נשיא אוקראינה ינוקוביץ' לא אתפטר. חרקוב מול קייב. מנהיגי האופוזיציה איבדו שליטה. רוסיה מאיימת
לאחר שבשבת 22.2, ניסתה האופוזיציה ליצור תמונה לפיה נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' עזב את השלטון, הודיע ינוקוביץ' מחרקוב, כי אין לו כל כוונה להתפטר, וכי המדובר בהפיכה נגדו הדומה להפיכת הנאצים בברלין ב-1933.
שר החוץ הרוסי סרגי לברוב קרא לפולין, גרמניה, וצרפת, שהשיגו ביום ו' את הסכם הפשרה בין ינוקוביץ' והאופוזיציה להתערב. לברורב אמר, כי על קייב השתלטו אלמנטים מזוינים קיצוניים המסכנים את עצמאותה של אוקראינה. עד כמה מוסקבה תהייה, אם בכלל, לעזור לינוקוביץ' להלחם בגורמים אלה, זו השאלה המכריעה עתה. אם רוסיה תעמיד את עוצמתה מאחורי ינוקוביץ', הרי מדובר במצב בן באוקראינה ימשלו שני ממשלים, אחד פרו-מערבי בקייב של האופוזיציה, ואחד פרו רוסי בחרקוב. כאן המקום להדגיש, כי לא כל תושבי קייב תומכים באופוזיציה. מי שעומד בראש האופוזיציה הטוענת לשליטה בבירת אוקראינה, הם אלמנטים מהעיר לבוב, שהייתה פעם בשליטת פולין, כאשר בידיהם יש רק שליטה במרכז העיר.
למרות הצהרות מצד ראשי הצבא ושירותי הביטחון, כי הם אינם מתערבים בסכסוך, וכי הם 'לא יפעלו נגד העם', עדיין מוקדם לומר מה באמת תהייה עמדתם בימים הקרובים, כאשר הם יעמדו בפני החלטה קשה אמיתית, אם הם תומכים בשלטון החוקי, או באופוזיציה.
זו הסיבה בגללה הודיע בשבת בערב שר החוץ הבריטי ויליאם הייג, כי לונדון תומכת בממשלה הזמנית בקייב. במילים אחרות, בריטניה כבר העמידה את עצמה לצד האופוזיציה.
במקביל, קיבל הפרלמנט האוקראיני הנמצא עתה בשליטת האופוזיציה החלטה לפטר את הנשיא, ולקבוע בחירות חדשות לנשיאות ב-25 למאי. ינוקביץ' אמר, כי כל החלטות הפרלמנט אינן חוקיות.
במשך שבת 22.2, דיווחנו:
לא עברו 12 שעות מאז חתימת ההסכם בין נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' ומנהיג האופוזיציה ווטילי קילצ'קו Vitaly Klitschko, בתיווכם של שרי החוץ של גרמניה, צרפת ופולין, וביום שבת 22.2, מתרבים הסימנים, כי ההסכם מתמוטט, וכי המשבר במדינה בת 46 מיליון התושבים רק נהייה עמוק יותר. נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' יצא-ברח מקייב. איש איננו יודע את מקום הימצאו המדויק. כוחות הביטחון המיוחדים יצאו את הבירה האוקראינית. ארמון הנשיאות נתפס על ידי האופוזיציה. ביתו הפרטי נטוש.
ראשי האופוזיציה ובראשם קילצ'קו, איבדו שליטה על המפגינים הדורשים עתה את התפטרותו המיידית של ינוקוביץ', ועריכת בחירות לנשיאות ב-25 במאי. גם אם הפרלמנט יאשר דרישה זו, איש איננו יודע מה תהייה תגובתו של ינוקוביץ' והכוחות התומכים בו. דבר אחד ברור, מנהיגי האופוזיציה, המפולגים ביניהם, איבדו את השליטה על ההמונים ברחוב, ואלה מבעירים את המשבר מחדש.
בדיווח על האירועים בקייב ביום ו' ציינו המקורות של תיקדבקה, כי המשבר נפתר…עד למשבר הבא. המשבר הבא אכן בא תוך כמה שעות בלבד.
הכול באוקראינה ברור עד לנקודה מסוימת. ואז החל מנקודה זו הכול מטשטש והופך להיות לא ברור. במילים אחרות, אין לבן ושחור בעימות זה.
האם מדובר במאבק בין המערב והמזרח? עד לנקודה מסוימת.
נשיא ארה''ב אובמה תומך במפגינים בכיכר העצמאות (כך מכנים אותה המפגינים, את הכיכר שהשם המקורי שלה הוא מאידאן Maidan). נשיא רוסיה ולדימיר פוטין תומך במשטר בראשותו של הנשיא ויקטור ינוקב'יץ', והנה יש מתכון לחידוש המלחמה הקרה בין וושינגטון למוסקבה. אבל אל תמהרו כל כך. הדברים אינם כה פשוטים.
דבר ראשון אומבה ופוטין עצמם אינם ממהרים כל כך לפתוח במלחמה קרה, שאם תתרחש תמוטט בבת אחת את כל ההישגים האמריקנים (מזווית הראייה של אומבה) עם איראן, ואת התהליך בו ארצות הברית עוזבת את המזרח התיכון ורוסיה נכנסת אליו עד לגבול מסוים במקומה. לא אובמה ולא פוטין רוצים בהתפתחות כזו.
