ניצחון גדול למנהיג מפלגת 'העבודה' ושר הביטחון אהוד ברק. וועידת מפלגת 'העבודה' החליטה להצטרף לממשלת נתניהו. בכך הושלם המהלך הפוליטי המרכזי בפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות, הברית הפוליטית בין בנימין נתניהו ואהוד ברק.
תיקדבקהכמו כל ההכרעות הגדולות בפוליטיקה הישראלית, גם המלחמה על כניסתה של מפלגת 'העבודה' לממשלת נתניהו הסתיימה, ביום ג' 24.3, בתוצאה הידועה מראש. קרוב ל-60 אחוז בעד, וקצת למעלה מ-40 אחוז נגד.
ביום ד' 25.3 תוכל התקשורת הישראלית, אשר ניצבת שוב הפעם בצד המפסיד, לטעון ש-42.9 אחוז הם מיעוט שיש להתחשב בו, ויש לו משמעות פוליטית.
הדרך והמשמעות הפוליטית היחידה שהייתה ויש למתנגדי דרכו של ברק, בראשותם של ח"כ אופיר פז-פינס, ושלי יחיימוביץ, היא בכך שהם יכולים להחליט להצביע באורח קבוע נגד החלטותיה ומעשייה של ממשלת נתניהו, ובכך לפלג מעשית את מפלגת 'העבודה'. אולם ספק רב באם הם יעשו זאת.
גם הם יודעים, כי בלי אהוד ברק, או כל מנהיג אחר, ובלי המסגרת של מפלגת 'העבודה', הם מהווים לא יותר מאשר רסיס פוליטי, אשר במשך הזמן יעלם מהנוף הפוליטי הישראלי, בדיוק כפי שמר"צ הולכת ונעלמת.
הרטוריקה של שלי יחימוביץ הרואה את עצמה 'סוציאל דמוקרטית בעלת ערכים אידיאולוגים', היא פוזה יפה, המתאימה לשנות העשרים של המאה הקודמת, שם הופיעה לרגע קט על במת הפוליטיקה האירופאית והקומוניסטית רוזה לוכסמבורג, ממשיכת דרכם של קארל מרקס ופרידריך אנגלס.
שלי יחימוביץ' משווה את עצמה לדמות זו ומנסה לשחק את ז'אן דארק של הפוליטיקה הישראלית. האשליה הקצרה הזו התנפצה לרסיסים ביום ג' בלילה. הסיבה העיקרית להתנפצות זו הייתה שמול הסלון ש'הסוציאל דמוקרטית' הזו הקימה, התייצב מנהיג פועלים אמיתי, שהוא הגיבור של הדרמה הפוליטית הזו, ראש ההסתדרות עופר עיני.
עכשיו הכול תלוי בבנימין נתניהו. אם הוא יתפוש את המשמעות האמיתית של הניצחון הפוליטי הזה שלו, הוא יוכל ביחד עם אהוד ברק, ועם ראש ההסתדרות עופר עיני, התעשיינים וראשי המשק הפיננסי-כלכלי הישראלי, להקים גוש מרכזי פוליטי לאומי ישראלי חדש. מול הגוש הזה גם 'קדימה' בסופו של המהלך תתפרק.
אולם אם נתניהו לא ישכיל להתרומם ברגע זה וישקע בביצה הרגילה של הפוליטיקה הישראלית, גם הממשלה הזאת שלו תתמוטט לאחר זמן קצר.
בהנחה שמתנגדיו של ברק ב'עבודה' לא יצביעו בעד ממשלת נתניהו, יש החל מיום ג' בלילה לנתניהו קואליציה צרה של 60 או 61 חברי כנסת, וזאת מבלי שמפלגות הימין כמו 'הבית הלאומי', ה'איחוד הלאומי' ואגודת ישראל יצטרפו לממשלה.
מותר להניח, כי נתניהו לא ימתין להצטרפותם, וכבר השבוע יכריז על הקמת ממשלה המורכבת מ'הליכוד', 'ישראל ביתנו', 'העבודה', וש"ס. למרות שזו תהייה ממשלת מרכז, ימשיכו החלקים המפסידים במאבק הפוליטי הזה, כולל 'קדימה' והתקשורת הישראלית, להגדיר אותה 'ממשלה צרה ימנית קיצונית'.