נכשלו שיחות הגרעין ארה"ב-איראן. איראן מסוגלת להפיק פלוטוניום ממוטות דלק גרעיניים שיספיק לבניית 24 פצצות פלוטוניום

חבר בכיר במשלחת האיראנית לשיחות הגרעין הישירות חשאיות בין ארה''ב ואיראן, המתנהלות כבר שבועיים בז'נווה החל מ-1 לדצמבר, מוסטפה דולאטאייר Mostafa Dolatyar, אמר ביום שישי 14.12 בניו דלהי, כי השיחות בין איראן לבין המעצמות לא תבאנה לשום תוצאות משום שהדרישה המוצגת לטהרן להפסיק להעשיר אורניום לדרגה של 20 אחוז, (שהיא דרגה צבאית), איננה הגיונית, או בעברית פשוטה כפי שהוא הציג זאת איננה עושה שכל'  it doesn't make sense.
'הם' אמר הנציג האיראני מבלי לזהות בדיוק במי מדובר, 'עשו קשר מסוים בין נושא טכני טהור לבין משהו פוליטי טהור'  They have made certain connections with purely technical issues and something purely political. 'אם זוהי המנטאליות והגישה של חמש המעצמות +אחת (הכוונה לגרמניה), או איך שלא תקראו לכך, (אפשר לומר) בביטחון כי אין למשחק זה (השיחות הגרעיניות) סוף'.As far as this is the mentality and this is the approach from 5+1 or whatever else you call it, definitely there is no end for this game.
במשפט איראני סתום זה, שסתם את הגולל על השיחות הגרעיניות, מקופלים מסרים איראנים חשובים, שלא לומר מכריעים:
1.
צריך לשים לב למילים 'או איך שלא תקראו לזה'  or whatever else you call it. בפעם הראשונה טהרן מודה כי היא מנהלת מו''מ ישיר גרעיני עם גורם אחר מלבד הפורום של חמש המעצמות וגרמניה. כמובן מדובר בארצות הברית. העובדה שממשל הנשיא אובמה הצליח עד עתה להטיל איפול כבד על עצם קיום השיחות, עדיין איננה אומרת כי הן אינן מתקיימות בחווילה מבודדת על גדות אגם ז'נווה ליד העיר לוזאן Lausanne.
2. מוסטפה דולאטאייר, הוא לא סתם דיפלומט  איראני בכיר מקצועי. הוא ראש המכון למחקר של משרד החוץ האיראני, גם ראש המכון למדע המדינה ויחסים בינלאומיים האיראניים Iranian foreign ministry's think tank, the Institute for Political and International Studies, וגם חבר בכיר בצוות האיראני לשיחות הגרעין.   
שום חבר בכיר במשלחת האיראנית למו''מ הגרעיני, ובוודאי שאיש בכיר כזה כמו מוסטפה דולאטאייר, לא יגיד משפט כזה בעל כל כך הרבה משמעויות, בניו דלהי, אם לא קיבל לכך הוראה מפורשת מלשכת מנהיג איראן האיטוללה עלי חמנאי בטהרן.
גם הנוסח והמילים בהן הוא השתמש הן לא שלו, אלא  הוכתבו מלשכתו  של חמנאי. 
כלומר, אם ארצות הברית רוצה להמשיך בצורה כזו של מו''מ זה עניינה, אבל צריך וכדאי לדעת 'שלמשחק הזה לא יהיה סוף' definitely there is no end for this game.
במילים אחרות, איראן מוכנה להמשיך במשחק הזה של הנשיא אובמה, אבל מבחינתה צריך להיות ברור, שמו''מ כזה יכול להימשך עד אין סוף, כלומר המשחק הזה נגמר!
המקורות האיראניים של תיקדבקה מציינים, כי זו הפעם הראשונה בלמעלה מ-15 שנה של מו''מ גרעיני בין טהרן ובין המעצמות, כולל הוועדה לאנרגיה גרעינית ה-IAEA, שאיראן מגלה סימנים ברורים של קוצר רוח ושל חוסר אכפתיות. לכך יש שתי סיבות עיקריות:
א.
עד עכשיו איראן השתמשה בטקטיקה של שיחות הנמשכות כבר שנים כדי להרוויח זמן בו היא תוכל לפתח את התוכנית הגרעינית הצבאית שלה ללא הפרעה וללא ללחצים שישפיעו  על ההישגים. אם איראן נוטשת בדצמבר 2012 את המדיניות הזו, והיא זו האומרת לאמריקנים ולאירופאים, כי מבחינתה המשחק הזה יימשך ללא סוף, סימן שהיא כבר השיגה את מטרותיה הגרעיניות, ועתה שאלת 'הזמן' היא עניינו של המערב ולא של איראן.
