נכשל ניסיון אמריקני להקים קו אדום למלחמה בטרור בין ארמון נשיא מצרים ומערכת הביטחון בתל-אביב

ההודעה המפתיעה של צה''ל מסוף שבוע שעבר, כי הוא סוגר תנועת ישראליים לאורך כל 182 הק''מ של גבול ישראל ומצרים, וכי הוא מקים בפעם הראשונה בתוך שטח ישראל רצועת ביטחון ברוחב של 300 מטר, שגם היא אסורה בכניסה לאזרחים, היו תוצאה ישירה של כשלון שיחותיו במצרים, בתחילת השבוע השני של ינואר (7.1-6), של מייקל וויקרס  Michael Vickers, סגן שר ההגנה האמריקני לנושאי מודיעין U.S. Undersecretary of Defense for Intelligence , שהגיע לקהיר כדי לנסות ולהזיז את המלחמה בטרור שתי חזיתות בלוב, ובחצי האי סיני, התקרבות מחודשת של קהיר לאיראן בהשפעת קטאר, וחוסר מעש מוחלט מצרי במלחמה בטרור בחצי האי סיני.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מוסרים, כי המצרים דחו על הסף הצעה אמריקנית להקים קו תקשורת ישירה, קו אדום, בין ארמון הנשיאות בקהיר, ובין מערכת הביטחון הישראלית בתל-אביב. קו כזה היה קיים בתקופת שלטונם של הנשיא מובראק והכת הצבאית המצרית ששלטה אחריו בקהיר, אולם הוא נותק עם כניסתו של איש האחים המוסלמיים מוחמד מורסי, לפני ששה חודשים ביולי 2012.
כל הניסיונות האמריקנים לחדש את התיאום האמריקני-מצרי-ישראלי למלחמה בטרור, עליהם סוכם, בשבוע השלישי של נובמבר 2012, בין ארה''ב, למצרים ולישראל, כחלק מתהליך סיומו של מבצע צה''ל בעזה 'עמוד ענן', והסכמתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא להורות לצה''ל להיכנס לרצועה, נתקלו בהתחמקות ברורה של הדרגים המדיניים והצבאיים-מודיעיניים המצרים, כאשר הם רומזים כי התקופה הקרובה איננה נוחה מבחינה פוליטית.
המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי כאשר הדרגים המצריים מדברים על 'תקופה שאיננה נוחה', הם מתכוונים לביקוריהם התכופים באחרונה של אנשי צמרת איראניים בקהיר.
בשבוע האחרון של חודש דצמבר, ערך בקהיר ביקור חשאי הגנרל האיראני קאסם סוליימני Gen. Qassem Suleimani, המפקד העליון של גדודי אל קודס האיראניים.
אנשי הנשיא מוחמד מורסי התרשמו מהצלחתו של סוליימני לשמור את על אחיזתו של הנשיא בשאר אסד בשלטון בדמשק, שהם החליטו להזמינו לקהיר ולייעץ לאחים המוסלמים המצריים, כדי לשמור על שלטונם מפני קושרים פנימיים וחיצוניים.
למרות סיבה זו אשר הייתה צריכה להדליק בישראל מספר נורות אדומות, ופרסום דבר הביקור בפומבי במערב בעיתון הבריטי 'טיימס' The Times, ביום שלישי 8 בינואר, נמנעה התקשרות הישראלית אשר רצה מיד לפרסם כל ידיעה המופיעה בעיתונות חוץ, מלפרסם ידיעה זו. בסוף שבוע שעבר ביום שישי 11.1 הגיע לביקור בן יומיים בקהיר שר החוץ האיראני עלי אכבר סאלחי.
הדאגה בוושינגטון ובירושלים, מההתקרבות הזו בין קהיר לטהרן היא בעיקר מכך, כי היוזמים העיקריים של מהלכים אלה הם הקטארים, אשר השבוע הודיעו כי הם מוכנים לעזור למצרים כלכלית בהלוואה לטווח ארוך של עוד 2 מיליארד דולר, על 2 מיליארד הדולר שכבר קטאר נתנה למצרים בשנה שעברה.
בוושינגטון בירושלים החלו החוגים הקובעים את האסטרטגיה במזרח התיכון שואלים את עצמם, מדוע קטאר, העומדת מאחורי המורדים הסוריים נגד נשיא סוריה בשאר אסד, בעל בריתה העיקרי של איראן, תומכת ומעודדת לפתע התקרבות מצרית-איראנית? 
האם קטאר שואפת להקים ציר איראני-מצרי-קטארי, במקום הציר טהרן-דמשק-חיזבאללה, במזרח התיכון?

לגבי ישראל לשאלות אלה יש חשיבות עצומה, משום שקטאר מנסה באחרונה לפשוט את זרועותיה הכלכליות-פיננסיות לא רק לעבר קהיר, אלא גם לעבר החמס ברצועת עזה, ולרשות הפלסטינית ברמאללה.
אם מהלכים קטאריים אלה מתבצעים תוך תיאום עם מצרים, הרי שהם יביאו בסופו של דבר להכנסתה של איראן בדלת האחורית גם לרמאללה.  שיקולים והתפתחויות  אלה עומדים מאחורי דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בימים האחרונים, כי קיימת סכנה שהחמס יכול להשתלט תוך כמה ימים על הגדה המערבית.
עברו 18 חודשים מאז הרמטכ''ל רב אלוף בני גנץ הודיע ביום ד' 24.8.11, כי גבול ישראל-מצרים איננו נתפס יותר בצה''ל  כגבול של שלום. מאז המשפט הזה נשכח.
ב-26 לדצמבר 2012, חנך צה''ל את העוצבה המרחבית החדשה הקרבית 'עוצבת אילת' שנועדה להגן על החלק הדרומי של גבול ישראל-מצרים.
ב-2 לינואר סייר ראש הממשלה בנימין נתניהו לאורך גדר הביטחון החדשה שהוקמה לאורך גבול מצרים בהשקעה אדירה של 1.8 מיליארד ₪, והכריזה על הפעלתה.
אולם נראה כי גדר ביטחון זו איננה מספיקה לענות על האיומים על ישראל הבאים מחצי האי סיני. לא עבר שבוע ימים מאז סיורו של נתניהו, וב-10.1, סגר צה''ל את כביש מס' 10 לתנועת אזרחים למרות שגדר הביטחון החדשה מתפתלת לאורכו.
זו היא הבעיה העיקרית שיש למדיניות הביטחון של נתניהו. הוא מנסה להקיף את ישראל בגדרות ביטחון, שחלקן פותר בעיות ביטחון זירתיות.
שום גדר ביטחון לא לאורך כביש 10, ולא לאורך גבול ישראל-סוריה, איננה יכולה לעצור את השינויים האסטרטגיים המתחוללים בדמשק, ובקהיר, וגם אלה שמתרחשים בחצי האי סיני.   

 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות