ערפל הקרב בוושינגטון: אריאל שרון מתכונן לעימות חזיתי עם האמריקנים ולכן הקים מוקטעה לאומית משלו במשרד ראש הממשלה. הממשל בארצות הברית החליט: להקדים את המכה הצבאית על עיראק.

ארבע פעמים ביומיים, ביום שבת וביום ראשון 7.4 חזר הנשיא ג`ורג בוש ואנשיו, שר החוץ האמריקני קולין פאוול והיועצת לביטחון לאומי קונדליסה רייס, על המשפט, הנשיא מצפה מישראל לסגת ללא דיחוי מהערים והשטחים הפלסטינים ופירוש המילים ללא דיחוי, "הוא עכשיו!". קונדליסה רייס, בראיון ברשת הסי.אנ.אן, הוסיפה ואמרה כי אנו מבינים שסדר כוחות גדול כזה, אינו יכול לסגת בצורה פתאומית לא מסודרת והוא זקוק לזמן כדי לסגת.
בירושלים פרשו זאת כאילו הנשיא גורג בוש מנסה לרמוז כי יש לצה"ל עוד כמה ימים להשלמת מבצע חומת מגן, ולשכת ראש הממשלה אריאל שרון הזדרזה ביום א` בערב להדליף, כי בכמה מקומות שצה"ל סיים את הפעולה, הכוחות ייסוגו, אבל עיקר הכוח של צה"ל בגדה המערבית לא ייסוג ויישאר במקומו גם לאחר בואו של שר החוץ האמריקני לישראל.
אסור לטעות במילים ובהתרחשויות. אפילו הממשל יאפשר ליצור מרווח של עוד כמה ימים בודדים להמשך או לסיום פעולת צה"ל, לא רק שהסתיים ירח הדבש בין אריאל שרון לנשיא ארצות הברית ג`ורג בוש, והגיעה שעת ההתמודדות וההכרעה אלא ג`ורג בוש קבל בסוף השבוע הכרעה האומרת, שאם אריאל שרון לא ילך בקו שהממשל האמריקני מתווה לו, הממשל של ג`ורג בוש יפעל בשלב ראשון לבידודו. במילים אחרות, שלא ינעמו לאוזנם של ישראלים ואמריקנים רבים, הממשל ינסה מבחינה פוליטית ומדינית, בשלב זה, והדגש על המילים בשלב זה, לעשות לאריאל שרון את אותו הדבר שאריאל עשה, מבחינה צבאית ליאסר ערפאת.
בעוד ערפאת יהיה מבודד במוקטעה שלו ברמאללה, ויש כמובן עדיין הבדל גדול בין שני המצבים, שרון יהיה מבודד, מבחינה אמריקנית-דיפלומטית, במוקטעה שלו במשרד ראש הממשלה בירושלים. מקורות של תיקדבקה בוושינגטון מוסרים כי ירח הדבש בין בוש לשרון, הסתיים למעשה פתאומיות, מבלי שאריאל שרון ורוב האנשים הקובעים בוושינגטון, ידעו על כך, כבר ב-19 וב-20 לחודש מרס, כאשר בירושלים ביקר סגן הנשיא האמריקני דיק צ`ייני.
בעוד דיק צ`ייני מסיים בירושלים את שיחותיו ויוצא לתחנה האחרונה במסעו במזרח התיכון, התקבלה בוושינגטון בחוג הפנימי שמסביב הנשיא בוש החלטה כי סגן הנשיא דיק צ`ייני נכשל במסעו וכי הממשל חייב לעצב ולקבל מדיניות חדשה במזרח התיכון. כאשר מקורות תיקדבקה בוושינגטון נוקבים במושג "החוג הפנימי מסביב לנשיא" הם מתכוונים לא רק לאנשי צוות הבית הלבן והמועצה לביטחון לאומי, אלא גם לקבוצות האינטרסנטיות השונות הפועלות מחוץ לוושינגטון, אבל מסביב לנשיא.
הכישלון של צ`ייני, לדעת חוגים אלה לא הייה רק בשאלה הישראלית פלסטינית, אלא גם בשאלת מערכת היחסים בין ארצות הברית למדינות אירופה ולמדינות הערביות בשאלת ההכנות למתקפה הצבאית האמריקנית נגד עיראק. צ`ייני, העמיד בפני מארחיו מדיניות קשוחה מאוד שביסודה עמד העיקרון כי ארצות הברית, מקדמת בברכה כל מדינה המוכנה להשתתף אתה במלחמה העולמית בטרור, ומכאן גם במתקפה על עיראק, אם בצורה גלויה או חשאית, אבל אם מדינות מסוימות כמו צרפת או ערב הסעודית למשל, מתנגדות למהלך שכזה, ארצות הברית לא תתחשב בדעתן, תפעל בניגוד לדעתן, ואף בתנאים מסוימים תפעל נגד האינטרסים שלהן. התוצאה של נוסחה זו הייתה שצ`ייני נכשל, גם באירופה וגם במזרח התיכון, חוץ מאשר בישראל, לקבל תמיכה גלויה בתוכניות האמריקניות לפעול נגד עיראק.
