עופר עיני פתח במהלך להפלת נתניהו, הקמת מפלגת מרכז-שמאל, ובחירת כלליות

תנועת המחאה הישראלית קבלה ביום ה' בבוקר 27.7, מפנה פוליטי ברור וחד כאשר יותר ויותר פעילים מרכזיים בשטח, כולל הסטודנטים, אימצו את יו''ר ההסתדרות עופר עיני, כמנהיג החדש של תנועתם בצפייה כי הוא שיכופף את ידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר ייכנע לכל דרישותיהם. כך יכתיבו ראשי המחאה באמצעות עיני את מדיניות הממשלה ולא ראש הממשלה והשרים. אולם המקורות של תיקדבקה מוסרים כי במהלך זה,  שמו לעצמם ראשי תנועה המחאה מתחת לרגליהם מוקש פוליטי גדול יותר לעצמם, מבלי שרובם בכלל מודעים לכך.
כל הממסד הפוליטי הישראלי כולל מנהיגת 'קדימה' ציפי ליבני, וראשי מפלגת 'העבודה', ובייחוד המועמד המוביל להיבחר כמנהיגה עמיר פרץ, יאחדו כוחות ביחד עם ראש הממשלה נתניהו, ואליהם יצטרף גם אהוד ברק, כדי לנסות לעצור את המהלך של עופר עיני.
במילים אחרות, מבחינה פוליטית 'מהלך עיני' של המפגינים לא החליש את נתניהו, אלא דווקא בצורה פרדוכסאלית חיזק אותו.
הסיבה: כבר כמעט שנתיים שעופר עיניי אומר לסובבים אותו, כי לא רק שהוא יפיל את ממשלת נתניהו אלא הוא גם יפיל את ציפי ליבני מראשות 'קדימה', ואת כל מי שיעמוד בראש מפלגת 'העבודה' והוא יקים מפלגה חדשה שתהייה מבוססת על וועדי העובדים הגדולים במדינה הנמצאים תחת שליטתו, מחלקים של 'קדימה', מפלגת 'העבודה', ומחלקים של 'הליכוד' עליהם להערכתו שולטים הוועדים הגדולים במשק.
זו תהייה לא רק מפלגה חברתית, שתכה את ה'ליכוד' ואת 'העבודה', אלא גם מפלגת מרכז-שמאל שתעצור את עליית מפלגת הימין 'ישראל ביתנו', בראשותו של אביגדור ליברמן.
במילים אחרות, המטרה המרכזית של עיני היא לא לפתור את בעיות המצוקה המיידיות בישראל, אלא הפלת ממשלת נתניהו, הקמת מפלגה חדשה בישראל, הליכה לבחירות כלכליות וניצחון בהן. רק לאחר שתקום ממשלה 'חברתית' חדשה בראשותו של עופר עיני, או דמות ייצוגית אחרת שהוא יבחר, היא תתפנה לפתור את בעיות המצוקה.
בדברו ביום ד' בראיונות בטלוויזיה, אמר עיני, כי אין לו מטרה להפיל את הממשלה, אותה הגדיר בציניות 'כממשלה יציבה'. אולם הוא הציב עד מוצאי שבת 30.7 אולטימאטום לבנימין נתניהו, להתחיל אתו, כיו''ר ההסתדרות, וכמי שמייצג את מפגיני המחאה, לדון בצעדים להקלת המצוקה. באומרו בראיונות כי 'הממשלה התאהבה במסים שלה ולא מעוניינת להחזיר אותם לאזרחים, ו'כי ברשות הממשלה מיליארדי שקלים בדמות עודפי גבייה ששילמו אזרחי המדינה בשנים האחרונות, ונותרו בקופת המדינה', רמז עיני כי כדי לפתור את בעיות המצוקה הממשלה צריכה להזרים סכומים אדירים אלה לפתרון המצוקה.
