עמונה, אהוד אולמרט, דן חלוץ, בית המשפט העליון, שדרות, וחמס.

תיקדבקה. בית המשפט העליון החליט ביום ד` 1.2 ברוב קולות של שניים נגד אחד, השופטות העליונות עדנה ארבל ואיילה פרוקצ`ה, נגד השופט העליון אליקים רובינשטיין, לדחות את העתירה של מועצת בנימין נגד הריסת 9 הבתים בעמונה. העותרים הציעו לפרק או להרוס את הבתים בעצמם. בתשובה לעתירה הודיעה הפרקליטות בשמו של מ"מ ראש הממשלה אהוד אולמרט, הרמטכ"ל רב אלוף דן חלוץ, וסגנו אלוף משה קפלינסקי, כי הם מתנגדים נמרצות להצעה זו, ולכל דחייה בהריסה. בכך חזר בית המשפט העליון על טעותו ההיסטורית מתקופת ההתנתקות מלפני ששה חודשים, בה אף עתירה אחת של המפונים או תומכיהם, גם אם היא הייתה עגונה בחוקי מדינת ישראל לא נתקבלה ונדחתה על הסף. בכך צעד בית המשפט העליון עוד צעד אחד גדול קדימה במדרון של ניתוקו המוחלט מתפקידו לייצג ולפסוק צדק לכל חלקי העם ושכבותיו ולא רק למערכת השלטונית.
לאחר שהעימות בחברון הוצא מתוך ידיו, פנה מ"מ ראש הממשלה אהוד אולמרט אל העימות בעמונה, שם בעזרתם של 7000 חיילים ושוטרים הוא יוכל להפגין כושר מנהיגות, דומה לזה שהפגין ראש הממשלה אריאל שרון.
מאחר ובמדינת ישראל אי אפשר לנתק את המאורעות מההתרחשויות המדיניות והביטחונית שמסביבן, והדברים מתרחשים בימים אלה בסופר-מהירות סונית, אנו יכולים לראות כבר היום את התוצאות הרות האסון של מבצע ההתנתקות הראשון בו הופעלו כ-40 אלף חיילי צה"ל. מתוכנית מדינית-ביטחונית שהייתה צריכה להבטיח לנו `מצב ביטחוני משופר` `ותמיכה בינלאומית וערבית רחבה,` נותר רק דבר אחד והוא ניצחון החמס בבחירות הפלסטיניות והשתלטותו של ארגון הטרור על הרשות הפלסטינית.
הדברים הם הרבה יותר חמורים כאשר בודקים ומנתחים את המונחים האלה שהפכו תוך מספר ימים ספורים לקלישאה. החמס הוא לא רק ארגון טרור, הוא חלק אינטגראלי של התנועה המוסלמית הרדיקאלית המנהלת מלחמת חורמה דתית-טריטוריאלית נגד מדינת ישראל והעם היהודי. כל הישג טריטוריאלי, כמו ברצועת עזה, נראה בעיניהם כשלב נוסף במסע הניצחון שלהם, ומדרבן אותם להעצים את מערכת השמד שלהם.
בזמן שבית המשפט העליון ישב ודן בעתירה לגבי עמונה, הופיע בכלי התקשורת השר צחי הנגבי ואמר כי `מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל הוא הטוב ביותר מאשר היה אי פעם.` `ניצחון החמס בבחירות הוא לא באשמתנו.` `למדינת ישראל יש מרחב תמרון אסטרטגי שלא היה לה אי פעם.` `גם האמריקנים וגם האירופאים נוקטים בדיוק באותן עמדות מדיניות כמו ישראל.` ייתכן מאוד שהשר הנגבי חי ופועל על פלנטה אחר, כמו בית המשפט העליון, אבל לכל הנחותיו האסטרטגיות אין שום סימן או אחיזה במציאות בשטח.
ניצחון החמס בבחירות לא היה מתרחש באם הוא לא היה מקבל מידים ישראליות טריטוריה עצמאית משלו בעלת קשר ישיר עם האלמנטים הרדיקאלים בעולם הערבי דרך הגבול הפרוץ של רצועת עזה עם מצרים. מרחב התמרון האסטרטגי של ישראל, שגם לפני תוכנית ההתנתקות לא היה רחב במיוחד, הצטמצם עתה במידה מסוכנת. לא האמריקנים, לא האירופאים, ולא המצרים, תומכים בעמדות הישראליות, כפי שהנגבי מציג זאת.
במצב כזה זו רק שאלה של זמן עד שהחמס יטען כי ההתנקשויות, העימותים, והרס הבתים בעמונה, הם תוצאה ישירה של נצחונו בבחירות. במילים אחרות בעזרת הצעדים שממשלת ישראל, בית המשפט העליון, נוקטים החמס יחזק את עמדתו ואת שליטתו בקרב הפלסטינים.
אם אי אפשר היה להביא את אהוד אולמרט, המחפש נואשות אחר כל שביב של `מנהיגות`, לקבל את ההצעה ההגיונית כי אנשי יש"ע הם שיפרקו/יהרסו בעצמם את הבתים, הרי שלפחות אפשר היה לצפות כי הרמטכ"ל של מדינת ישראל רב אלוף דן חלוץ, וסגנו האלוף משה קפלינסקי, ישקלו/יקבלו הצעה זו לא לאור שיקוליו האישיים-פוליטיים של מ"מ ראש הממשלה, אלא לאור צרכי הביטחון הדחופים של מדינת ישראל. אולם בהצטרפותם ללא תנאי לדרישה לדחות את ההצעה, הוכיחו השניים כי הם עדיין קשורים בטבורם, לא לצרכי הביטחון של מדינת ישראל, אלא לקבוצת האנשים שמינתה אותם לתפקידם.
אפשר להניח כי בסופו של יום התנקשויות קשות, ביום ד` 1.2, יהרסו 9 הבתים בעמונה, וצה"ל ומשטרת ישראל `ינצחו`. אבל כאן המקום לשאול. אם הרמטכ"ל וסגנו כל כך נחושים בדעתם, ומוכנים להעמיד 7000 חיילים ושוטרים למבצע עמונה, לאן נעלם מבצע `שמים כחולים` שהיה צריך להפסיק את ירי הקסאמים מרצועת עזה? לאן נעלמו `אזורי החיץ` המפורסמים. לאן נעלמו ההצהרות, `כי מספיק שהפלסטינים ירו ירייה אחת כדי שצה"ל יגיב תגובה חמורה ביותר שעוד לא נראתה כדוגמתה` מעניין מה תהייה תגובת הממשלה, בית המשפט העליון, וצה"ל אם תושבי שדרות יגישו צו על תנאי נגד הפקרתם לחסדי הטילים הפלסטינים?