סימנים ראשונים למרד ב`קדימה`. מופז תובע את תיקי החוץ או האוצר.

תיקדבקה: במפלגה בה שולט רק איש אחד וקול אחד, ועד היום אין בה מוסדות דמוקרטיים, הייתה זו רק שאלה של זמן עד שיפרוץ בה מרד.
לכן לא צריך להתפלא כי ביום א` 23.4, סירב פרופ` אוריאל רייכמן, מי שהחזיק עד כה בכיסו הבטחה של אריאל שרון, הנחשבת ב`קדימה` כהבטחה בטוחה, כי הוא ימונה לשר החינוך בממשלת קדימה, לבוא לפגישה שנקבעה לו עם ראש הממשלה בפועל אהוד אולמרט, וכי שיחתו על אולמרט עם שר הביטחון שאול מופז על עתידו בממשלה שהחלה בשעות הבוקר טרם נסתיימה. מקורביו של אולמרט פרסמו את ההודעה המגוחכת כי אולמרט רואה בחומרה את אי הגעתו של רייכמן לפגישה המיועדת, כאילו מדובר בגננת שאיננה מוכנה לסבול אי הופעתם של ילדים בגן. את התנהגותו של רייכמן הם הגדירו `איומים ולחצים.`
תגובתו של רייכמן להפרת הבטחתו של שרון ומסירת תיק החינוך לידיה של פרופ` יולי תמיר מ`העבודה` היא גם מובנת וגם מוצדקת. רייכמן קיווה לפחות כי אולמרט לא ימכור אותו בנזיד עדשים, מבלי שקודם לכן יודיע לו זאת, או לפחות יתייעץ אתו. אבל אולמרט לא עשה אף אחד מהשניים. הוא הזמין את הקורבן אל לשכתו לאחר שערף את ראשו הפוליטי. רייכמן איננו מאמין יותר לאולמרט, וגם אם הלה יבטיח לו הרים וגבעות, כמו תיק המשפטים, וגם אם הוא יתרצה בסופו של דבר ויבוא לפגישה, אין לא שום ביטחון אם אכן בסופו של המו"מ הקואליציוני התיק הזה באמת יינתן לו. השאלה הדחופה יותר כרגע הוא לא כבודו האבוד של אולמרט אלא השאלה אם אוריאל רייכמן יישאר ח"כ או יפרוש מהחיים הפוליטיים? הישארותו של רייכמן בכנסת בתוך סיעת `קדימה` בצפייה להזדמנות להיפרע מאולמרט על הדרך והצורה בה הוא השפיל אותו היא אחת האפשרויות. אולם לקראת הערב הודיע רייכמן על פרישה סופית מהחיים הפוליטיים.
זה לא היה מקרה כי בישיבת הממשלה ביום א` אמר שר הביטחון שאול מופז כי עתה הפלסטינים מתחילים לירות טילי `גראד` על אשקלון, וכי בימים הקרובים צפויה החמרה בפעולות הטרור. דבריו של מופז מכוונים לשניים. למיועד לראשות הממשלה אהוד אולמרט, שלא מזמן הבטיח כי ההתנתקות תביא לשיפור במצבה הביטחוני של ישראל, ורק לפני כמה ימים חזר ואמר כי `נכה בטרור היכן שצריך ובכל העוצמה.` מופז רמז בדבריו כי מי שמשמיע רטוריקה הוא זה למעשה אותו איש שמונע מצה"ל לפעול, ועכשיו גם מוסר את התיק שלו לאחר. היעד השני היה מנהיג מפלגת `העבודה` עמיר פרץ, המיועד להיות שר הביטחון, אשר מעכשיו יצרך לטפל ולשאת בתוצאותיה של ההתנקות-כלומר בירי הטילים על ערים ישראליות. מופז חושב, כמו רבים אחרים, כי לפרץ וגם למי שמיועד להיות סגנו, אפרים סנה, שהיה כבר סגן שר ביטחון בינוני וחיוור בתקופתו של יצחק רבין ז"ל, אין את הכישורים הדרושים לטפל במצבים כאלה. בניגוד לרייכמן, פרסם מופז הודעה האומרת, כי הוא חייב לקבל מאולמרט תיק שאינו נופל בחשיבותו מתיק הביטחון, והוא מוכן להלחם על מקומו וזכויותיו ב`קדימה`. בכך רומז מופז כי הוא תובע לעצמו את את תיקי האוצר או החוץ, ומוכן להיאבק כדי להשיגם.
סימנים אחרים למרד נראים או נשמעים גם אצל שורת השרים חברי `קדימה` הרואים את עצמם במעמד בכיר. המדובר במאיר שיטרית, זאב בוים, יעקב אדרי, ורוני בראון. מאחורי הקלעים כולם רוטנים על `נדיבות הלב` שאולמרט גילה על חשבונם לעמיר פרץ ולמפלגת `העבודה`. וזו רק ההתחלה.