פניני ליברמן ל`סנדיי טלגרף` מצביעים על כך לא רק שהוא עדיין לא נקלט במזרח התיכון, אלא שהוא איננו מבין דבר באיומים האסטרטגים על ישראל.

תיקדבקה.אפילו עם נשיא רוסיה ולדמיר פוטין היה חושב על מוסלמי רוסיה, והוא אינו חושב כך, את מה שאביגדור ליברמן חושב על ערבים ובמיוחד על ערביי ישראל, הוא לא היה אומר אפילו משפט אחד מהדברים שהשמיע סגן ראש הממשלה והשר לאיומים אסטרטגים, הרכש החדש של אהוד אולמרט לממשלת ישראל. בישראל אהובים מאוד להצמיד לליברמן את המילים הרוסיות `דא`, ו`נייט`, כאילו המדובר במדינאי רוסי דגול שהגיע היישר מהקרמלין. הראיון שנתן השר אביגדור ליברמן ל`סנדיי טלגרף` ביום א` 4.11, מראה כי ליברמן לא היה מחזיק בקרמלין מעמד אפילו יום אחד, וכי הוא איננו צריך להיות יום אחד נוסף שר לאיומים אסטרטגים בממשלת ישראל, לא רק בגלל דבריו אלא בעיקר משום שהוא אינו מבין דבר באיומים האסטרטגים על מדינת ישראל ועל העם היהודי.
להלן הפנינים המופיעות `בסנדי טלגרף`, המעידות על `עומק אסטרטגי` במחשבותיו של אביגדור ליברמן.
`ערבים ויהודים אינם יכולים לחיות ביחד`. זו כמובן לא רק שטות גזענית, אלא גם קביעת עובדה היסטורית לא נכונה. פשוט בורות! ערבים,ומוסלמים, חיו מאות בשנים ביחד בחלקים רבים של העולם, כולל ברוסיה ובאסיה המרכזית כיום. הבעיה היא לא אם אפשר לחיות ביחד, הבעיה שחלקים בעולם המוסלמי הקיצוני, ורוב הפלסטינים, אינם רוצים לחיות ביחד עם היהודים ורוצים לזרוק אותם לים. זה לא אומר, כי אי אפשר, אם רוצים, לחיות ביחד בשקט ובשלום. ליברמן חושב כי `הדרך הטובה ביותר להשיג שלום במזרח התיכון היא להפריד ביניהם, כולל את ערביי ישראל`. `1.25 מיליון ערביי ישראל מהווים בעיה המצריכה הפרדה מהמדינה היהודית`. `אנחנו הקמנו את ישראל כמדינה יהודית. אני רוצה לספק ישראל שהיא יהודית, ציונית`. `או שזו תהייה ארץ מעורבת אתנית, או שזו תהייה ארץ יהודית`. אלה הם משפטים מסורבלים ומסוכנים. ערביי ישראל הם אזרחים בעלי זכויות שוות כמו כל אזרח אחר במדינת ישראל, אם ליברמן רוצה בכך או לא. גם אם הוא ייבחר להיות ראש ממשלה בישראל, דבר המוטל בספק הולך וגובר, הוא לא יוכל לשנות מצב זה.אפילו ראש ממשלתה הראשון של ישראל דויד בן גוריון שבנה את מדינת ישראל על בסיס הפרדתה מהעולם הערבי, כאילו הייתה ישות יהודית מזרח תיכונית נפרדת מהמזרח התיכון, לא העז, וגם לא חשב לפגוע בערביי ישראל. לשיא האיוולת מגיע ליברמן כאשר ההוא אומר את הדברים הבאים: `אני חושב כי הפרדה בין שני העמים היא הדרך הטובה ביותר`. `הדוגמא הטובה ביותר לכך היא קפריסין`. `אחרי 1974 הטורקים קבלו את החלק שלהם היוונים את החלק שלהם וככה כולם חיים בשקט ובביטחון`. כאשר המראיין הסב את ליבו כי חלוקת קפריסין התרחשה לאחר שאלפים גורשו בכוח מבתיהם ליברמן אמר: `נכון אבל התוצאה הסופית היא טובה יותר`. מה בדיוק מציע אביגדור ליברמן בהתחשב בכך שערביי ישראל מהווים חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל? לחלק את מדינת ישראל הקטנה שוב לשני חלקים, כפי שחילקו את קפריסין. או שהוא מציע לכבוש את ירדן, את סיני, ואת אזור הגלעד בסוריה, ולהעביר לשם את ערביי ישראל?
מכאן עובר ליברמן לזירה העולמית של האיומים האסטרטגים. `ישראל עומדת במרכז הקו בין העולם החופשי והאיסלם הקיצוני`. `איראן היא הבסיס של ציר הרשע שהוא הבעיה העיקרית של העולם החופשי`. `מיעוטים הם הבעיה הגדולה של העולם`. הנכונות של סגן ראש ממשלת ישראל להעמיד את היהדות ואת ישראל במרכז ההתנגשות בין הנצרות לאיסלם, שזו היא הגישה וההצדקה הקיומית של ארגון אל קעידה, זה מעשה טיפשות מדיני ואינטלקטואלי. ישנן עוד דתות מרכזיות, קצת יותר גדולות מהיהדות, העומדות במרכז המערכה בין העולם החופשי והאיסלם הקיצוני. לדוגמא, הדת ההינדית, והיבשת ההודית. לא יעלה בדעתו של שום מדינאי או פוליטיקאי הודי, לשים את מיליארד ההודים, במקום אותו שם ליברמן את ישראל ואת העם היהודי. כאן אפשר לראות גם סימנים של מגלומניה, וגם של שיכרון כוח. המגוחך בדברים אלה הוא שהם נאמרו בטון, כאילו המדובר באיזה רודן המנהל את העולם, ולא בשר בממשלת ישראל הנוטה ליפול ושרוב הישראלים אפילו לא שומעים ומקשיבים לה. התפקיד שהוטל על ליברמן הוא לטפל באיומים האסטרטגיים הקיימים עכשיו על מדינת ישראל ולא לפתור את בעיית מלחמת הציוויליזציות והדתות העולמית, שלאיש במערב אין לה עדיין תשובה, בודאי לא לגוספדין ליברמן.