נתניהו ביטל השיחות עם הפלסטינים. ארה"ב: אם החמס והג'יאהד באש"ף, ההכרה האמריקנית בארגון מתבטלת
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל, ביום ד' 23.4 את המשך השיחות המדיניות עם הפלסטינים, בעקבות הסכם הפיוס של אש''ף עם החמס. נתניהו הודיע בשיחה טלפונית עם שר החוץ האמריקני ג'ון קארי על התפתחות זו. גם ארצות הברית נקטה בצעד מאוד חריף. המקורות של תיקדבקה בוושינגטון מדווחים, כי הסטייט דפרטמנט הבהיר ליו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, כי אם הוא יישם את הסכם הפיוס לפיו החמס והג'יהאד האיסלמי מצטרפים לאש''ף, ארה''ב אשר כל שנה מחדשת את הכרתה באש''ף, לא תחדש יותר את ההכרה בו. החמס והג'יאהד הוכרזו על ידי ארה''ב כארגוני טרור, והצטרפותם לאש''ף הופכת אותו אוטומטית ואת כל הגופים הפוליטיים המאוגדים בו לארגוני טרור.
קודם לכן דיווחנו:
אם ממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, כל כך מתנגדת להסכם הפיוס בין החמס לאש''ף, מדוע היא הרשתה למשלחת מראמללה בראשותו של המתווך הפנים פלסטיני הנצחי עזאם אל אחמד, להגיע לרצועת עזה, דרך שטח ישראל?
בכך יצר נתניהו, עובדה אותה כבר אי אפשר לשנות, כי המו''מ אש''ף-חמס, קיבל מעין חצי חסות לא רשמית ישראלית. במלים אחרות, מצד אחד נתניהו ושר החוץ שלו ליברמן מרימים קול צעקה רם, כי ההסכם פירושו סוף המו''מ עם ישראל. מצד שני הם נותנים את ההקלות הדרושות כדי שהסכם כזה ייחתם.
מעבר לכך צריך לשאול את השאלה, לאן נעלמו הסנקציות שישראל הטילה ב-10 לאפריל על הבכירים הפלסטינים, בגלל פנייתם למוסדות האו''ם?
הסנקציות האלה כללו הגבלות תנועה בשטח ישראל על בכירים פלסטינים. למה הסנקציות האלה לא הופעלו, ומדוע הם לא הופעלו לגבי נסיעתו של עזאם אל אחמד לעזה?
תיקדבקה מציג את השאלות האלה לא רק כדי להראות עד לאיזה אבסורד הגיע לא רק המו''מ המדיני האמריקני-ישראלי-פלסטיני, אלא גם להראות את תרגיליו המבולבלים והסותרים של יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן.
עברו רק חודשיים, מאז אבו מאזן שלח את ג'יבריל ראג'וב בחודש פברואר לטהרן, בניסיון ליצור הידברות עם טהרן. מאז שמענו מהשליח הזה, הצהרות האומרות, כי אם הייתה לפלסטינים פצצה גרעינית הם היו משתמשים בה נגד ישראל. לטענתו, היטלר יכול היה לקבל שיעור מישראל בהקמת מחנות השמדה.
כל זה לא מפריע לראג'וב לנוע חופשי בכבישי ישראל, ולהיות מוזמן לאולפני הטלוויזיה והרדיו הישראלים, כנציגו של אבו מאזן, שם הוא מטיף למתינות ולפתרון הסכסוך.
לאחר מכן, מוצאות ארצות הברית וישראל את עצמן כבר למעלה מחודש במבול של החלטות, תביעות ודרישות, המעידות כי המנהיג הפלסטיני איבד את המצפן שלו, ואיננו יודע בעצמו לאן הוא מוביל את בני עמו. בכירים פלסטינים ברמאללה מוכנים לומר, כמובן בשיחות סגורות, כי אבו מאזן הצליח לא רק לבלבל, את וושינגטון ואת ירושלים, אלא גם את עצמו ואת האנשים המקורבים אליו. איש איננו יודע יותר מתי הדרישה-הפיתול הבא הפלסטיני יבוא ומה יהיה תוכנו.
רק ביום ד' כינס אבו מאזן מסיבת עיתונאים ובה דרש כי בשלושה החודשים הבאים בהם יתחדש המו''מ תידון שאלת הגבולות. בהעמידו פנים כהרגלו טען אבו מאזן, ו'בצדק' איך אפשר לנהל מו''מ כאשר איינו יודעים על איזה גבולות מדובר?
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי מדובר בשקר חצוף.
שר החוץ האמריקני ג'ון קארי, ושליחו של נתניהו למו''מ עו''ד יצחק מולכו, יכולים להעיד כמה מאות אם לא אלפי שעות הם בזבזו כבר בדיוניים בהם נידונו לפרטי פרטים הגבולות והשטחים שיוחלפו בין ישראל ובין הפלסטינית, כולל גבולות הבירה הפלסטינית בירושלים.
אותם הדברים אמורים גם לגבי הסכם אש''ף והחמס, המוגדר על ידי אנשיו של אבו מאזן 'כהסכם היסטורי'.
שני הצדדים הודיעו בעזה, כי הסכימו על הרכבת ממשלת אחדות פלסטינית תוך חמישה שבועות. עדיין לא הוכרע מי יעמוד בראש הממשלה הזמנית. הבחירות לנשיאות, למועצה המחוקקת ולמועצה הלאומית הפלסטינית תתקיימנה שישה חודשים אחרי הרכבת הממשלה הזמנית.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי מדובר בעוד הסכם אחד, המצטרף אל שורה ארוכה של הסכמים שנחתמו בתשע השנים האחרונות בין שני הגופים, כאשר אפילו סעיף אחד מהם אף פעם לא בוצע.
כל מי שרוצה להתרגש מעוד הסכם מת אחד שאף פעם לא ייתגשם, מוזמן לעשות זאת, ולראות בו פריצת דרך לפחות לשלום בית פלסטיני.
אולם כל מי שרוצה להסתכל על ההסכם הזה בעיניים פתוחות, צריך לשאול את עצמו, על מה בעצם מדובר?
אם נניח לרגע הצידה את בעיית המו''מ הישראלי פלסטיני, הרי מדובר בחמס, שצבא מצרים מטיל עליו מצור, מאחר והוא מסתיר בתוך עזה את ראשי האחים המוסלמים המנהלים מעזה את רשתות הטרור הפועלות בקהיר וערים המרכזית של מצרים. מדובר בחמס שיש לו שיתוף פעולה מבצעי בסיני עם אל קעידה. מדובר בחמס, חלק אינטגראלי של האחים המוסלמים, אשר נגדם סעודיה, איחוד נסיכויות הנפט הערביות ה-UAE ומדינות מפרץ נוספות מנהלות נגדם מסע ריסוק ומעצרים. במילים אחרות, אבו מאזן החליט פתאום ללכת נגד רוב רובו של העולם הערבי?
ישראל לא צריכה להפריע לו.