נתניהו בתשובה לתמיכה האמריקנית בחמס: אמנע עריכת בחירות פלסטיניות ביהודה ושומרון

כאשר ארצות הברית והאיחוד האירופאי, אומרים שהם תומכים בממשלת הפיוס הפלסטינית, וכי הסיוע הכספי האמריקני והאירופאי לרשות יימשך, פירוש הדבר שבפעם הראשונה הכספים שלהם יתמכו בטרור ובזרוע הצבאית של החמס גדודי עיז אדין אל קסאם, כך מוסרים המקורות ללוחמת טרור של תיקדבקה.
כדי להבין נקודה זו צריך לבדוק בדיוק, כיצד ממשלת הפיוס הפלסטינית בראשותו של רמי חמדאללה, תפעל. החל מיום ב' 2.6, אין יותר ממשלת חמס ברצועת עזה. ראש הממשלה איסמעיל הנייה ושריו התפטרו. מאותו רגע ממשלת הפיוס הפלסטינית היא  האחראית על ניהול מערך השלטון, השירותים הציבוריים, החינוך, הרפואה, וגופי אכיפת החוק והסדר,  עוברים לפעול תחת מרות ממשלת רמאללה.
אין פלא שהחמס מוכן לקבל הסדר זה בזרועות פתוחות. לאחר שבע שנים בשלטון בעזה, מאז 2007, הדבר משחרר אותו מהצורך לחפש כל שנה כמה כחצי מיליארד דולר אשר יבטיחו שירותים אלה  ל-1,8 מיליון תושבי הרצועה. מעתה העזרה הכספית האמריקנית והאירופאית לממשלה הפלסטינית החדשה תצטרך לכסות הוצאות אלה. אולם בו בזמן, החמס איננו מפרק את המנגנונים הפוליטיים של השלטון שלו, לא את שירותי המודיעין שלו, ולא את הזרוע הצבאית שלו גדודי עיז-א-דין אל- קסאם. כל אלה מונים, כ-20,000 אנשי ביטחון, כולל מילואים.
במילים אחרות, ב-2 ביוני, כל הכספים שהיו מופנים עתה על ידי החמס לשמירת שלטון ממשלת עזה, יועברו עכשיו ישירות למימון המערכות הצבאית והמודיעיניות שלו, אשר מוגדרות על ידי ארצות הברית כארגון טרור.
מהיכן כספים מגיעים: קטאר, משפחות עשירות במפרץ, איראן וחיזבאללה.
בתמיכה בתהליך הזה מאפשר ממשל אובמה, לתמיכה האמריקנית והאירופאית, לפעול ביחד עם העזרה האיראנית, למען מטרה של שימור של שלטון החמס ברצועה, שהיא למעשה מטרה אסטרטגית איראנית, ומטרה המנוגדת לאינטרסים של ישראל, מצרים, וסעודיה.
דבריו הרפים של ראש הממשלה בנימין נתניהו,  כי הוא 'מוטרד מאוד' מהחלטת ארצות הברית לעבוד עם הממשלה הפלסטינית,  ופנייתו אל מדינות העולם שלא לקיים מגעים עם הממשלה הפלסטינית החדשה, משום שחמאס הוא חלק ממנה, דומים להפליא לדבריו על התוכנית הגרעינית האיראנית.  מילים ללא מעשים.
ארה"ב צריכה להבהיר באופן ברור לאבו מאזן שהסכם עם חמס הוא לחלוטין בלתי מתקבל על הדעת', אמר נתניהו, 24 שעות לאחר ששר החוץ האמריקני ג'ון קארי אמר לו אישית בדיוק את ההפך.
גם את הלחץ הפנימי המתפתח בישראל, מצד חוגי ימין שונים, להגיב על העמדה האמריקנית, באמצעות סיפוח גושי התיישבות ביהודה ושומרון למדינת ישראל, הוא בבחינת העמדת פנים. חוגים אלה, בייחוד אלה המקורבים לנתניהו בתוך 'הליכוד' עצמו, ומפלגת 'הבית היהודי' בראשותו של נפתלי בנט, יושבים בממשלת נתניהו. במילים אחרות, למעשה מלבד לדבר הם תומכים בו. 
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי התפתחות זו היא באשמתו הבלעדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ברגע שנתניהו בלם לפני שנתיים בנובמבר 2012, את צה''ל מלהיכנס לרצועת עזה ולסיים את מבצע 'עמוד ענן', הוא הכריע כבר אז, בעד שיתופו של החמס במהלכים המדיניים עם הפלסטינים. אז התוכנית האמריקנית הייתה להקים ציר, מצרים-בראשות האחים המוסלמים, קטאר, וטורקיה, שיהוו גשר לחמס. נתניהו הסכים לכך.
זה שראש הממשלה נתניהו מביע היום צער על תמיכתה ארצות הברית בממשלה הפלסטינית, אלה הן דמעות תנין מאוחרות. על זה היה צריך נתניהו לחשוב ב-2012, בעת שבלם את צה''ל בעזה, ולא ביוני 2014. 
במילים אחרות, נתניהו, באם יישאר בשלטון, מאחר וחולשתו עכשיו נתגלתה לעיני כול, לא רק בזירה הפלסטינית, אלא גם בזירות פוליטיות ישראליות פנימיות אחרות, יגיע לתחנה הבאה בקרב שלו עם הפלסטינים, בעוד ששה חודשים. כלומר,  בדצמבר 2014, או בכל תאריך אחר לאורך 2015 בו ממשלת הפיוס הפלסטינית תקבע מתי תערכנה בחירות אצל הפלסטינים לנשיאות ולפרלמנט.
המקורות שלנו מוסרים, כי למקורביו אומר נתניהו בשעות האחרונות, כי אם מהלך הפיוס בין הפת''ח והחמס ימשך, הוא ימנע עריכת בחירות כאלה ביהודה ושומרון. ההערכה שלנו כיום היא, כי נתניהו ישלים גם עם מהלך זה.