עצירת המשט, פעולה של הציר טורקיה-ישראל-יוון, והתחלת הטבעת המהלך הפלסטיני באו"ם

ספק רב באם כ-350 האנשים שנשארו מכ-1,500 שהתכוונו להפליג ב-9 ספינות לעזה, ביניהם חמוד טארק Hamoud Tareq, חתנו של מנהיג החמס חלאד משעל, התכוונו לחנוך את אקט היסוד של הציר החדש ההולך ונוצר בין ארה''ב-טורקיה-יוון-וישראל בימים אלה במזרח התיכון.
המטרה שלהם הייתה הפוכה: להחליש את ישראל, ולפגוע בברית הצבאית האסטרטגית שלה עם יוון. אולם הקומי-דרמה שהתרחשה ביום שישי 1.7 בים האגאי כ-500 מטר מול הפרבר פראמאט Peramat, שהוא חלק מנמל פיראוס, בין האונייה האמריקנית 'אתגר התיקווה' 'Audacity of Hope' , ובין חיילי משמר החופים היווני, השיג בדיוק את  ההפך ממטרה הזו.
ממשלת יוון בראשותו של ג'ורג פפנדראו George Papandreou, הנלחמת נואשות למנוע את התמוטטותה של הכלכלה היוונית, וכוחות הביטחון ושירותי המודיעין היוונים הנלחמים זה כבר חודש נגד מאות אלפי מפגינים בבירה אתונה המבקשים להפיל את הממשלה בגלל הגזירות הכלכליות הקשות שהיא מטילה עליהם, התפנו למנוע את המשט לעזה לצאת לדרכו.
לאחר 'שאתגר התיקווה' ניסתה להפליג ללא רישיון בחשאי מהנמל היא הוקפה על ידי סירות מהירות של משמר החופים היווני אשר החזירו אותה לנמל. מיד לאחר מכן פרסמה ממשלת יוון הוראה האוסרת על הפלגה של ספינות כלשהן, גם כאלה שנושאות דגל יווני, לכיוון עזה.
יוון לא הייתה המדינה המזרח תיכונית היחידה שמנעה יציאת משט לעזה.
כבר בסוף השבוע הראשון של חודש יוני, הורה בחשאי ראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדואן, למנוע את הפלגתה של האונייה הטורקית 'מאווי מרמרה' Mavi Marmara, שהשתתפה כבר במשט הראשון לעזה שנערך במאי 2010.
במקביל, הורה מוסד הביון הטורקי המרכזי ה-MIT לאנשי ארגון העזרה המוסלמי ה-IHH, הנתון תחת פיקוחו, שלא להצטרף יותר לשום משט לעזה, כולל אלה שינסו להפליג מנמלים אחרים במזרח התיכון, או באירופה.
המקורות של תיקדבקה מדווחים בלעדית על שתי סיבות עיקריות שהיו לכל התפתחויות אלה, רובן  חשאיות:
1. הברית האישית הפוליטית-האסטרטגית שנוצרה בחודשיים האחרונים, מאז סוף מאי, בין נשיא ארצות הברית באראק אובמה וראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדואן.
ברית זו היא ההדוקה ביותר שהייתה קיימת אי פעם בין נשיא אמריקני ומנהיג טורקי כלשהוא. וושינגטון ואנקרה מתאמות ביניהן עתה את מדיניותן בעולם הערבי ובמזרח התיכון, מלוב, דרך סוריה, ועד לבחריין במפרץ הפרסי. בין השאר מייעד אובמה לארדואן, תפקיד בו ראש ממשלת טורקיה רוצה מאוד, של מתווך-על בסכסוך הישראלי פלסטיני. במסגרת שיקולים אלה מוביל הנשיא אובמה מהלך אמריקני של התקרבות מחודשת בין ישראל וטורקיה, והשבת הברית האסטרטגית-צבאית-מודיעינית בין שתי המדינות לקדמותה, לאחר שכמעט התמוטטה כתוצאה מאירועי המשט הראשון לעזה בה הטורקים מילאו תפקיד מרכזי, ו-9 טורקים נהרגו בהשתלטות צה''ל על האונייה 'מאווי מרמרה'.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי מהלכים אלה נמצאים בשלבים הראשונים של התהוותם, ולא כל הבעיות הקיימות בין ירושלים ואנקרה כבר נפתרו. ישנם עדיין קשיים רבים עליהם הטורקים והישראלים צריכים להתגבר בייחוד בתחומים הנוגעים לשיתוף הפעולה הכלכלי-מודיעני שקיים בין אנקרה לטהרן, ובתחום של שאיפותיו המדיניות האישיות של ראש ממשלת טורקיה בעולם הערבי-מוסלמי, והשאלה כיצד ישראל מתאימה את מדיניותה אתן. אולם ביטול ההשתתפות הטורקית במשטים לעזה, צעד שהפך את המשטים לחלשים וחסרי משמעות, היה צעד טורקי גדול לקראת ישראל שבוצע בחודש האחרון בעידודה של וושינגטון.
