סוף שבוע של הכרעה. מקורות צבא בכירים: זו החלטה היסטורית.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: למרות שהקבינט המדיני-ביטחוני המורחב נתן כבר אור ירוק להתקפה קרקעית ברצועת עזה, עדיין ההחלטה הסופית נתונה בידיהם של ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, ושרת החוץ ציפי ליבני. למרות הניסיון של כלי התקשורת להציג כאילו פעולה קרקעית היא עובדה מוגמרת, נכון ליום ו' 2.1 בבוקר, עדיין לא נתקבלה החלטה כזו.
ביום ה' 1.1 בלילה, היו הערכות כי אולמרט וברק יתנו פקודה לצה"ל להיכנס לרצועה, עוד לפני שובה של שרת החוץ ציפי ליבני מפגישותיה עם נשיא צרפת ניקולא סרקוזי בפריס, אולם דבר זה לא התרחש.
קצינים בכירים בצה"ל: כל שעה שעוברת מבלי שצה"ל נע פנימה לתוך הרצועה מצדיקה את הסיסמה בה החמס משתמש בה בימים האחרונים כדי להעלות את המורל של אנשיו והיא: 'גראד' ועוד 'גראד', ועוד 'גראד', עד לוינוגרד. גם החמס מבין את המשמעות המדינית-אסטרטגית של אי כניסת כוחות צה"ל לרצועה והיא כי אם ממשלת ישראל איננה מוכנה להגן יותר על תושבי שדרות, אשקלון, אשדוד ובאר שבע, היא בסופו של דבר גם לא תהייה מוכנה להגן על תושבי תל-אביב מפני טילים.
קצינים בפיקוד דרום אומרים כי התיאורים כאילו החמס רוצה בכניסת צה"ל לרצועה, והידיעות על כוחו של החמס הן מוגזמות ביותר, והן מופצות בעיקר על ידי גורמים המתנגדים לכניסת צה"ל לרצועה.
החמס איננו רוצה שצה"ל ייכנס לרצועה. מלבד הגרעין הקשה של עיז-א-דין אל קסאם, המונה לא יותר מ-1500 איש, יתר הכוחות הלוחמים של החמס, המונים כ-13.000 איש מורכבים בעיקר משוטרים של המשטרה הכחולה הפלסטינית ונערים בני 15 עד 16, שקיבלו אימונים שטחיים ביותר בירי של אר.פי.ג'י וטילי נ"ט 'פאגוט' 9k-111 guided anti-tank missile, שהוא הנשק האנטי טנקי המתקדם ביותר שישנו בידי החמס.
טילים אלה שיוצרו בשנות ה-60 עבור הצבא האדום הרוסי נחשבים לדור השני המיושן של טילי נ"ט, בעוד הטנקים של צה"ל מתורגלים להלחם נגד טילי נ"ט מתקדמים הרבה יותר. כמו כן צריך לקחת בחשבון כי באימונים שלהם בירי הטילים, ירו אנשי החמס על מטרות קבועות וכי אף פעם הם לא התנסו בתנאי קרב ממשיים.
'לירות טיל על שלד של מכונית ולעלות אותו באש', אומר מקור בכיר בצה"ל, 'עדיין איננו אומר שהמתאמן מסוגל לעמוד ולירות טילים על גדוד של טנקים המסתער נגדו כאשר לפניו מתגלגלים מרבדי אש של ארטילריה, והפצצות אוויריות'. לכן ההערכה בצה"ל היא, כי מלבד כיסי התנגדות מעטים, רוב כוחות החמס ישברו תוך זמן קצר מתחילת הלחימה. סיבה נוספת לשבירה המהירה הצפוייה של כוחות החמס היא ההפצצות בזה אחר זה של בתי מפקדי החטיבות, הגדודים, ומפקדי הפלוגות של החמס שהחלו כבר ביום ה'.
הפצצות ריכוך אלה נועדו ליצור מצב בו לדרגים הפיקודיים של החמס לא יהיה רצון להילחם יותר כאשר כוחות צה"ל ייכנסו לרצועה.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים כי החמס מודע לכל התפתחויות אלה ולמצב בו נתונים כוחותיו, ולכן הוא הפסיק בימים האחרונים לגמרי את הירי המרגמות הכבדות שלו 120 מ"מ על מטרות בישראל. החמס החליט לשמור מרגמות אלה ואת התחמושת שלהן, כדי שיוכל להפגיז את טורי השריון של צה"ל שיכנסו לרצועה.
עוד מדווחים המקורות הצבאיים שלנו, כי כל הדרגים המקצועיים בצה"ל ובמערך המודיעין הישראלי העוסקים בחמס, הם בדעה כי צריך לתקוף את החמס ומיד, וכי זו היא הדרך הקצרה והיעילה ביותר עתה להגיע לנקודת היציאה מהמלחמה. לדעת גורמים אלה חייבים לעשות את הצעד הראשון בכניסה לרצועה ואחר כך להחליט לפי התוצאות בשטח מתי ואיך עוצרים. הכניסה לרצועה צריכה להיות מהירה והחלטית, אומרים חוגים אלה. אם הדרג המדיני יחליט על כניסה איטית ומהוססת, מוטב שלא לנקוט בצעד כזה בכלל, משום שהאויב ינצל כל נקודת חולשה שתתגלה לו.