נקודת ההכרעה במלחמה עוברת לרפיח ולג'בליה.
שליטה של צה"ל בחלקים של רפיח תאפשר שליטה של צה"ל באש על העיר כולה ועל ציר פילדפי. כניסה של כוחות צה"ל לג'בלייה, שהתרחשה ביום ה', פירושה כניסה לתוך השטח הבנוי של מרכז עזה, ולתוך מרכז העצבים והכוח של החמס.
המקורות הצבאיים שלנו מוסרים כי כניסת צה"ל לג'בלייה היא מהלך שמשדר לחמס נחישות ההחלטה הישראלית להמשיך במערכה ולא להירתע מלהיכנס לשטחים הבנויים בצפיפות של העיר עזה. צריך להבין כי בשולי ג'בלייה נוגעים כבר אזורי מרכז העיר עזה, כולל לדוגמא אזור בית החולים שיפא. מלבד בודדים, כמעט כל אנשי הנהגת החמס הם תושבי ג'בלייה.
עוד מוסרים המקורות המודיעיניים שלנו כי ביום ה', ניצלו בפעם הראשונה ראשי ההנהגה המדינית והצבאית של החמס את הפסקת האש בת השעתיים שהוכרזה על ידי ישראל, ויצאו ממחבואיהם התת-קרקעיים כדי לראות במו עיניהם את ההרס שהפצצות והתקפות צה"ל גרמו. לאחר זמן קצר חזרו למחבואיהם. זו הייתה אחת המטרות הראשיות של הפסקת האש ביום ה'. צה"ל רצה שמנהיגי החמס יעריכו בעצמם אם כדאי להם להמשיך במלחמה.
צעד זה ננקט לאחר שההערכה המודיעינית היא כי קיים קרע בהנהגת החמס בדמשק ובעזה בשאלה האם לקבל או לדחות את יוזמת הפסקת האש המצרית. חלאד משעל בדמשק, מתעקש לא רק לדחות את ההצעה המצרית, אלא אפילו להפסיק לקיים מגעים כלשהם עם המצרים. מוסה אבו מרזוק לעומתו תומך בקבלת ההצעות המצריות. ראש ממשלת עזה איסמעיל הנייה ואנשיו, תומכים בהצעות המצריות מאחר ולדעתם מצרים הוא צינור החמצן היחיד שיש כיום לחמס ואסור לפגוע בו. לעומתם, אנשי הזרוע הצבאית של החמס כחאליל אל חאייה, סעיד סיאם, ומוחמד ג'בערי, מתנגדים למגעים עם מצרים ותומכים בהמשך הלחימה.
המקורות של תיקדבקה מדווחים כי המלחמה מול צה"ל, איננה מפריעה לחמס להסלים את מלחמתו מול הפת"ח. בימים האחרונים מנצלות חוליות מזוינים של החמס את התוהו ובוהו השורר ברצועה חוטפים אנשי פת"ח ומוציאים אותם להורג. לאחר מכן זורקים אנשי החוליות את הגופות על ערמות הזבל הענקיות שהצטברו בעיר, ומצלצלים למשפחות ומודיעים להן היכן הן יכולות לאסוף את הגופות. החמס מבצע הוצאות להורג אלה במטרה לדכא כל ניסיון של הפיכה צבאית בעזה נגד שלטונו.
