נתניהו משחק את הקלף הצבאי המצרי, ובתגובה מקבל טילי גראד בנגב

אין לראש הממשלה בנימין נתניהו תשובה או מדיניות למהפכות השוטפות את המזרח התיכון. המדיניות שנתניהו הציג ביום ב' בערב 31.1, בעת ביקורה של קנצלארית גרמניה אנג'לה מרקל בישראל, לפיה צריך להמשיך ולתמוך בנשיא מצרים חוסני מובראק, כדי למנוע את עלייתם של האחים המוסלמיים לשלטון, היא לא רק מדיניות חלשה שאין לה בסיס בשטח, אלא זו מדיניות מוטעית בגלל סיבות 5 עיקריות:
1.
נתניהו צריך לשאול את עצמו את השאלה הבאה. אם תהייה למובראק הזדמנות להישאר בשלטון תמורת שבירת הסכם השלום עם ישראל האם הוא יהסס מלנקוט בצעד כזה? התשובה הברורה היא לא! אם מובראק יוכל להקריב את ישראל והוא יהיה בטוח כי צעד זה יבטיח את הישארותו בשלטון הוא יבעט בישראל בדיוק כפי שארצות הברית בעטה בו.
2.
האם עמדתו של נתניהו נובעת מהקשרים הצבאיים והמודיעיניים החזקים שיש לצמרת המדינית והביטחונית הישראלית עם הגנרל עומר סולימן אשר התמנה ביום א' להיות סגן נשיא מצרים.
התשובה היא כן, ולכן פירוש הדבר שישראל מהמרת על הסוס עומר סולימן במאבק הפנימי המצרי המתנהל בין מובראק, הצבא והמפגינים.
זו טעות אסטרטגית ממדרגה ראשונה,
מאחר ועם כל חריפותו של האיש הוא ביצע במשך 10 השנים האחרונות, החל משנת 2000, טעויות קשות לגבי הנושא הפלסטיני, ובייחוד לגבי מקומו ותפקודו של החמס ברצועת עזה, טעויות שישראל וצה''ל משלמים עד היום עבורן, ועוד ימשיכו לשלם בעתיד.
עומר סולימן היא אולי דמות אהודה בישראל, בעיקר בגלל השפעתו וקשריו עם מובראק, אבל הוא גם דמות לא פחות שנואה במצרים מהנשיא מובראק. כאשר מובראק יפול, גם עומר סולימן יפול.
3.
מה שלא תהייה העזרה שנתניהו יגיש למובראק, כמו הרשות להכניס כוחות מצריים לסיני, ידיעה שדווחה בלעדית על ידי המקורות הצבאיים של תיקדבקה כבר ביום א' 30.1, הדבר שהיה בבחינת ג'סטה מיותרת, לא יעזור לייצב את המצב במצרים, ולטווח ארוך לא ימנע את שיתופם של האחים המוסלמיים המצריים במשטר החדש שיקום במצרים. בכך נתניהו חוזר על מדיניות ישנה לפיה ישראל מטילה על הצבא המצרי, ובעבר על עומר סולימן, לטפל באיום של החמס ברצועה ובסיני. לכן לא צריך להתפלא כי כבר ביום ב' בלילה קבלה ישראל את התשובה. 3 טילי 'גראד' נורו מהרצועה. טיל אחד התפוצץ בנתיבות. יש נפגעי חרדה ונזק לבניין. טילים נוספים התפוצצו בחבל אשכול ובאזור אופקים. אין נפגעים. אם ישראל רוצה לפעול נגד האחים המוסלמיים המצריים, הם ידאגו כי התשובה תגיע מיד מרצועת עזה, אתה נתניהו איננו מתמודד.
4.
כבר עתה ברור כי בכל משטר מעבר שיקום במצרים, לא ייתפסו האחים המוסלמיים מקום מרכזי. השתלטותם של האחים המוסלמיים על מצרים, אם בכלל, היא נושא לטווח ארוך. בשביל מה שורף נתניהו בימים אלה את הגשרים למשטר המעבר שיקום? לכך אין תשובה!
נתניהו מציג כאילו מדינותו נועדה לעצור את האחים המוסלמיים. זה כמובן נימוק שווא שאין בו ממש. כל העולם יודע, כי את האחים המוסלמיים במצרים יכול לעצור רק הצבא המצרי.
במצרים התחוללה כבר בשבת 29.1 הפיכה צבאית, אבל ראשי הצבא המצרי החליטו כי ההפיכה הזו נועדה רק לשמור על מעמדם במצרים לקראת כינונו של משטר פוליטי חדש.
הצבא גם הודיע ביום ב' 31.1, לקראת מצעד המיליון בערי מצרים, כי ההפגנה היא חוקית, ואם המפגינים יימנעו מביזה, הצבא לא ייפעל נגדם. מדוע נתניהו צריך להיות המנהיג הפוליטי היחיד שמוכן לפעול נגד המפגינים?
5.
במקום להתחיל לבנות ולהעמיד על רגלייה מדיניות אסטרטגית ישראלית לטווח ארוך מול מה שמתרחש במצרים, בחרו נתניהו והיועצים שלו בחרו בדרך הקצרה והקלה.  אחת הסיבות לכך הוא הכישלון של גופי המודיעין הישראליים להעריך נכון את ההתפתחויות במצרים.
סיבה נוספת לכך, היא הנטייה הברורה של נתניהו, שלמדנו אותה היטב בשנתיים האחרונות, לא לפעול, כדי לא לסכן את מעמדו הפוליטי. לא לפעול כלפי איראן. לא לפעול מול חיזבאללה, לא להתערב במשבר בלבנון. עכשיו, כאשר נתניהו לבסוף מחליט לפעול לטובת מובראק, הוא עושה זאת כאשר הוא לא רק הולך נגד ארצות הברית, והאירופאיים, הקוראים להעברה מסודרת של השלטון במצרים, אלא גם נגד המפגינים.
בעוד כמה ימים, או שבועות יפנה מובראק, או יפונה מכס הנשיאות המצרי, ובקהיר יקום שלטון חדש שיזכור היטב לנתניהו את העובדה כי הוא היחיד שפעל נגדו. זה הוא האינטרס האסטרטגי של ישראל?
 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות