סמ"ר אורון שאול בן 20. הוכרז כהרוג

ההסתבכות של צה''ל, ביום ג' 22.7, מסביב לפרשת חייל גולני סמל אורון שאול בן 20, כאשר משפחתו מסרבת להכיר בהודעות הצבא 'הבלתי רשמיות', כי אורון נהרג בהתקפת החמס  ביום א'  20.7 לפנות בוקר בהתקפה על נושא הגייסות המשוריינים של חטיבת גולני, וממול הודעות החמס, כי אורון שאול נמצא בידיהם, מבלי שהם יפרטו-אם הוא חי או מת, הפך להיות אחד הנושאים העיקריים של מלחמת 'צוק איתן'.
צה''ל דחף בכול כוחו, החל מיום ב', באמצעים בהם אף פעם לא השתמש, כולל פנייה לכלי תקשורת שונים, לשכנע אותם כי ינקטו בקו בפרסומיהם המודיע כי החייל נהרג, למרות שלא נמצאו בידיו כל סימן זיהוי וודאי ששייך לו.
צעד זה של צה''ל נעשה כדי לנסות ולחסום את החמס מלהתחיל להשתמש במה שיש להם מהחייל, חלקי גופה, דיסקית, או תעודת זהות חצי שרופה, כדי לסחוט וויתורים צבאיים ומדיניים מישראל במשך מהלך המלחמה ולאחריה. 
ההתנגדות החריפה של המשפחה לקו זה, באה לידי ביטוי  בהודעת נציגת משפחת החייל, שהקריאה רחלי גזית, ביום ג' בצהרים, 22.7, ובה אמרה, כי 'כל זמן שהמשפחה איננה מקבלת הוכחות כי אכן החייל נהרג, היא איננה מתייחסת אליו כחלל',  בכך דחתה המשפחה בצורה מוחלטת את הקו של צה''ל.|
במילים אחרות, צה''ל ניסה לבצע כאן, מה שהוא מנסה לעשות לאורך כל המלחמה, לבנות תמונה משלו של האירועים, בעוד שהמציאות בשטח היא שונה.
ביום ג' אירעו עוד שני אירועים נוספים, אשר סתרו את תמונת הקרב הכללית שצה''ל הציג עד כה.
בניגוד לשר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שאמר ביום ב', כי 'אנו זקוקים לעוד יומם-יומיים' כדי להשמיד את מנהרות הטרור, אמר ביום ג' קצין בכיר, כי צה''ל זקוק כדי להשיג מטרה לפחות עוד שבועיים.
מפקד חטיבת הנח''ל אל''מ אורי גורדין, שהיה הראשון בין מפקדי צה''ל שפועלים בתוך הרצועה, שהופיע בציבור כדי לספר על פעילות חטיבתו בבית חנון שבצפון הרצועה, חיזק את דבריו של הקצין הבכיר, כאשר אמר, כי לדעתו הכוח שלו איתר את רוב המנהרות בשטח, אולם הוא עדיין איננו נמצא בשלב של השמדתן.
אל''מ גורדין אישר, כי לחימת החמס היא עיקשת ומסודרת, והחמס מפעיל את כל כוח האדם והנשק הנמצאים ברשותו. 'אנחנו נמצאים במלחמה' קבע מפקד חטיבת הנח''ל.
קודם לכן, ביום ג' בבוקר, דיווחו המקורות הצבאיים של תיקדבקה את הפרטים הבאים תחת הכותרת: 'קשיים במלחמה עם החמס הנלחם בעקשנות. צה''ל עדיין לא השיג הכרעה באף אחת מזירות הלחימה ברצועה, גם לא בזירת המנהרות: 
הימשכות הקרבות בין צה''ל לחמס, ביום ג' 22.7, בסג'עייה, הם אחד הסימנים, כי עדיין לא הושגה הכרעה בקרב הזה, וכי צה''ל מתקשה לשבור את שליטת החמס באזור. יתרה מכך, ישנם סימנים, כי החמס הצליח בשעות הלילה להביא לסג'עייה תגבורות רעננות, שתפסו עמדות חדשות בשטח. אין מידע עם התגבורות האלה הגיעו באמצעות מנהרות. 