ב.
ב-5 לדצמבר פרסם ה'וול סטרייט ז'ורנאל' The Wall Street Journal, מאמר ראשי קצר תחת הכותרת 'מבושייר לפצצה',  From Bushehr to the Bomb.  מאמר זה נשאר כקול במדבר, מבלי ששום גורם תקשורת אחר במערב או בישראל לא יצטט אותו כאילו הוא אף פעם לא נכתב ולא פורסם שחור על גבי לבן.
המאמר, שמבוסס על חומר ממקורות מודיעיניים אמריקנים,  מעלה את האפשרות כי כל הפרשה המוזרה  של הוצאת 136 מוטות הדלק הגרעיני  מהכור הגרעיני בבושייר באמצע אוקטובר, בגלל שכביכול נמצאו בליבת הכור 'ברגים משוחררים', טענה שהוכחשה ב-1 לדצמבר על ידי הוועדה לאנרגיה גרעינית הרוסית שבנתה את הכור וסיפקה את מוטות הדלק, והחזרתם לכור בשבוע האחרון של נובמבר, לא היה אלא תרגיל צבאי-מדעי איראני בו האיראנים תרגלו את הוצאת מוטות הדלק, העברתם למתקן איראני חשאי בו אפשר להפיק ממוטות הדלק האלה פלוטוניום. But as the Journal suggested in its story, the transfer could also have been a test run for the Iranians should they decide to reprocess those rods into weapons-grade plutonium.
עד עתה הסבירו כל מומחי הגרעין האמריקנים, הרוסים, והישראלים, כי טכנולוגיית הפקת פלוטוניום ממוטות דלק היא כל כך מסובכת ויקרה עד איש לא משתמש בה, וממילא אין לאיראנים טכנולוגיה מתקדמת כזו.
אולם  ה'וול סטרייט ז'ורנאל' אומר, כי עתה אומרים לו מומחי גרעין ומודיעין, כי המדובר עכשיו ב'תהליך מאוד פשוט וקצר, אותו אפשר לבצע בקלות במקום מסתור קטן'. experts tell us that the rapid extraction of weapons-usable plutonium from spent fuel rods is a straightforward process that can be performed in a fairly small (and easily secreted) space.
במילים אחרות, אין יותר צורך במתקנים גדולים ויקרים, כמו למשל כור הפלוטוניום שהאיראנים בונים באראק Arak,  ובטכנולוגיות מסובכות, כדי להפיק פלוטוניום ממוטות דלק גרעיני.
המקורות האלה אומרים ל'וול סטרייט ז'ורנאל', כי בתרגיל הזה האיראנים תרגלו הפקת  220 פאונדס, כלומר 100 ק''ג פלוטוניום, שזו כמות המספיקה לבנייתן של 24 פצצות פלוטוניום, בגודל שהאמריקנים הטילו על נגסאקי במלחת העולם השנייה ב- 9 באוגוסט 1945, As many as 24 Nagasaki-type bombs could be produced with 220 pounds of plutonium.
פצצת פלוטוניום זו שכונתה 'האיש השמן' Fat Man , כאשר הכוונה היא לווינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בתקופת המלחמה, היא בעל עוצמת פיצוץ של 20 קילוטון.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי אם זהו המצב האמיתי בתוכנית הגרעין האיראנית, הרי כל הדיונים שמנהלים האמריקנים, והאירופאים, אם איראן תמשיך להעשיר אורניום בדרגה כזו או אחרת, או מה לעשות עם האורניום שכבר הועשר, ואם לסגור, או לא לסגור את מתקן ההעשרה התת-קרקעי בפורדו, או לא לסגור אותו, אין להם שום ערך.
לאור עובדות אלה שאיראן מסוגלת היום להפיק היום פלוטוניום לבניית פצצות, ואין לה צורך יותר באורניום מעושר, גם הופעתו הדרמטית של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ב-27 לספטמבר בעצרת האו''ם עם ציור 'הקו האדום', הייתה מיותרת ונלעגת.   
את העובדות האלה ביקשה איראן להביא לידיעת דעת הקהל העולמית, ובייחוד האמריקנית והישראלית, ביום שישי 14.12 באמצעותו  של מוסטפה דולאטאייר Mostafa Dolatyar. 

Print Friendly, PDF & Email