פוטין הציע לפני בוא כוחותיו לסוריה להגן על שדות הגז בישראל

עד לפני שבועיים, הציע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בשיחות טלפון חשאיות ובאמצעות שליחים לראש הממשלה בנימין נתניהו, כי רוסיה תיקח על עצמה את הגנת שדות הגז הישראליים במזרח התיכון. פוטין הציע גם להשקיע בפיתוח שדה הגז הגדול ביותר של ישראל 'ליוויתן' בין 7 ל-10 מיליארד דולר, ובהוצאות הנחת צינור גז מישראל לטורקיה-צינור שיאפשר את ייצוא הגז הישראלי לאירופה.
פוטין לא אמר לנתניהו מילה אחת על תוכניותיה של מוסקבה לשלוח מרינס, חיל אוויר וצי  רוסיים לסוריה, זאת למרות שהוא כבר סיכם את הפרטים עם טהרן חודש לפני כן בסוף יולי.
המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מדווחים, כי פוטין הציג את הנושא כך: שדה 'לוויתן' גובל במים הכלכליים של לבנון. איראן, סוריה וחיזבאללה יכולים יום אחד לתקוף אותו, או באמצעות יחידות קומנדו ימי, או בשיגור טילים. 
עצם השקעת ענק הרוסית בגז הישראלי תהפוך אותו לפרויקט רוסי. לא טהרן, לא דמשק ולא ביירות ירצו לפגוע במטרה רוסית אפילו אם היא גם ישראלית  בים התיכון, כדי שלא לטרפד את יחסיהן עם מוסקבה.
היום כאשר כוחות צבאיים רוסיים זורמים ללטקיה, והצי הרוסי מכריז על האזור במזרח הים התיכון בין טרטוס לקפריסין כאזור סגור לאוניות ולמטוסים בכמה תאריכים בחודשים הקרובים, (עד 15 בספטמבר, ועד 7 באוקטובר)  בגלל שיגורים של טילים מונחים מאוניות מלחמה רוסיות, דבריו-הצעותיו של פוטין לנתניהו מקבלות משמעות שונה לגמרי.
עכשיו ברור, כי כבר באוגוסט פוטין ידע כי הצעותיו להגן על שדות הגז הישראלי נשענות על הכוח הצבאי הרוסי, ולא על יחסי מוסקבה עם טהרן ודמשק, כפי שהציג זאת לנתניהו.
נתניהו שוחח  על הנושא עם ראש ממשלת איטליה מתיאו רנצי  Matteo Renzi, כאשר הם נפגשו ב 30.8  בפלורנץ Florence. 
הנושא הרוסי עלה מאחר ואת נתניהו ורנצי עניינו בעיקר המעורבות הולכת וגוברת של ראש ממשלת איטליה לשעבר סילביו ברלסקוני Silvio Berlusconi בשווקי הנפט המזרח תיכוניים והאירופאים, ויחסיו האישיים ההדוקים עם נשיא רוסיה ולדמיר פוטין.
ברלסקוני הוא גם ידיד טוב אישי של נתניהו.
נתניהו אף פעם לא נתן לפוטין תשובה ברורה באם הוא מוכן לשקול מעורבות רוסית כזו בגז הישראלי ובייצואו ומכירתו בשווקי הגז הבינלאומיים.
עיקר חששותיו נבעו מכך כי וושינגטון, באמצעות בעלת המניות העיקרית ב'לוויתן' חברת האנרגיה מטקסס-'נובל אנרג'י' Noble Energy, שיש לה 39.66 אחוז ממניות השדה, והשקעות גדולות גם בשדות הגז 'תנין' ו'תמר'- לא תתמוך במהלך כזה.
גם הוויכוח הפנימי בישראל על מתווה הגז, והתנהגותם-מדיניותם המוזרה של שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אריה דרעי, כאילו הם עומדים מעל הוויכוח הזה, היוו גורמים מעכבים ביכולתו-רצונו של נתניהו לתת תשובה לפוטין.
אבל ב-1 לספטמבר, כאשר הידיעות המעורפלות שהחלו לזרום כמה ימים קודם לכן על בואם של כוחות רוסיים לסוריה, הפכו להיות מידע מודיעני של ממש, הבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי לא רק מצבה הצבאי האסטרטגי של ישראל בסוריה ובמזרח הים התיכון השתנה ללא הכר, אלא השתנתה גם התשובה לשאלה מי וכמה ישקיע בפיתוח הגז הישראלי, ומי ייצא אותו לחו"ל?  
כאן צריך לציין 5 נקודות מרכזיות ששינו את מעמדה האסטרטגי של ישראל:
1. עד עכשיו פעלו ישראל וצה''ל לפי ההנחה המודיעינית (שדרך אגב הייתה תמיד מוטעית), שבסופו של דבר נשיא סוריה באשר אסד ומשטרו יתמוטטו תוך זמן קצר.
עכשיו עם בואם של הכוחות הרוסיים ושל משמרות המהפכה האיראניים לסוריה, ברור כי אסד יישאר בשלטון, לפחות בתקופה הקרובה.
עובדה זו מחייבת את ישראל וצה''ל לערוך שינויים מהותיים במדיניות הסורית שלהם, ובייחוד במדיניות שלהם כלפי המתרחש בקרב המורדים בדרום סוריה, שעד עכשיו מנעו מהאיראנים וחיזבאללה להגיע לקו הגבול בין סוריה לישראל.
 המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי כדי להבין עד כמה השינויים האלה דרסטיים, אפשר לראות בשינוי שחל בימים האחרונים בעמדה של כמה ממעצבי האסטרטגיה הישראלית, אשר עכשיו קוראים לפעול כדי להשאיר את אסד בשלטון.
2. המטריה הקרקעית, האווירית והימית הרוסית היא לא רק מעל משטר אסד, אלא גם מעל חיזבאללה. גם כאן המדיניות הישראלית חייבת לעבור שינויים.
3. נוכחותם של הכוחות הרוסיים בסוריה מגבילה עתה את יכולת הפעולה של ישראל לתקוף מטרות של איראן וחיזבאללה בסוריה.
4. מעמד וביטחון שדות הגז הישראליים במזרח הים התיכון.  לכך יש 5 היבטים: 
א. חיל האוויר והצי הרוסיים הם הכוח הצבאי הזר החזק  כיום במזרח הים התיכון. לארצות הברית אין כוחות באזור בסדר גודל כזה.
ב. צה''ל חזק יותר, אולם איש איננו מעלה על הדעת או רוצה בהתנגשות צבאית בין רוסיה לישראל, אם כי ישראל לא נרתעה מכך לפני למעלה מ-40 שנה בשנות השישים והשבעים.
ג. במצב בו כוחות רוסיים שולטים במזרח הים התיכון, ישנם סיכויים מועטים בלבד שאיזו שהיא חברה והון זרים יסכימו להשקיע מיליארדים בפיתוח שדות הגז הישראליים.
ד. מוסקבה הציעה בציניות, ביום ו' 11.9, לוושינגטון לשתף פעולה בין הכוחות הצבאיים האמריקנים והרוסיים הפועלים בסוריה. לאור הצעה זו אפשר להניח, כי פוטין יחזור על הצעתו הקודמת לפיה הרוסים וישראל ישתפו פעולה בהגנת שדות הגז הישראליים.
ה. מאחר ופוטין  מחזיק עתה בקלפים חזקים מאוד בסוריה, אפשר וצריך להניח, כי תנאיו הקודמים למהלך כזה ישתנו עכשיו, ולא לטובתה של ישראל.