נסיגת צה"ל מהרצועה תחת הסיסמא 'אין הסדרה יש הרתעה', תביא למלחמת התשה ממושכת

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון, המנהלים, כבר כמעט חודשיים  בצורה בלעדית את אסטרטגיית המלחמה נגד החמאס, טועים ב-4 נקודות עיקריות:
לדעתם:
1. חמאס רוצה הפסקת אש
2. הסתיימה הפעולה לאיתור והשמדת המנהרות.
3. ייקח זמן רב, לפחות כמה שנים, עד אשר החמאס יכול לשקם את עצמו
4. ירי הטילים על ישראל ייפסק, משום שהחמאס יראה ויבין לאחר המלחמה את ההרס הנורא שנגרם לרצועת עזה.
זו הסיבה מדוע כל הסיסמאות שלהם בארבע השבועות בהם צה''ל נמצא ברצועה התחלפו במהירות גדולה. 'שקט יענה בשקט', 'נחסל את כוחו הצבאי שלה החמס', 'נפסיק את ירי הטילים', 'נחסל את מנהרות הטרור' 'נביא ביטחון לתושבי הדרום'.  
בשבת 2.8, כאשר הוברר כי מטרות אלה הושגו רק חלקית, יש ניסיון למצוא סיסמאות חדשות: 'אין הסדרה יש התרעה', ש'החמאס יחפש אותנו ולא אנחנו אותו'.
ובמוצאי שבת, מיד לאחר הופעתה המזעזת של משפחתו של הקצין החטוף הדר גולדין, שקראה לנתניהו, יעלון, וגנץ, שלא להוציא  את כוחות צה''ל מהרצועה מבלי אשר הקצין החטוף נמצא בידיהם, נולדה אצל נתניהו סיסמא נוספת: צה''ל יפעל אך ורק לפי שיקולי הביטחון, ולא לפי שיקולים אחרים'.  
כפי שסדרת הסיסמאות הקודמות נועדו לבנות אצל הציבור הישראלי 'תמונת מלחמה' מסויית , בה שני מנהלי המלחמה רצו, כך הסידרה החדשה של הסיסמאות נועדה להסתיר את החלטתם, הידועה כבר לסביבתם הקרובה מאמצע שבוע שעבר, כי נתניהו ויעלון, החליטו כבר להוציא את כוחות צה''ל מרצועה ולהסיגם אל תוך גבול ישראל, כלומר מעבר לגדר המערכת הביטחונית בעוטף עזה.
השופרות והכתבים הרישמיים  ימשיכו לומר, כי הסתיימה מלאכת הרס המנהרות, בעוד שהגדרה זו איננה נכונה. 
צריך וכדאי להבין, כי צה''ל נמצא השבוע בקו שהוא לא יותר מאשר 1 עד 3 קילומטר בעומק הרצועה. בתוך קו צר כזה, צה''ל יכול לטפל רק בקטעי המנהרות המגיעות עד לישראל ואף נכנסות לתוכה.
כדי להשמיד את המנהרות צה''ל צריך להגיע אל הנקודות משם הן מתחילות. הסיבה העיקרית לכך היא שהחמס, באמצעות מהנדסים איראנים ושל חיזבאללה, בנה את המנהרות בצורה שכל מנהרה לפעמים לאחר עשרות מטרים, ולפעמים לאחר מאות מטרים קיימת הסתעפות שמובילה למנהרה אחרת. אין אפשרות שהמודיעין הישראלי ידע לאן כל עשרות ואולי מאות ההסתעפויות האלה מוליכות. נכון שנעשה מאמץ מודיעיני גדול לתפוס ולחקור את אלה שהיו מעורבים בבניית המנהרות, או אלה שתחזקו אותן, במטרה לקבל מהם מידע זה. אולם המידע שהתקבל היה חלקי בלבד, ולפעמים אף מטעה.
ייתכן גם כי מדובר במנהרות מקבילות, או במנהרות המובילות לכיוונים שונים לגמרי, לאו דווקא לתוך ישראל.  במילים אחרות, אם צה''ל מודיע בפומבי, בעיקר כדי לעזור לדרגים הפוליטיים להשתחרר מהלחצים שנוצרו בדעת הקהל הישראלית-מדוע לא טיפלו באיום מנהרות הטרור עד עכשיו, כי הוא השמיד כמעט את כל מנהרות התקיפה של החמס שהוליכו לישראל, אין זה מדוייק בגלל שתי סיבות:
א.  צה''ל השמיד את קטעי המנהרות הקרובים לגבול עם ישראל, כאשר הגוף המרכזי של המנהרה נשאר פעיל  ולא פגיע.
ב.  מאחר ולצה''ל אין מושג כמה הסתעפויות ישנן בכל מנהרת ולאן מוליכות מנהרות המשנה, יכול להיווצר מצב, בו המנהרה שצה''ל השמיד נמצאת בין שתיים או אפילו שלוש מנהרות נוספות  הנמצאות באותה גזרה.
נושא הטילים: מאחר ובידי החמס נותרו לפחות כ-40 אחוז מ-9,000 הטילים שהיו לו, ולא כמו שהקו הרשמי טוען 'כמה עשרות טילים בלבד', עדיין יש בידי החמס אלפי טילים שהוא יכול להמשיך להמטיר על ישראל. במקביל מערכות ייצור הטילים של החמס נפגעו בצורה קשה, אולם עדיין כ-20 אחוז של מערכות אלה פועלות.
נוסף לכך למרות הניסיונות הנמרצים של צבא מצרים לחסום את כל מנהרות ההברחה מחצי האי סיני  לעזה, החמס מצליח, למרות המלחמה בה הוא נתון, לחפור כ-15 מנהרות הברחה חדשות כל שבוע.  דרך מנהרות אלה מבריח החמס טילים חלקם היו מוחבאים במאגרי עתודה בסיני, וחלקן עדיין ממשיכים להגיע על ידי מבריחים, גם מלוב וגם מסודן.
אחת ההנחות העיקריות עליה מתבססת תוכנית הנסיגה החדשה הישראלית הזו, היא ההנחה כי יעברו מספר שנים עד אשר החמס יוכל לחדש לאחר המלחמה את יכולותיו הצבאיות, אם בכלל. כמובן מדובר בהימור מדיני וצבאי, שיוכל להתברר כלא נכון, כאשר אפשר להניח מראש שאיראן וחיזבאללה, יעשו את הכול כדי להפריכו.
בכל מקרה, צה''ל ייסוג לאחור, לאחר שלא סיים את המלחמה והשיג את מטרותיה רק חלקית, ימצא את עצמו, בייחד עם יישוביי עוטף עזה, אשקלון, באר שבע, ואשדוד, תחת מלחמת התשה ארוכה, שתאלץ אותו שוב לחזור ולהיכנס קרקעית לרצועה.