אפילו טורקיה אחת מבעלות הברית העיקריות של ארצות הברית במזרח התיכון סירבה לשתף פעולה עם צ`ייני,בנושא זה. צריך לזכור כי בשעה שדיק צ`ייני ביקר בישראל, אופנסיבת המתאבדים של יאסר ערפאת הגיעה לשיאים חדשים, וצה"ל עדיין לא יצא למבצע חומת מגן. התעקשותו של ערפאת להמשיך ולשלוח את המתאבדים לעריה המרכזיות של ישראל וסירובו להסכים להפסקת אש, גרמה לכך כי דיק צ`ייני, סירב להיפגש עמו, אבל גם גרמה לכך, כי כל העולם המוסלמי, ובייחוד המדינות הערביות של המזרח התיכון, סירבו ומסרבים עד היום, כי שהוכח פעמיים בעשרת הימים האחרונים, פעם אחת בוועידת הפסגה הערבית בביירות בסוף מרס, ופעם אחת בוועידת ראשי מדינות האיסלם שנערכה בשבוע שעבר במלאזיה, לראות במתאבדים הפלסטינים המתפוצצים בתוך ריכוז אוכלוסייה אזרחיים במטרה להשיג וויתורים צבאיים ומדיניים, טרוריסטים.
עמדה הנובעת מיסודה מנכונותן של המדינות האיסלמיות הערביות לגנות את פיגועי ה-11 בספטמבר בניו יורק ובוושינגטון, אבל חוסר נכונותן לגנות את הטרור בכלל ואת חלקו של האיסלם בטרור זה. מהרגע הראשון, הראשון בו הכריז הנשיא ג`ורג בוש על המלחמה עולמית בטרור, קבעו המדינות המוסלמיות ובראשן המדיניות הערביות של המזרח התיכון, ובראשם מצרים, כי הן נגד טרור, אבל לפני כל דבר אחר צריך להגדיר מהו טרור. מכאן נגזרת עמדתן, שהמתאבדים הפלסטינים אינם אנשי טרור. להשקפה זו ישנם תומכים רבים במדינות אירופה.
עמדה מוסלמית-ערבית-אירופאית זו, העמידה את ממשל בוש לפני אחת מהדילמות או אולי אחת הסתירות האידיאולוגיות העמוקות ביותר לפניה הוא הועמד מאז הוא נכנס לבית הלבן, בראשית שנת 2001. מצד אחד הממשל שהכריז את המלחמה העולמית על הטרור, בגלל 19 מתאבדים סעודים ומצרים, שהטיסו מטוסים אמריקנים חטופים ופוצצו את עצמם לתוך מגדלי התאומים בניו יורק ובוושינגטון, כשהם הורגים אלפי אמריקנים, אינו יכול שלא לקרוא למתאבד פלסטיני שפוצץ את עצמו באמצע אולם אוכל של מלון בנתניה בליל הסדר והרג 27 ישראלים רובם קשישים, טרוריסט.

אבל אם ארצות הברית רוצה לקבל את תמיכתן של אירופה ושל המדינות האיסלמיות והערביות, במהלכיה הבאים במלחמה בטרור ובייחוד במהלכיה נגד עיראק , היא צריכה לוותר על העקרונות שלה ולהפסיק לקרוא למתאבדים הפלסטינים טרוריסטים,דבר שנדחה על ידי הנשיא ג`ורג בוש, שביום חמישי, 4.4, שהכריז בגן הוורדים, שעה שהוא הודיע כי הוא שולח לאזור את שר החוץ קולין פאוול, כי אין לעשות שום טעות. "מתאבדים הם לא קדושים, הם רוצחים". אבל גם הנשיא ג`ורג בוש, ביום חמישי, וגם קונדליסה רייס, ביום א`, סרבו בתוקף להגדיר את מי ששולח את המתאבדים, כלומר את יאסר ערפאת, כטרוריסט. שניהם הוסיפו לומר כי ערפאת איכזב אותם במנהיגותו ובאי קיום הבטחותיו, אולם הוא צריך לעשות יותר כדי להלחם בטרור.
