נתניהו מתעלם מהתמוטטות מערכת היחסים וההבנות הצבאיות עם רוסיה בסוריה. יתקשה לפעול נגד המטריה הצבאית הרוסית לאיראן בסוריה

לאחר יומיים של שתיקה בהם הדרגים המדיניים והצבאיים הישראליים התעלמו מריכוזי כוחות הצי הרוסיים מול חופי סוריה, וממשמעות ביקורו של שר ההגנה האיראני הבריגדיר-גנרל אמיר חתאמי Brigadier general Amir Hatami בדמשק, פרסמה לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביום ג' 28.8, הודעה שאמרה את הדברים הבאים: 'במישור הצבאי ימשיך צה"ל לפעול במלוא הנחישות נגד הניסיונות של איראן להעביר כוחות צבאיים ומערכות נשק לסוריה'. 'ראש הממשלה הציב את המאבק בהתבססות הצבאית האיראנית בסוריה כיעד מרכזי, בדיוק כפי שהציב בשעתו את ביטול הסכם הגרעין והשיג יעד זה, למרות שהדבר נראה אז בלתי אפשרי'.
מלבד חוסר הדיוק שבהודעה זו, מאחר וראש הממשלה לא השיג את ביטול הסכם הגרעין, וכל מה שהוא יכול לזקוף לזכותו (וגם זה לא בטוח), הוא יציאתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין, מול חיזוק התמיכה הרוסית-סינית-אירופאית בהסכם, התגובה של ראש הממשלה מלבד המילים המפוצצות בה, נועדה יותר להסתיר את המצב האמיתי בשטח מאשר לתת לו תשובה.
תוך שבוע מאז ביקורו (בשבוע שעבר) של היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ון בולטון בירושלים, ביקור בו הוחלט על שיתוף פעולה צבאי אמריקני-ישראלי נגד איראן, השתנה מצבה האסטרטגי-צבאי של ישראל לרעה.
לאחר שמוסקבה, כפי שאפשר היה להיווכח במתרחש בדמשק בימים האחרונים, התייצבה בגלוי לימין איראן והתחייבה לא רק לתמוך בהסכמים הצבאיים עליהם חתמו, ביום א' 26.8, הנשיא אסד ושר ההגנה אמיר חתאמי, אלא גם לפרוש מעליהם מטריה צבאית אווירית וימית שתנטרל איום של התקפות אמריקניות וישראליות, רוב ההבנות וההסכמות שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין הגיעו אליהן במשך שני החודשים האחרונים ( יולי-אוגוסט)  התמוטטו.
במקביל, התמוטטו רוב ההבנות וההסכמות בין רוסיה וישראל, שעמדו במרכז המגעים שבין פוטין ונתניהו.
הימים הקרובים והשבוע הבא יהיו מכריעים,  במיוחד לגבי הצהרותיו של ראש הממשלה נתניהו  לפיהן 'במישור הצבאי ימשיך צה"ל לפעול במלוא הנחישות נגד הניסיונות של איראן להעביר כוחות צבאיים ומערכות נשק לסוריה.'
למבחן תעמוד השאלה השאלה האם רוסיה תאפשר לחיל האוויר הישראלי חופש פעולה בסוריה לתקוף מטרות איראניות, כפי שאפשרה עד עכשיו.
גם עבור רוסיה, אבל גם עבור ישראל, מדובר בפרשת דרכים חדשה ומסוכנת, כאשר ברור כי מוסקבה לא תוותר על תמיכתה באיראן בסוריה. בוודאי שלא לפני בואו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לטהרן ב-7 לספטמבר.
זו הסיבה מדוע בימים הבאים כל צד ינסה להוכיח מי יהיה הראשון שימצמץ בעימות בסוריה.
הגיליון הבא של השבועון דבקה-נט-וויקלי DNW מספר 815, שיצא לאור ביום שישי 31.8, יסקור ויביא פרטים בלעדיים, כיצד התרחש תוך שבוע המהפך ביחסי ארצות הברית ורוסיה בסוריה, כאשר המתיחות הצבאית בין וושינגטון ומוסקבה מתגברת בים התיכון.
הקישו כאן לחתימה על השבועון ( היוצא בשפה האנגלית).