סוריה חסמה את גבולה עם עיראק מפני מעבר חמושים, ומוכנה לדבר על מעבר הנפט העיראקי.
בלעדי ומיוחד למקורות המודיעיניים והצבאיים של תיקדבקה: הרקע לביקור בן ה-3 הימים, בו החל ביום ב' 20.8, ראש ממשלת עיראק נורי אל מליקי בדמשק, היא ההתפתחות המפתיעה אותה ביצע בשבועיים האחרונים הצבא והמודיעין הצבאי הסורי, והיא לחסום את גבול סוריה-עיראק. דמשק ביצעה בצורה פתאומית, את מה שטענה באוזני וושינגטון ובגדאד במשך 5 שנות המלחמה בעיראק, כי אין ביכולתה לבצע, והוא לחסום את הגבול עם עיראק מפני מעבר של לוחמים, נשק, חומרי נפץ, וכספים, של הגרילה הסונית ואל קעידה לתוך עיראק, במטרה לתקוף את הכוחות האמריקניים. המקורות הצבאיים והמודיעיניים שלנו מדווחים, כי מלבד כמה חדירות בודדות, נפסקה לגמרי כניסתם של לוחמי גרילה מסוריה לעיראק. סוריה גם חסמה בדרך זו את הגבול שלה מפני המשך זרימתם של פליטים עיראקים אל עריה המרכזיות, שם מספרם הגיע כבר ל-2 מיליון. אם אכן הסורים יתמידו בחסימה הזו, דבר בו האמריקנים אינן בטוחים כלל, המדובר בשינוי מהותי של מדיניותו של נשיא הסורי בשאר אסד, שתשליך בסופו דבר גם על היחסים הצבאיים המתוחים השוררים עתה בין סוריה וישראל. המשך סגירת הגבול הסורי-עיראקי בפני אנשי טרור, ויציאתה של דמשק ממעגל המלחמה נגד האמריקנים בעיראק, יאפשר את הפעלתו מחדש של צינור הטאפליין Tapline, היוצא מראס תנורה בערב הסעודית, עובר דרך ירדן, סוריה, עד לנמל טריפולי שבצפון לבנון.
המקורות של תיקדבקה במפרץ מדווחים, כי האמריקנים וסעודיה מעוניינים לפתוח מחדש צינור זה הסגור מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, כחלק ממאמציהם לנטרל את האיום האיראני לחסום, במקרה של התלקחות פעולות איבה במפרץ, את מצרי הורמוז.
צינור זה, עתיד לפי התוכנית הסעודית להוביל גם את הנפט המופק משדות הנפט של דרום עיראק. השאלה הגדולה היא כמובן, באם נשיא סוריה בשאר אסד, יהיה מוכן לשתף פעולה עם האמריקנים, והסעודים, במדיניות נפט הנוגדת את מדיניות הנפט של טהרן. טהרן מעוניינת כי הנפט מדרום עיראק יזרום אל בתי הזיקוק שלה ולא אל בתי הזיקוק הסעודיים, או לחילופין, כי שליחתו לחלקים אחרים של העולם, תהייה תלויה בחופש התנועה הימית במצרי הורמוז.
רק בשבוע שעבר היה ראש ממשלת עיראק נורי אל מליקי בטהרן, שם חתם על הסכם להעברת 200.000 חביות נפט עיראקי ליום משדות הנפט מסביב לבצרה אל בתי זיקוק איראנים הנמצאים בעיר עבדאן.
מאחר ואל מליקי הגיע לדמשק בלוויית, בין השאר שר הנפט העיראקי חוסיין שאריסטאני Hussein Shahristani, צריך ואפשר להניח, כי כפי שאל מליקי חתם הסכם נפט עם איראן, הוא יחתום גם על הסכם נפט עם סוריה.
אולם המקורות במפרץ של תיקדבקה מדווחים כי ישנן לפחות 3 בעיות עיקריות בביצוע חוזים אלה.
1. סוריה מקבלת את רוב תצרוכת הנפט שלה מאיראן במחירים מוזלים מאוד. ספק באם דמשק תסכן אספקה זו של נפט, ולכן ספק באם היא תסכים לפעול נגד האינטרסים האיראניים.
2. לא ברורה גם מידת שליטתו של ראש ממשלת עיראק נורי אל מליקי בנפט ובשדות הנפט בדרום עיראק. המקורות הצבאיים של תיקדבקה בעיראק מדווחים כי בתהליכי הפקת הנפט ודרכי ייצואו מהדרום שולטות היום כמה מליציות מזוינות ומפלגות שיעיות, ולא הממשלה העיראקית המרכזית בבגדאד.
מבחינה זו לשר הנפט העיראקי המשתייך לאחת ממפלגות אלה, מפלגת הפדאללה, יש יותר שליטה בנפט, מאשר לראש הממשלה אל מליקי.
3. לא ברורה עמדתה של וושינגטון, כלפי חוזי הנפט השונים שנורי אל מליקי חותם בטהרן, ועומד לחתום בדמשק. נראה כי האמריקנים ממתינים לראות באם צעדיו של נורי מאל מליקי, מתואמים בינו, ובין טהרן ודמשק. אז המדובר במדיניות אנטי אמריקנית, או המדובר במדיניות עיראקית-סורית עצמאית? כל הדברים האלה יתבררו רק לאחר צאתו של אל מליקי מדמשק ביום ד' 22.8, ורק לאחר שיגיע המידע המודיעיני על תוצאות הביקור.