עם שחרור האסירים דורשים הפלסטינים: גבולות 1949. נסיגה מכל מזרח ירושלים. שיבת פליטים לישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר כי 'שחרור המחבלים הפלסטינים היא אחת ההחלטות הקשות שקיבל'. אבל נתניהו איננו מספר לציבור, כי נייר העבודה הפלסטיני שכבר קיבל מעמיד אותו לפני החלטות קשות יותר, באם יחליט לקבל אפילו חלק קטן ממנו.
ובכן מה הביא אתו שחרור הגל הראשון, ועכשיו השני של המחבלים הפלסטינים. שום דבר, מלבד טרור והקשחה פלסטינית.
נתניהו גם איננו מספר לציבור, כי המצב היום במו''מ הישראלי-פלסטיני הוא כזה ששני הצדדים הישראלי והפלסטיני הציגו ניירות עמדה, ועתה ירושלים ורמאללה מצפות כי האמריקנים יגיעו לשיחות עם הצעות אמריקניות שתגשרנה בין שתי העמדות, שמי שמעיין בהן מגיע למסקנה הבלתי נמנעת שהן אינן ניתנות לגישור.
נתניהו גם, מלבד להתלונן על כובד ההחלטות שעדיין ממתינות לו איננו מספר, כי הציע לפלסטינים לשלם פיצויים על שטחים שיישארו בידי ישראל, וכי זו פעם ראשונה שאיזה שהוא ראש ממשלה ישראלי מציע לערב נושאים פיננסים בנושאים טריטוריאליים.
הנקודה העיקרית היא לאיזה מטרה צריך לשחרר את 26 הרוצחים הפלסטינים?
אם אבו מאזן הייה באמת רוצה להשיג שחרור מהיר של אסירים פלסטינים, הוא לא היה מגיש לאמריקנים ולישראלים נייר עבודה בן 17 נקודות, שכל כולו נועד לתקוע את המו''מ המדיני ולא לקדם אותו.
לאחר שנתניהו קרא את המסמך הזה, הוא היה צריך לדחות את שחרור הפלסטינים, עד אשר אבו מאזן יחזור לאיזה שהוא מסלול רציונאלי במו''מ.
גם ראש הצוות הישראלי למו''מ שרת המשפטים ציפי ליבני, אשר ממהרת להסביר לכולם מאחורי הקלעים, 'כי צריך להתייחס לנייר העמדה הפלסטיני כאל עמדות פתיחה, שלאחריהן יבואו וויתורים פלסטינים', יודעת כי דבריה אינם נכונים. לאחר נייר עמדה זו, יבואו אולי וויתורים ישראליים, אבל בוודאות תבואנה דרישות והקשחות פלסטיניות נוספות.
זו הסיבה מדוע הוויכוח הפוליטי בישראל על שחרור האסירים הפוליטיים הופך בכוונה לוויכוח פוליטי-רגשי כאשר כרגיל, הנושא העיקרי גם מוסתר מעיני הציבור וגם מוזנח.
המקורות של תיקדבקה מביאים כאן לראשונה את הנוסח המלא של נייר העמדה הפלסטיני.
על רקע נייר עמדה כזה, בו לא יימצא חבר כנסת ציוני אחד שיתמוך, אסור לשחרר אפילו אסיר פלסטיני אחד, מאחר וכל מי שיירצה למלא אחר הנייר יצטרך לחזור ולעסוק בטרור, דבר שממילא יתרחש.
להלן 17 הנקודות:
- ארצות הבית וישראל יכירו במדינת פלסטין ככזו הנתונה תחת כיבוש. לדעת הפלסטינים מדובר במשקל נגד לדרישתו של נתניהו להכיר בישראל כמדינה יהודית.
- ישראל תבטל בחוק את סיפוח כל מזרח ירושלים למדינת ישראל.
- ריבונות פלסטינית מלאה במים הטריטוריאליים של המדינה הפלסטינית-כולל בים התיכון מול רצועת עזה, ובים המלח.
- שליטה וריבונות מלאים פלסטינים בכל מאגרי המים התת-קרקעיים בתחומי המדינה הפלסטינית. כלומר, שליטה במקורות המים של ישראל.
- ריבונות פלסטינית מלאה במרחבים האוויריים הפלסטינים. דבר זה ימנע טיסות חיל האוויר הישראלי מעל יהודה ושומרון, ורצועת עזה.
- כל האזורים הנחשבים לפי הסכמי שביתת הנשק מ-1949, כאזורים מפורזים, לדוגמא: עמק איילון ואזור לטרון, אזור ארמון הנציב בירושלים. רצועה שרוחבה עשרות מטרים המפרידה בין ירושלים העתיקה למערב העיר. כל האזור ממזרח לאגם החולה. מורדות הרי הגולן לכיוון הכינרת. מילוי סעיף זה יבטיח שליטה אסטרטגית פלסטינית על הכינרת, ואזור ניצנה. יהיו בתחומי המדינה הפלסטינית. במילים אחרות, לא מדובר יותר בנסיגה ישראלית לגבולות 1967, אלא לגבולות הסכמי שביתת הנשק מ-1949.
- כל החלל האלקטרומגנטי ( תדרי שידור, תעבורת לוויינים, תקשורת) יהיה בריבונות פלסטינית מוחלטת.
- הפלסטינים מוכנים לוותר, במסגרת חילופי שטחים, על 1.9 אחוז משטח הגדה המערבית.
- כל מזרח ירושלים, כולל המקומות הקדושים, יהיו בתחום הריבוני הפלסטיני, במקביל להבטחת חופש הדת.
- ישראל וצה''ל ייסוגו מכל השטחים הפלסטינים בהדרגה, תוך שלוש שנים. ששה חודשים לאחר סיום הנסיגה, ייחתמו חוזי השלום הסופיים בין ישראל לפלסטינים.
- פתרון בעיית הפליטים, צריכה להיות מוכרת על ידי ארה''ב וישראל 'כפיתרון צודק ומוסכם'.
- לכל פליט פלסטיני ( לפי הגדרת הרשות מדובר גם בדורות החדשים של הפליטים הפלסטינים), תהיינה שלוש אפשרויות: לחזור אל ישראל. לחזור למדינה הפלסטינית. להישאר במקום מגוריו הנוכחיים. בכל אחת משלוש האפשרויות הפליט יקבל פיצויים מתאימים.
- רק עם פתרון בעיית הפליטים, יהיו הפלסטינים מוכנים להכריז על סיום סוף הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
- יוקם מנגנון בינלאומי אשר יטפל בפליטים הפלסטינים ובשובם לישראל ולמדינה הפלסטינית. במנגנון זה ישתתפו המדינות והגורמים הבאים: הפלסטינים, ישראל, ארה''ב, הליגה הערבית, האירופאים, קנדה, אוסטרליה, ויפן.
- מדינת פלסטין תוכל לחתום על הסכמים, כולל צבאיים, ללא מעורבות צד שלישי. דוגמת ההסכם שנחתם לאחרונה בין הרשות הפלסטינית לנשיא סוריה בשאר אסד, עליו קיים בישראל קשר של שתיקה כאילו איננו קיים. כלומר, לישראל לא תהייה זכות התערבות בהסכמים אלה.
- שליטה מלאה על כל מעברי הגבול של המדינה הפלסטינית, כולל המעברים לישראל וממנה.
- לא תהייה שום נוכחות, לא אזרחית ישראלית ולא של צה''ל בכל תחומי המדינה הפלסטינית.