אוקראינה מושכת בחזרה את אובמה לתוך אירופה, שארבעה נשיאים אמריקנים החל מבוש ג'ורג האב בשנות ה-90, דרך ביל קלינטון, ג'ורג בוש הבן, ועכשיו אומבה, השקיעו חלק גדול ממרצם להיפרד ממנה ולפנות מזרחה-לאסיה. במילים אחרות, כיכר העצמאות בקייב היא הסחת דעת בלתי רצויה ונחוצה עבור אובמה, וזו הסיבה מדוע הוא משתמש בימים האחרונים במילים כלליות כמו 'אם יחצו את הקו תהיינה לכך תוצאות' there will be consequences if people step over the line, כדי שיראה שהוא אינו אדיש למתרחש בקייב.
לאומבה יש בעיה קטנה של אמינות עם מילים כאלה. העולם זוכר כי רק לפני שבעה חודשים באוגוסט 2013, הוא השתמש במילים אלה כלפי נשיא סוריה בשאר אסד, ומאז אסד רק מתחזק.
גם דרישותיו של סגן נשיא ארה''ב ג'ו ביידן ביום ו' 21.2 לפנות בוקר מנשיא אוקראינה להסיג את כוחות הביטחון האוקראינים מהאזורים בהם נמצאים המפגינים, נשמעות חלולות. איש איננו מתכוון לבצע דרישה אמריקנית כזו שכמוה ככניעה מוחלטת של הנשיא ינוקביץ, ומסירת השלטון בקייב לידי המפגינים, לאחר שלושה חודשי מלחמה בהם מדצמבר שנה שעבר. לוושינגטון אין לא רק יכולת, אלא אין לה גם רצון להתערב באמת במתרחש בשטח.
גם פוטין איננו ממהר להתערב. נכון, הוא הבטיח 15 מיליארד דולר עזרה כלכלית למשטר הנשיא ינוקביץ', ואספקת גז רוסי לאוקראינה במחירים זולים, אבל בינתיים הוא רק מנופף בהם, ולא העביר לקייב אפילו דולר אחד. פוטין אפילו איננו עושה מאמץ כלשהו לנסות לתווך בין הצדדים היריבים בקייב, לא רק מפני שהוא מזוהה עם המחנה הפרו רוסי של ינוקביץ', אלא משום שנוח לו להשאיר את המלאכה הזו לאיחוד האירופאי, ששלושה משרי החוץ הבכירים שלו, מגרמניה, צרפת ופולין, נמצאים עתה בקייב.
אותו משחק משחקת גם קנצלארית גרמניה אנג'לה מארקל. למרות העניין האסטרטגי ההיסטורי של גרמניה באוקראינה, מארקל מרחיקה את ברלין מהמתרחש בקייב. היא איננה רוצה מעורבת שם. היא רוצה להיות בליגה של אובמה ושל פוטין.
ועכשיו לכוחות הנמצאים בשטח. עד השבוע המאבק התנהל בין אנשי הנשיא ויקטור ינוקביץ', ובין המפגינים שבראשם עומד ווטילי קילצ'קו Vitaly Klitschko. אולם השבוע שני הצדדים, למרות שהם מכחישים זאת, הטילו לתוך המאבק קבוצות מזוינות של קיצונים, עליהן אין להם שליטה מוחלטת.
הנשיא ינוקביץ' ואנשיו התירו לקבוצות של לאומנים אוקראיניים, בתוכם יש גם אלמנטים של לאומנים רוסיים להיכנס ולתפוש עמדות במרכז קייב. בסיס הכוח של קבוצות אלה הוא במזרח אוקראינה שם מתגוררת יותר ממחצית אוכלוסיית אוקראינה המונה 46 מיליון תושבים, ששפתה היא רוסית, והתומכת בקשר עם מוסקבה.
לעומתם, התירו ראשי האופוזיציה לקבוצות חמושות שבאו ממערב אוקראינה, כלומר מהאזורים שהיו שייכים עד לפני כ-90 שנה לפולין ולאוסטרו-הונגריה, שם לא מדברים רוסית ולא רוצים בקשר עם מוסקבה, לתפוס עמדות במתרסים שבכיכר העצמאות. חלק גדול מחילופי האש שהתרחשו ביום ה' 19.2, היו בין כנופיות מליציות אלה, וחלק גדול מההרוגים, שמספרם נע בין 35 ל-70, תלוי למי מקשיבים, היה של אנשיהם.
לכל הצדדים המעורבים בעימות הזה היה ביום ו', כי אם לא יגיעו מיד להסכם ולפשרה, לא רק שחילופי האש יתחדשו, אלא ששני המחנות יאבדו את השליטה על מליציות חמושות אלה, ואוקראינה תגלוש למלחמת אזרחים. אף אחד משני הצדדים לעימות הזה איננו רוצה להגיע לנקודה זו.
זה לא היה מקרה, שההתנגשויות האלימות בכיכר העצמאות בקייב החלו בתחילת חודש פברואר זמן קצר לפני תחילת אולימפיאדת החורף בסוצי'. החשבון של המפגינים היה ברור. מאחר ותשומת לב העולם מופנית למתרחש ברוסיה, היא תהייה מופנית גם לעבר אוקראינה השכנה. מהלך זה הצליח רק בחלקו, גם משום שפוטין סירב ליפול בפח של האופוזיציה, וגם משום שהעולם איננו מתעניין באמת מה מתרחש באוקראינה. ביום א' 23.2 אולימפיאדת החורף תסתיים.
מבחינת דעת הקהל העולמית , וגם מבחינה פנימית אוקראינית, הגיע הזמן לסיים את העימות הנוכחי בקייב…עד לעימות הבא.