המקורות של תיקדבקה בוושינגטון מוסרים כי בכך הממשל הודה כי הוא עוזב את המדיניות הקשוחה של סגן הנשיא צ`ייני ועובר לנסות אופציה מדינית אחרת, זו של קולין פאוול. באופציה זו ארצות הברית לא תתעלם, לא מאירופה ולא מהעולם הערבי, אלא תנסה לשתף אתם פעולה. ומאחר ואירופה והעולם הערבי, מתעקשים להמשיך ולראות בערפאת מנהיגם של הפלסטינים, תסכים ארצות הברית לחדש את שיתוף הפעולה של עם ערפאת. כדי להשיג את זה היא תנסה לשחרר את ערפאת מהמצור עליו. לכן ארצות הברית תפעיל את כל הלחצים האפשריים על אריל שרון וזו רק התחלת שרשרת הלחצים עליו.
ואכן ערב צאתו למזרח התיכון ולפגישתו ביום ב`, 8.4, ברבט, בירת מרוקו עם המלך מוחמד השישי, ויורש העצר הסעודי הנסיך עבדאללה, כלומר להתחיל מחדש את אותה סדרת פגישות שצ`ייני קיים לפניו, אמר פאוול, כי ייווצרו הנסיבות לכך הוא יהיה מוכן להפגש עם ערפאת. בניגוד לצ`ייני שלא היה מוכן לפגוש אותו.
איך ואיזה נסיבות ייווצרו? ערפאת או ההנהגה הפלסטינית, יפסיקו לשלוח את המתאבדים אל לב הערים הישראליות. מאחר וכרגע, מתאבדים כאלה אינם נשלחים, בגלל פעולת צה"ל ולא בגלל החלטה כזו או אחרת של הפלסטינים ומנהיגם זה הרגע, המתאים מבחינתה של ארצות הברית, לפעול כדי לקדם את הקוו של קולין פאוול. כאשר אין מתאבדים, ולא חשוב מאיזה סיבה, אין צורך להגדיר אם הם טרוריסטים או לא ואין צורך לקבוע או לקבוע מי באמת שולח אותם.
במילים אחרות ארצות הברית תעניק לערפאת את הקרדיט על העלם של המתאבדים ולא לצה"ל. זו הסיבה, מדוע אריאל שרון המודע לכל הצעדים האמריקנים האלה ולמשמעותם, ממהר להכניס לממשלתו את כל מנהיגי העם הישראלי, במכה אחת. את אפי איתם, מנהיגה החדש של המפד"ל, את דויד לוי, ראש מפלגת גשר, שכולם שכחו על קיומה. אפילו את אהוד ברק, הוא הציב על לוח השחמט במשצבת מקבילה לזה של בנימין נתניהו, מסביר לאומי.
עוד בטרם ינחת קולין פאוול בישראל, שרון יהיה כבר מוקף, עטוף ומוגן בכל חלקי וגווני הספקטרום הפוליטי הישראלי, כשהוא מתריס כלפי פאוול. אם אתה רוצה לבודד אותי במוקטעה שלי, אתה תצטרך לבודד את כל המנהיגות הישראלית. נראה אותך עושה זאת! המקורות של תיקדבקה מוסרים כי את הנחת היסודות למפנה המדיני של ארצות הברית הניח הנשיא גורג בוש בשיחותיו, בסוף השבוע עם ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר בקראופורד שבטכסס.
ג`ורג בוש אמר לבלייר, כי הוא מוכן לבוא לקראת האירופאיים-הערבים והפלסטינים, בתנאי שהם יבואו לקראתו בנושא העיראקי. ג`ורג בוש הוסיף ואמר כי בגלל המצב בין ישראל לפלסטינים והמצב החמור המתהווה בגבולה הצפוני של ישראל, יש עכשיו לפעול מהר. הדרך היחידה להפסיק את ההתדרדרות הזו, היא לבודד את הפלסטינים, לבודד את חיזבאללה ואת מדורות האש שהם מציתים, ואם יש צורך בכך אף לבודד את אריאל שרון. אולם מעבר לכל צעדים אלה יש לתקוף את הגורם העיקרי לתבערה את עיראק. במילים אחרות, יש להקדים את המתקפה על עיראק. ההערכה של אריאל שרן היא, כי קולין פאוול לא יצליח בשליחותו, וכמו דיק צ`ייני לפניו הוא ייכשל, וכי התוצאה היחידה של כל המהלכים האמריקנים האלה תהייה הקדמת המתקפה האמריקנית על עיראק עם או בלי קואליציה אירופית ערבית.