סוף שבוע של נסיגות צבאיות מערביות

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: ההחלטה שקבלו ביום שבת 20.11, מנהיגי נאט"ו בליסבון, לפיה כוחות בעלות הברית יתפנו סופית מאפגניסטן עד 2014 ויימסרו את האחריות הביטחונית לממשלה האפגאנית, היא למעשה הכרה בדרישה הבסיסית של הטאליבן, כבר שנים רבות, כי אם הכוחות הזרים יעזבו את אפגניסטן, הוא יהיה מוכן להתחיל במשא ומתן על התנאים בהם הוא יתפוס את השלטון בקבול.
לכן אין הבדל רב בין החלטת ראשי נאט"ו ובין ההודעה שפרסם הטאליבן במוצאי שבת, לפיה האמריקנים, ונאט"ו, עומדים בפני תבוסה באפגניסטן, וכי לא עזרו כל התגבורות האמריקניות, וחילופי הגנרלים, רמז להבאתו של הגנרל דיוויד פטראוס לפקד על המלחמה באפגניסטן.
פירוש החלטות ליסבון הוא שהאמריקנים ובעלות בריתם בנאט"ו ובמלחמה באפגניסטן מוכנים להודות כי לא רק שאין ביכולתם לנצח את הטאליבן, אלא גם אין להם רצון כזה. כל מה שהם מבקשים הוא פשוט לתת הגדרה יותר אלגנטית 'מתבוסה' לנכונותם להפסיק להלחם ולסגת בהדרגה ובכבוד מהמלחמה הזאת.
אולם מאחר מלחמות, תבוסות, וניצחונות, איננו דבר פשוט להשגה, הטאליבן על כל שלוחותיו, כולל אל קעידה, איננו מוכן לתת לאמריקנים ולנאט"ו את אשר מבקשים.
לכן המלחמה תימשך בינתיים בכל עוזה, כאשר ההחלטה בליסבון מצביעה על כך כי וושינגטון עשתה עוד צעד לקראת פתיחת הדרך למו"מ עקיף, או ישיר עם הטאליבן על סיומה.
אם הנשיא אובמה ושאר מנהיגי נאט"ו היו מאוחדים מסביב להחלטה שהתקבלה, היה סיכוי כי מו"מ כזה היה יכול להתחיל בקרוב.
אולם מאחר ואובמה ושאר מנהיגי נאט"ו לא יכלו אפילו להתאחד מסביב להחלטה כללית כזו, ימשיכו הטאליבן ואל קעידה לנסות ולנגוס בכוחם ולהשיג הישגים צבאיים גדולים יותר, לא כדי לשלוט על שטחים גדולים יותר, אלא בעיקר כדי להעמיק את הסדקים המתרחבים שבין בעלות הברית.
כמו דעת הקהל במערב, גם הטאליבן ואל קעידה רואים ושומעים, כי לכל אחד ממנהיגי נאט"ו, כולל הנשיא אובמה, יש תאריך והגדרות שונים, מתי כוחותיהם יצאו מאפגניסטן.
פקיד אמריקני בכיר אמר בשבת, כי הנשיא אובמה יחליט בעצמו לפי המצב בשטח באם ומתי לפנות את הכוחות האמריקנים.
נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, החל כבר בהכנות לפינוי הכוחות הצרפתיים בשנה הבאה, כלומר תוך 2011.
ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, כבר הפסיק את מעורבותם הישירה של החיילים הבריטים בקרבות. והרמטכ"ל הבריטי הגנרל סיר דיווידס ריצ'רדס General Sir David Richards אמר ב-14 לנובמבר, כי הצבא הבריטי איננו יכול לנצח את אל קעידה, או הטאליבן you can’t defeat the Taliban or al Qaeda militarily, וכי הוא יכול רק לנסות להגביל contained, אותם.
הבעיה העיקרית של המערב היא, כי לא רק בשאלת המלחמה באפגניסטן דעותיהם חלוקות.
ניקח לדוגמא את הנושא הגרעיני האיראני. גם שם אין לוושינגטון, לונדון, פריס, וברלין, תוכנית ברורה המוסכמת ביניהן כיצד לטפל בבעיה זו, ואיזה עמדות, ואולי חשוב יותר, איזה מטרות הן רוצות להשיג במו"מ עם טהרן שיתחיל בתחילת החודש.
לכן ההערכה של תיקדבקה היא כי ההנהגה האיראנית המתבוננת במתרחש, ורואה כיצד ארצות הברית והמערב נסוגים לא רק באפגניסטן, אלא גם בעיראק, ובלבנון, תעמיד במו"מ שייפתח עמדות לא פחות נוקשות מאלה שהטאליבן מעמיד היום לפני האמריקנים ומנהיגי נאט"ו באפגניסטן, תוך צפייה שוושינגטון תמשיך להתקפל.