נסתיימה פעולת צה"ל ביריחו. אחמד סעדאת ואנשיו הסגירו את עצמם.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: לא היה שום צורך לגרור את פעולת השתלטות על בית הסוהר הפלסטיני ביריחו, כדי לתפוס ולהוציא משם את מתכנני ומבצעי הרצח של השר רחבעם זאבי ז"ל, לתוך הלילה. הפעולה תוכננה במשך זמן רב ולא ברור מדוע ב-14:00: אחה"צ 4 שעות לאחר תחילת הפעולה, בסביבות 10:00 בבוקר היא עדיין לא נסתיימה ומדוע מזכ"ל החזית העממית אחמד סדאת, שלושת רוצחיו של זאבי ז"ל, ופואד שובאקי איש הכספים של יאסר ערפאת שקשור במימון אוניות הנשק `קארין איי`, נפלו בידי בידי צה"ל והימ"מ רק לאחר עשר שעות, עם חשיכה.
הרצון לחסוך בחייהם של חיילים ישראלים ושל אנשי ביטחון פלסטינים היא כמובן הסיבה העיקרית לכך, אולם מתכנני הפעולה היו צריכים להבין ולדעת מראש, כי אם הפעולה לא תהייה כירורגית ומהירה, הם לא יוכלו לבודד זמן רב את הפעולה ביריחו מהמתרחש בגדה המערבית וברצועת עזה, והאש תפשט במהירות.
צריך להבין כי כתוצאה מהתמשכות הפעולה במשך כל שעות היום נוצר מצב חדש ברצועת עזה ובגדה. כל משקיפי ונציגי האו"ם, כל נציגי הצלב האדום, רוב הלא מוסלמים שהיו באזורים אלה פינו אותם כליל. במילים אחרות שטחים אלה נמצאים עתה נטו בידי הפלסטינים. זו לא הייתה המטרה של פעולת צה"ל, אלא התוצאה שלה.
מי שתכנן את הפעולה ביריחו קבע כי היא תתנהל בשיטת פעולות `סיר הלחץ` שצה"ל מפעיל כדי לעצור מבוקשי טרור. זו הייתה טעות טקטית קשה. מעצרם של אחמד סדאת ויתר אנשי החזית העממית ביריחו איננה פעולה רגילה ופשוטה של מעצר מבוקשים. מעורבים בה, הרשות הפלסטינית, החמס העומד לקבל את השלטון לידיו, וגם ארצות הברית, ובריטניה, אשר עד יום שלישי בבוקר 14.3, סוהרים מטעמם מילאו תפקידי שמירה על הפלסטינים שישראל מבקשת לעצור.
ואכן לקראת השעה 14:00 בצהרים החל מתפתת מצב מסוכן. הכוחות הישראלים שעדיין לא פרצו אל בית הכלא, החלו להרוס בעזרת דחפורים כמה קירות של מבנה בית הכלא. טנק ירה מספר פגזים אל יסודות הקירות. אולם אחמד סדאת ואנשיו, שהידיעות על ההפגנות של חמושים והשתלטותם על מרכז התרבות הבריטי בעזה והעלאתו באש, כבר הגיעו אליהם, הודיעו כי הם לא ייכנעו לכוחות הישראלים הצרים עליהם. התגובה הישראלית הייתה חדה ופשוטה: `אם לא תסגירו את עצמכם נהרוג אותכם.`
במילים אחרות, במקום להגיע לידי פתרון וסיום מהיר של הפעולה, החל מתפתח ביריחו סינדרום מוקטעה מ-2002 בתקופת יאסר ערפאת. גם אז תקפו כוחות ישראליים את המוקטעה ברמאללה, ולמרות שהגיעו אל המסדרון המוביל לאולם בו שהו ערפאת וכמה עשרות מראשי הטרור הפלסטיני, הם נאלצו לבסוף לסגת, לשים עליהם מצור, מבלי שהצליחו לתפוס אותם ולעקרם אף פעם מתוך המוקטעה.
בערב היו ירושלים, רמאללה, עזה, וושינגטון, ולונדון במרוץ עם מחוגי השעון, ועם העצבים של כל הגורמים העוסקים בפרשה, כאשר לכולם היה ברור, כי אם פעולת צה"ל לא תסתיים מיד ובהצלחה, יתחיל שלב של משא ומתן ולחץ על ישראל להפסיק את הפעולה. פעולה מהירה הייתה נחוצה גם כדי למנוע את ההתפתחויות ברצועת עזה אשר הביאו לסגירת הגבולות בין ישראל למצרים ולירדן. עתה עם סיום הפעולה החמס עומד בפני ברירה קשה. הוא צריך להחליט באם הוא מגיב על פעולת צה"ל או שהוא ממשיך במדיניות האיפוק שלו ואי תגובה בה הוא נקט במשך היום. את זאת נדע בשעות הקרובות.