הטלפונים האלה הפסיקו לפעול בבת אחת ביום 14 לפברואר בשעה 12.56, השעה בה ראפיק חארירי נרצח. מאחר ומכשירים אלה היו בשימושם של קציני מודיעין סורים ולבנוניים, מגיעה וועדת החקירה למסקנה כי ההכנות והביצוע של הרצח נעשו תחת הפיקוח של הדרגים הגבוהים ביותר של המודיעין הסורי והלבנוני, וכי ההחלטה להרוג את חארירי, נתקבלה בדרגים הסורים הגבוהים ביותר. סעיף מס` 137 מתאר את השיירה של ראפיק חארירי שנעה ביום הרצח מבנין הפרלמנט אל ארמונו של הנרצח. בשיירה היו שש מכוניות. במכונית הראשונה היו אנשי ביטחון לבנוניים. במכונית השנייה היו אנשי ביטחון פרטיים של חארירי. המכונית השלישית הייתה מרצדס משוריין, בו חארירי נהג בעצמו. המכוניות הרביעית והחמישית, היו גדושות באנשי ביטחון פרטיים שחארירי העסיק. המכונית השישית בשיירה הייתה למעשה אמבולנס ובו צוות רפואי. כל המכוניות היו מצוידות במכשירי שיבוש אלקטרוניים, כולל מכשירי שיבוש של מטעני צד.