אין ספק, כי המדובר בלחימה עיקשת אשר יכולה וצריכה להימשך זמן רב, אולם השעון המדיני מתקתק, וככל שהלחימה מתארכת וצה''ל איננו משיג הכרעה לפחות בזירה אחת. תמונת המלחמה מסתבכת ונהיית קשה יותר מבחינתה של ישראל.  צה''ל מפרסם כל כמה שעות שתי קבוצות של מספרים. קבוצה אחת מוסרת על מספרי ההרוגים והפצועים שהיו לצה''ל. קבוצה שנייה של מספרים מוסרת על תקיפות צה''ל נגד כוחות החמס. אולם צה''ל איננו מפרסם אפילו פרט אחד על תנועת כוחותיו בשטח.
מבצע 'צוק איתן' שהפך כבר למלחמה בקנה מידה גדול, איננו מסוקר על ידי שום גורם עיתונאי, לא ישראלי ולא מעיתונות חוץ, משום שצה''ל אינו מרשה לשום גורם עיתונאי, לא אנושי ולא אלקטרוני, להילוות לכוחות בשטח.  מדיניות זו איננה חדשה, והיא ננקטת כבר שמונה שנים מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006.
בצורה כזו מבטיח צה''ל לעצמו שליטה מלאה בידיעות המתפרסמות על הפעילות הצבאית במלחמה. צה''ל גם שולט שליטה מלאה בתמונות המגיעות מזירות המלחמה השונות, כאשר מידי פעם הוא מפרסם תמונות ממצלמות של מערכות העיקוב המודיעיניים שלו. זו הסיבה מדוע אנו יום אחר יום צופים באותן תמונות החוזרות על עצמן.
מצד אחד מדיניות זו מבטיחה לצה''ל ששום פרט על תנועות כוחותיו, זהותם, וגודלם, יגיע לידי האויב-וזה יעיל וטוב. 
אולם מהצד השני צה''ל מבטיח גם בדרך זו, כי תמונת המלחמה המתקבלת בדעת הציבור הישראלי, תהייה זו שהדרגים המדיניים והצבאיים שמנהלים את המלחמה רוצים בה, וזה לא יעיל ולא טוב. 
זו הסיבה מדוע הפער הגדול בין 'התמונה הרשמית' של המלחמה,  למצב האמיתי השורר בשטח, הולך וגדל.
 גם שפע המספרים שצה''ל  מפרסם לפיהן הותקפו 3,200 מטרות של החמס מאז תחילת המבצע , וכי צה''ל איתר 23 מנהרות ו-36 פירים, ומספר חמושי החמס שנהרגו הוא 186, אינם מצליחים לטשטש את התמונה, כי צה''ל נתקל בקשיים רבים בלחימה נגד החמס, וכי עד עתה החמס לא נשבר צבאית, לא מההתקפות האוויריות עליו, ולא מהמתקפה הקרקעית.
בגלל האבידות הכבדות של חטיבת גולני בסג'עייה, לא הייתה לצה''ל ברירה ומעורבותה של גולני בזירה הזו של המלחמה נחשפה. לעומת זאת הישראליים, מלבד אלה הנמצאים בשטח והמפקדים עליהם, היודעים מה מתרחש בזירות האחרות בהם נלחמים חמשת כוחות המשימה של צה''ל הנמצאים בתוך הרצועה. אין לנו שום מושג מה מתרחש בזירה הדרומית של המלחמה ברפיח ובחאן יונס. אין לנו גם מושג מה מתרחש בצפון הרצועה  מסביב לשאטי ולזייתון. אין לנו גם מושג, וכנראה שגם לצה''ל אין מושג ואין מידע מודיעיני על כך, כמה מנהרות יש לחמס, והיכן הן נמצאות?      
במילים אחרות, למרות היתרונות הגדולים של צה''ל בכוחות ובמערכות נשק, עדיין לא הושגה הכרעה באף אחת מזירות המלחמה.
זו היא הסיבה העיקרית מדוע החמס יכול בינתיים לדחות את כל ההצעות המוגשות לו להפסקת אש. מבחינתו, ככל שהלחימה תימשך בתנאים ובתוצאות כאלה, התנאים שהוא יקבל יהיו טובים יותר מאשר אלה המוצעים לו עתה.