בכך פתח עופר עיני את מערכת הבחירות שלו כאשר הוא קובע את הסיסמא 'מיליארדים למצוקה ולא להתנחלויות'. אולם המקורות של תיקדבקה מציינים, כי מדובר במהלך התחלתי שלאורכו יבדוק עיני בזהירות את 'הקרקע והטמפרטורה הפוליטית' בישראל.
אם הוא יראה כי הוא יכול לקדם את תוכניתו הפוליטית האישית על גב אוהלי תנועת המחאה הוא יחריף את מהלכיו. אם הוא יעריך כי הצטרפותו לתנועת המחאה מזיקה לו פוליטית, יותר מאשר מועילה זו, הוא ייסוג מהדרך שעלה עליה, ויגיע להסכמים עם נתניהו שיחלצו את ראש הממשלה מהמשבר, ואותו מהזדהות מוחלטת עם המפגינים.
עכשיו צריכים מנהיגי הפגנות המצוקה להחליט באם הם מצטרפים למהלך הפוליטי הזה של העלאת עופר עיני לשלטון.
המקורות של תיקדבקה, מוסרים כי למרות שמידע פוליטי זה מסתובב בצורה גלויה כבר למעלה משנה בחוגים הפוליטיים והתקשורתיים בישראל, הוא עדיין לא הגיע לידיעת דעת הקהל הישראלית, בגלל הקודים הבלתי כתובים הקיימים בין הפוליטיקאים והתקשורת הישראלית מה מותר ומה אסור לפרסם.
המקורות שלנו מוסרים כי המהלך של עייני התחיל כבר בהתחלת 2010 כאשר עייני ניתק את קשריו עם שר הביטחון אהוד ברק, שהיה אז מנהיג מפלגת 'העבודה', לאחר שהבין כי לברק אין תוכניות לקדמו לתפקיד הנהגה במפלגה בו הוא רוצה.
ברגע שעייני הסיר את תמיכתו ואת תמיכת הוועדים הגדולים במשק ממפלגת העבודה, החלה ההתדרדרות הנמשכת במעמדה של המפלגה, התדרדרות ממנה היא איינה מסוגלת להיחלץ עד היום.
הסרת התמיכה של עייני ממפלגת 'העבודה', הביאה גם בסופו של דבר להחלטתו של אהוד ברק לפרוש ממפלגת 'העבודה' ולהקים את מפלגת 'העצמאות'. ברק העריך כי בבחירות הכלליות הבאות גם 'הליכוד', 'קדימה', 'ישראל ביתנו', ו'העבודה' יצטרכו להתמודד עם מפלגה חברתית חדשה בראשותו של עופר עייני. ברק הבין כי 'לעבודה' אין שום סיכוי בהתמודדות שכזו, ולכן הוא החליט להקים גוף פוליטי שיאפשר לו לעמוד בשוליים הפוליטיים, כשהוא מחזיק בתפקיד שר הביטחון, עד שיתבהר סופית באם עייני מגשים, או לא מגשים את תוכניתו. ברגע שעיני יחליט לאן מועדות פניו, יקבל ברק החלטה באם לצרף את מפלגת 'העצמאות' ל'ליכוד' או לכל גוש פוליטי אחר שיקום.
בשנה וחצי האחרונות התייצב גם עופר עיני בשוליים הפוליטיים, כאשר כל הזמן הוא מקיים מגיעים עם מספר מראשי 'קדימה' ובראשם חיים רמון, לגבי העיתוי של צירופו ל'קדימה'. אולם עיני לא רצה ואיינו רוצה להצטרף כחבר מהשורה של 'קדימה', הוא רוצה להיות בהנהגתה ולהוביל אותה. כאן התערבה מנהיגת 'קדימה' ציפי ליבני שהבינה את הסכנה הצפויה למעמדה ב'קדימה', והיא שחסמה את דרכו של עיני. זו הסיבה מדוע ליבני לא השמיעה עד עכשיו את קולה לגבי תנועת המחאה. מבחינה פוליטית. עכשיו הדרך פתוחה יותר מאשר אי פעם לפני ליבני להצטרף לממשלת נתניהו, במאמץ משותף של שניהם ושל ברק לחסום את עיני.

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות