נשיא המדינה ריבלין הטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו. מתקרבים עוד צעד לבחירות חדשות

מדינת ישראל התרחקה, ביום ד' 25.9 בלילה, כמה צעדים מהאפשרות של הקמת ממשלת אחדות לאומית, בהשתתפות 'הליכוד' ו'כחול לבן', והתקרבה בצעדים גדולים יותר לקראת האפשרות של עריכת בחירות כלליות חדשות-שתהיינה הפעם השלישית תוך שנה אחת.

ההתפתחות הזו היא תוצאה ישירה של התמוטטות המהלך שיזם נשיא המדינה ראובן ריבלין להביא להקמתה של ממשלת אחדות לאומית.
'הליכוד' בראשות בנימין נתניהו, לא היה מוכן לוותר על הגוש הימני הפוליטי שהקים לאחר הבחירות ב-17 בספטמבר, ובו השתתפו הסיעות הדתיות והחרדיות, ואילו 'כחול לבן' בראשות בני גנץ לא היו מוכנים לוותר על שתי הדרישות אותן העמידו במרכז מערכת הבחירות שלהם והן: כי לא יהיו מוכנים לשבת בממשלה אחת עם בנימין נתניהו כל עוד תלויים נגדו התיקים הפליליים שהשימוע לגביהם מתחיל בעוד כמה ימים ב-2 לאוקטובר, וכי הם לא יהיו מוכנים לשבת בממשלה עם הגוש הדתי-חרדי.

גם הצעת פשרה שהועלתה ברגע האחרון על ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין לפיה תוקם ממשלה פריטטית, במילים אחרות  כאשר לכל אחת משתי המפלגות יש ייצוג שווה בממשלה, כאשר ממונה ממלא מקום לראש הממשלה שייכנס מיד לתפקיד בכל התפתחות בה ראש הממשלה איננו יכול להמשיך ולמלא את תפקידו, נדחתה  על ידי נתניהו וגנץ.
נשיא המדינה ריבלין הסביר את הצעת הפרשה שלו כך:  הצעתי שלצד ראש הממשלה שייבחר, ישונה החוק, וייתן ממשות, כוח ועוצמה לתפקידו של ממלא מקום ראש הממשלה. הייחודיות של ממלא מקום ראש הממשלה, היא שבכל רגע שנבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו – הוא, ממלא מקום ראש ממשלה, משמש כראש הממשלה לכל דבר", אמר ריבלין.
'ביקשתי גם להציע שהחוק יתוקן, כך שנבצרות לא תהיה מחויבת להיות מוגבלת לתקופה של מאה יום. הדבר יאפשר את המשך כהונתו של ראש הממשלה כל עוד לא נמצא צורך בהודעה על נבצרות. באם ראש הממשלה יצא לנבצרות, הוא ימשיך להיות ראש ממשלה בתואר, אך סמכויותיו יועברו לממלא מקומו'.

במצב בו עכשיו יתחיל משחק האשמות בין 'הליכוד' ו'כחול לבן' על מי מוטלת האחריות של הכישלון להקמת ממשלת אחדות לאומית, הסיכויים ששני המחנות הפוליטיים יחדשו את הדו-שיח ביניהם  אינם רבים. מאחר ולא לנתניהו, ולא לגנץ, יש סיכוי לרכז מסביבם רוב של 61 חברי כנסת שיתמוך בהם, שתי האופציות היחידות המעשיות שנשארו על השולחן הן:
1. הקמת ממשלת מיעוט. מדובר בממשלה הקיימת באמצעות 'תמיכה מהחוץ', בה מפלגות שאינן תומכות בקואליציה מצביעות בעד חוקים או מדיניות של ממשלת המיעוט. בישראל כבר הייתה ממשלה כזו ב-1999, שבראשה עמד אהוד ברק.  אז לממשלתו הייתה תמיכה בכנסת של 58 חברי כנסת.
2. הליכה לבחירות כלליות חדשות. מדינה ההולכת לבחירות כלליות שלוש פעמים תוך שנה אחת, היא תופעה המצביעה על כך כי המבנה הפוליטי ושיטת הבחירות שלה נכשלו.
בהתחשב בפער העמוק הקיים בין שני המחנות אין גם אפשרות ליזום מהלך שינסה לשנות את שיטת הבחירות הקיימת.     

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות