עם ביטול האופציה הצבאית האמריקנית מול איראן, מה תעשה ישראל עם יכולת הפעולה הצבאית לטווח ארוך שפיתחה מול איראן?
בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים של תיקדבקה: הקבינט המדיני-ביטחני אשר התכנס ביום א' 9.12, לדון בהשלכות הערכת המודיעין האמריקני,ה-NIE, שקבעה כי איראן איננה מפתחת אופציה צבאית, לא דן בוויכוח המודיעיני שיש לישראל עם ארצות הברית, אלה ב-3 שאלות יסוד הנובעות מהעובדה כי ממשל ג'ורג בוש איננו מתכוון להשתמש באופציה צבאית נגד איראן. השאלה הראשונה בה דן הקבינט היא: האם ישראל הולכת בעקבותיה של ארצות הברית ומבטלת אף היא את האופציה הצבאית נגד איראן? ובכך מודה שאין ביכולתה לפעול לבדה נגד איראן. המקורות שלנו מוסרים, כי רוב השרים שהשתתפו בדיון, שעדיין לא סוכם אמרו שישראל צריכה לשמור על יכולתה לפעול צבאית בצורה עצמאית. השאלה השנייה בדיון הייתה, איזה הערכות חדשה של צה"ל דרושה אם האופציה הצבאית הישראלית נשארת על כנה, בתנאי הזירה הנוכחיים? וכמה כסף נוסף הערכות חדשה זו תעלה? השאלה השלישית בה דן הקבינט הייתה, ההערכות הצבאית והמדינית החדשה של ישראל מול סוריה , לבנון, חיזבאללה, החמס והג'יאהד האיסלמי, לאור התיאום המדיני-אסטרטגי המסתמן בין ארצות הברית, סעודיה, ואיראן.
המקורות הצבאיים שנו מוסרים, כי הדיון בשאלות האלה הסתובב סביב השאלה העיקרית מה ישראל וצה"ל יעשו עתה עם היחידות, הזרועות, ויכולות הצבאיות השונות אשר ישראל בנתה ופיתחה לפעולה בטווחים ארוכים, בעיקר מול איראן.
המקורות שלנו מציינים, כי אם הקבינט המדיני ביטחוני יחליט כי ישראל איננה יכולה לבצע בעצמה תקיפה של איראן והתוכנית הגרעינית שלה, הרי חלק ניכר מההשקעה האדירה שנעשתה בשנים האחרונות, ואשר מוערכת בלמעלה מ-4 מיליארד דולר בבניית כוחות למטרה כזו, הוצא לשווא, והכוחות והיכולות השונים שנבנו למטרה כזו, יצטרכו לעבור הסבה. תהליך כזה, אשר בזמנים רגילים יכול היה להוסיף לעוצמתו של צה"ל, יכול להפריע לתוכניותיו השוטפות של צה"ל להתכונן למלחמה בטווחים קצרים, כמו ברצועת עזה, לבנון, וסוריה.
המדובר בהחלטות הקשורות ב-6 מרכיבים עיקריים של צה"ל:
1. חיל האוויר הישראלי, שם הוקמו ואומנו טייסות, ואמצעי תדלוק, לפעולה בטווחים ארוכים.
2. יחידות של כוחות מיוחדים, שעמדו לפעול באורח עצמאי בטווחים ארוכים.
3. צי הצוללות הישראלית מדגם דולפין. צוללות אלה נבנו במיוחד מתוך מחשבה, כי הן תהוונה גם את חוד החנית של הכוחות שיפעלו נגד איראן, וגם את חוט השדרה של 'המכה השנייה' הישראלית על איראן, במקרה של התקפת טילים איראנית או התקפה גרעינית איראנית על ישראל.
4. דור חדש ומתקדם של טילי קרקע-קרקע ישראליים, אשר בייצורם בהיקף גדול הוחל מיד עם סיום המלחמה בין צה"ל וחיזבאללה, בלבנון בקיץ 2006.
5. לוויני ריגול צבאיים, ויכולות וטכנולוגיות מודיעיניות אחרות לטווח ארוך.
6. פיתוח מערכות הטילים נגד טילים. עד עתה הושם הדגש על פיתוח, בנייה, ורכישה, של סוללות טילים נגד טילים ארוכי טווח, בעוד שפיתוח היכולות נגד טילים קצרי טווח מתנהל בעצלתיים. השאלה העומדת בפני הקבינט המדיני-ביטחוני וצה"ל היא, האם להמשיך בסדר עדיפויות זה או לשנותו?