נמשך התוהו ובוהו בוושינגטון ובירושלים, בעוד החמס פועל בשיטתיות, ומוסקבה מחככת ידיים בהנאה, ומספקת לו נשק.

מיוחד ובלעדי למקורות תיקדבקה: שלושה שבועות לאחר ניצחון החמס בבחירות הפלסטיניות, נמשך התוהו ובוהו בוושינגטון ובירושלים, שעדיין לא הצליחו לגבש
לא אסטרטגיה ולא עמדה כיצד לטפל בחמס. גם העובדה כי הפרלמנט הפלסטיני מתכנס בשבת 18.2, ועומד להתחיל להעביר את השלטון לידי המנצח, איננה מצליחה עדיין להביא את שתי הבירות, להתחיל ולאסוף את השברים של מדיניותן.
את החולשה המתמשכת הזו זיהתה מוסקבה, וביום חמישי 16.2 בלילה עשתה צעד נוסף. רמטכ"ל צבא רוסיה גנרל יורי בליובסקי Baluevsky, אמר כי ייתכן שבעת ביקור משלחת החמס במוסקבה תסוכם אתה עסקת נשק.
המדובר באספקת שריוניות רוסיות מדגם BTR מדגם מתקדם הנושאות תותחים בקוטר של 105 מ`מ, (בתמונה) ושני מסוקים רוסיים מדגם MI-17, שהובטחו לפלסטינים בתחילת 2005 מיד לאחר בחירתו של אבו מאזן וביקורו במוסקבה.
בשבוע שעבר היו אלה הרוסים הראשונים שהעזו להזמין משלחת של החמס, עכשיו הם הראשונים המאותתים, מי באמת יחזיק את השלטון ברשות הפלסטינית ולמי צריך לדעתם לספק נשק.
שתי שרות החוץ רייס וליבני, חזרו והסבירו בימים האחרונים כי מוסקבה חושבת שהיא יכולה להזמין את מנהיגי החמס כדי לשכנע אותם לנטוש את דרך הטרור, מוסקבה לעומת זאת חושבת כי המפלה המדינית בוושינגטון ובירושלים היא כל כך גדולה עד שהיא יכולה להרשות לעצמה לספק בגלוי לארגון הטרור נשק.
מפולת לא פחות דרמטית ונועזת מבחינתן של ארצות הברית וישראל היא מדיניותו של עבדאללה מלך ירדן.
עבדאללה אשר ישב ושתק במשך כל שנת 2005 והתבונן במהלך ההתנתקות של ישראל מהרצועה ומצפון השומרון, ובמעורבותה הכבדה של מצרים בו, ובעובדה כי אריאל שרון ושני האסטרטגים של מדיניותו, אהוד אולמרט ודב וייסגלס, התייחסו לירדן כאילו היא איננה קיימת באזור, גובה עתה את כל המחיר מירושלים על ההתעלמות המכוונת ממנו. לא רק שהוא הזמין את הנהגת החמס לפעול ולהתגורר בעמן, אלא
שהמקורות שלנו מוסרים כי הוא פועל להביא לבירתו במקביל את הנהגת החוץ המבצעית של אש"ף, כדי להשיג שתי מטרות:
א.ליצור שווי משקל לחמס.
ב. לרכז בירדן את כל פעילות החוץ הפלסטינית, ולהקנות לבירתו עמן מעמד דומה שהיה עד כה בעולם הערבי רק לדמשק ולתוניס. המלך יוצר מצב בו כל מי שייבחר בסוף מרס בירושלים להיות ראש הממשלה הישראלי הבא, לא יוכל יותר לבצע נסיגות מהגדה, מבלי להתחשב בתוכניותיה המדיניות והצבאיות של ירדן לגבי הפלסטינים.
זו הסיבה מדוע ירדן נתנה בימים האחרונים את הסכמתה כי כל המטה ארגוני של הפת"ח שעד היום פעל מתוניס יעבור גם הוא לעמן. המלך עבדאללה אישר את תוכניתו של אבו מאזן, שהוגשה לו , להעביר מתוניס את ראש המטה הארגוני מוחמד רנאם המכונה `אבו מאהר` לפעול מעמן. כסגנו יתמנה גנרל מוחמד ג`יהאד, המתגורר דרך קבע בעמן. ג`יהאד הוא אחד הגנרלים הפלסטינים הבודדים שנשארו נאמנים כל השנים מאז הסכמי אוסלו לערפאת, אולם המשיכו להתנגד להסכמים ולקשרים עם ישראל, ולכן אף פעם לא הגיעו לגדה המערבית או לרצועת עזה.
עד עתה תמך אבו רנאם בפארוק קדומי, אוייבו של אבו מאזן, אולם עתה לאחר ניצחון החמס שכנע אותו אבו מאזן לבוא לעזרתו ולנסות להציל את הפת"ח.
שהותם ופעולתם של גם של חאלד משעל וגם של אבו רנאם בירדן תיצור בעמן בירה פלסטינית מקבילה לזו של רמאללה, ובכך תנטרל את רוב הצעדים הישראלים המתוכננים נגד שלטון פלסטיני שיהיה מורכב מהנשיא אבו מאזן וממשלת החמס.
במצב כזה, אפילו ישראל תפעיל את הצעדים עליהם הכריזה מערכת הביטחון ביום ה`, של הפסקת העברת הכספים, ניתוק הגדה מהרצועה, ואי הכנסת פועלים מהרצועה לעבודה בישראל, השפעתם על חיי היומיום של הפלסטינים תהייה מועטת ביותר. המדיניות או ליתר דיוק חוסר המדיניות של אולמרט-ליבני הביאה לידי מצב שישראל נשארה עומדת לבדה בחזית מול החמס. מאחורי ממשלת החמס עומדים, מוסקבה, כל מדינות ערב, מדינות מוסלמיות רבות, והאירופאים. מולן עומדת ישראל, כאשר וושינגטון ניצבת בין שני המחנות.