2.
ההתקרבות בין ממשלו של טאייפ ארדואן, וממשלו של נשיא איראן אחמדינז'אד בשנים האחרונות, דבר שהביא לצמצום הנוכחות הצבאית האמריקנית-ישראלית בטורקיה, אילץ את ישראל לבנות ולחזק את קשריה המדיניים והצבאיים עם יוון, ועם שורה של מדינות מזרח אירופאיות, בייחוד אלה הגובלות בים השחור.
כתוצאה מכך פועל היום חיל האוויר הישראלי משורה של בסיסים ביוון, בולגריה, ורומניה, חלקם בסיסים בהם משתמש גם חיל האוויר האמריקני. הקשרים המדיניים והכלכליים בין ירושלים ואתונה התחזקו מאוד, וישראל באמצעות קשריה בעולם הפיננסי הבינלאומי מנסה לעזור בחשאי ליוון להיחלץ מהמשבר הכלכלי הקשה בו היא נתונה.
המטרה של ממשל הנשיא אובמה כיום היא לכלול גם את יוון, במסגרת ההבנות האסטרטגיות ההולכות ומתגבשות כיום בין וושינגטון, אנקרה, וירושלים. הפעולה היוונית ביום שישי 1.7 נגד אוניות המשט לעזה, הייתה הפעולה הפומבית הראשונה היוונית בציר האסטרטגי ההולך ומתגבש עתה במזרח הים התיכון.
בעוד החמס וקבוצת פעילי השמאל מארצות הברית ואירופה מסרבים להכיר במציאות המדינית החדשה שנוצרה במזרח הים התיכון, מודע לה היטב יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. זו היא הסיבה מדוע הוא ערך ביקור אצל טאייפ ארדואן ביום שישי 24 ביוני. באנקרה גישש אבו מאזן כיצד הפלסטינים יכולים להשתלב במהלכים אלה, ואיזה עתיד מדיני צפוי להם באם הם יצטרפו אליהם.
המקורות שלנו מדווחים כי עתה לאחר שאבו מאזן שמע מפיו של ארדואן על מטרותיו המדיניות בשאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ועל איזה לוחות זמנים ראש ממשלת טורקיה מדבר, מבין יו''ר הרשות הפלסטינית כי הוא עומד בפני החלטה קשה. אם הוא יתמיד במהלך שלו לפנות בעוד שלושה חודשים בספטמבר לעצרת האו''ם כדי שזו תכריז על מדינת פלסטינית עצמאית, תפעלנה ארצות הברית, טורקיה, יוון וישראל, ביחד עם עוד כ-40 מדינות נוספות, במטרה להטביע את המהלך הפלסטיני בדיוק כפי שהן הטביעו  ביום ו' את המשט לעזה. אפשרות אחרת העומדת בפני אבו מאזן היא לדחות את הפנייה הפלסטינית לאו''ם ולהצטרף למהלך האמריקני-טורקי, אליו ישראל ויוון מצטרפות בימים אלה.
אם אבו מאזן שעדיין לא החליט על כך יעשה זאת, יתברר כי עצירת המשט לעזה, לא רק הטביעה את תוכניותיו של החמס, אלא גם את תוכניותיהם של כל נביאי וחוזי הצונאמי המדיני הישראליים, אשר קיוו באמצעותו להפיל בספטמבר את בנימין נתניהו מראשות הממשלה בירושלים.

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות