סעוד בין פייסל לממשל אובמה: אל תתעסקו בנושא הישראלי-פלסטיני. תתעסקו בנושא הדחוף יותר, איראן.

המקורות של תיקדבקה בוושינגטון: בשיחותיו הסגורות עם ראשי ממשל אובמה, ביום ו' 31.7, ביניהן עם שר החוץ האמריקנית הילארי קלינטון, ובדבריו הפומביים של שר החוץ הסעודי עוד אל פייסל, ריאד לא רק דחתה את תוכניותיו המזרח תיכוניות של הנשיא אובמה, אלא אותתה בגלוי לוושינגטון להפסיק ללחוץ עליה בנושא הישראלי-הפלסטיני עד שלא תיפתר הבעיה האיראנית, וייפסק האיום הגרעיני האיראני.
המקורות במפרץ של תיקדבקה מדווחים, כי דבריו של סעוד אל פייסל, באו לאחר שעבדאללה מלך ערב הסעודית דחה כבר את תוכניותיו המזרח תיכוניות של באראק אובמה, בעת ביקורו של נשיא ארצות הברית בריאד ב-3 ביוני, ולאחר שהסעודים פעלו במרץ רב בשבוע האחרון, כדי שכל 7 שליטי מדינות ערב שקבלו אגרות אישיות מהנשיא אובמה, בהן הוא מבקש מהם לנקוט צעדים שיראו על נכונותם ללכת לקראת יתר פיוס ונורמליזציה עם ישראל, ישלחו לאובמה תשובה שלילית.
ביום שישי אמר שר החוץ הסעודי לאחר פגישתו עם קלינטון, 'כי תורת השלבים והגישה של צעד אחר צעד, אף פעם לא הובילה, ואני מאמין כי גם אף פעם לא תוביל לשלום'. 'סידורי ביטחון זמניים וצעדים בוני אמון גם לא יביאו את השלום'. אל פייסל הוסיף ואמר, 'כי מה שנחוץ היא גישה כוללת שתגדיר/תקבע (מראש) את התוצאה הסופית (של משא ומתן ישראלי-ערבי-פלסטיני), כאשר הוא מתכוון לנושאי הגבולות הסופיים של מדינה פלסטינית, כלומר היקף הנסיגות הישראליות, השליטה בירושלים, החזרת הפליטים הפלסטינים, מים, וביטחון.ציטוט המקור: "Incrementalism and a step-by-step approach, has not and, we believe, will not lead to peace," Saud said "Temporary security and confidence building measures will also not bring peace."
"What is required is a comprehensive approach that defines the final outcome referring to the borders of a future Palestinian state, control of Jerusalem, the return of Palestinian refugees, water and security.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי לפי דברים אלה של אל פייסל, מאחר וישראל נדרשת להסכים לכל נקודות אלה לפני תחילתו של המשא ומתן, אחרת הוא לא יתחיל בכלל, אין צורך למעשה בשום משא ומתן. וכי הנושאים היחידים עליהם נשאר לדון בין ישראל, לערבים ולפלסטינים, הם התאריכים מתי ישראל תיסוג לגבולות 1967, או 1949, מתי יועבר השלטון בחלקים של ירושלים לידי הערבים, אייך יחולקו מקורות המים בארץ ישראל, ובשליטת מי הם יהיו, ומתי ואייך הפליטים הפלסטינים יחזרו למקומות מגוריהם הקודמים בתוך ישראל?
לגישה הסעודית הנוקשה הזו, יש 2 סיבות עיקריות.
1. חוסר רצונם הבולט של הסעודים להתעסק עתה בסכסוך הישראלי-פלסטיני, או בחלקים אחרים של תוכניותיו המזרח תיכוניות של הנשיא אובמה כמו ההתקרבות האמריקנית לסוריה. עמדה זו נובעת בעיקר, משום שאת הסעודים מדאיגות בעיות מזרח תיכוניות ,הרבה יותר דחופות לדעתם, כמו המצב בעיראק, שם משטר שיעי, לו הם מתנגדים, מבסס את מעמדו בבגדאד. בעיה אחרת היא לבנון. הסעודים מתנגדים בחריפות למהלכים האמריקנים של החזרת ההשפעה הסורית לביירות, וסימנים להתקרבות בין ארצות הברית וחיזבאללה. סיבה נוספת לעמדה הסעודית הזו הוא הפילוג הפנימי העמוק בין הפלסטינים ברצועת עזה והגדה המערבית. פילוג, שלדעת הסעודים אינו ניתן כבר לגישור.
2. נקודה זו היא החשובה ביותר. הסעודים סבורים, כי הנשיא באראק אובמה, ושליחו המיוחד למזרח התיכון ג'ורג מיטשל, מטפלים בבעיות משניות מזרח תיכוניות, שכרגע לא רק שאין להן פתרון אלא שאין להן חשיבות, משום, שעד שלא יוסר האיום האיראני, כולל הגרעיני, מעל מדינות המפרץ הפרסי והמזרח התיכון, כל צעד אחר ייכשל. בצורה פרדוכסאלית, מדיניות סעודית זו תואמת ומקבילה למדיניותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון אהוד ברק.
ההופעה, הטון, והדברים הנרגזים ששר החוץ הסעודי אל פייסל השמיע בוושינגטון, משדרים מסר אחד לממשל אובמה, הניחו לנו מהבעיות המתרחשות ממערב לנו(ישראל-פלסטינים), וצפונית לנו, (סוריה). קודם כל תדאגו שלא יאגפו ויתקפו אותנו ממזרח-( איראן, ועיראק.)