פצצה מתקתקת בתוניס. ארכיונו המודיעיני של יאסר ערפאת

המקורות המודיעיניים של תיקדבקה: שש שנים לאחר מותו המסתורי של המנהיג הפלסטיני יאסר ערפאת, בנובמבר 2004, האיש אשר מלבד אשר החייאה את הלאומנות הפלסטינית, היה איש הטרור המוסלמי הראשון שהמציא ושכלל את פיגועי המתאבדים, מתקתקת כיום בתוניס פצצה חמושה, שהניח אחריו. מדובר בארכיון האישי שלו.
בתחום המודיעין, ערפאת היה תלמידם הגדול של נשיא רומניה ניקולא צ'אושסקו Nicolae Ceauşescu (הוצא להורג ב-1989), ושל ראש השירותים החשאיים שלו גנאל אירן פאפצ'ה Gen. Ion Mihai Pacepa, שני האנשים היחידים בהם ערפאת נתן אמון מוחלט, עד כדי כך שבוקרשט בשנות שלטונם הפכה להיות אחד המקומות היחידים בעולם בהם המנהיג הפלסטיני הרשה לעצמו להציג ולהתנהג בחופשיות לפי נטיותיו המיניות. מצ'אושסקו ופאפאצ'ה ומארגון המודיעין שלהם ה-DIE, למד ערפאת את העיקרון כי מידע מודיעיני על אישים ברחבי העולם ועל חייהם הפרטיים, הוא כוח פוליטי ואסטרטגי. כתוצאה מזה המודיעין הפלסטיני על גלגוליו השונים ב-36 בשנים בהן ערפאת עמד בראש התנועה הפלסטינית, מאז 1966, אסף לא רק מידע על ישראל, ועל ראשי מדינות ערב והעולם המוסלמי, אלא גם על גם על מנהיגים, פוליטיקאים, ואנשי צבא, כלכלה, וטכנולוגיה, בכירים ברחבי העולם, כולל על משפחותיהם.
את כל החומר העצום הזה שהיה זורם אליו, תייק ערפאת בעזרת צבא של עוזרים בארכיון האישי אשר ניהל בעצמו בתוניס.
ביולי 1994, כאשר הגיע, לאחר החתימה של הסכמי אוסלו, לעזה ולרמאללה, והקים שם את הרשות הפלסטינית, החליט ערפאת שהוא משאיר את הארכיון הזה בתוניס, מפחד ששירותי המודיעין הישראליים לא יחדרו וישתלטו עליו.
עד אוגוסט 2009, ניהל ושמר על הארכיון עבדול אבו מאהר ראניים, מי שמכהן כבר עשרות שנים כראש מחלקת כוח אדם של אש"ף, ומי שכיהן גם כראש מחלקת כוח אדם של ארגוני הטרור הפלסטינים והאיש האחראי על מימונם ב-38 השנים האחרונות. מאהר ראניים התנגד להסכמי אוסלו, והיה בין המנהיגים הפלסטינים היחידים שלא הסכים להצטרף למעבר ההנהגה הפלסטינית לעזה ולגדה המערבית.
באוגוסט שנה שעברה קרא יו"ר הרשות הפלסטינית למאהר ראניים לבוא מתוניס לרמאללה, כדי למנות אותו למס' 2 שלו וליורשו בעתיד. את ההזדמנות הזו ניצל נשיא תוניסיה זיין בן עלי Zine El Abidine Ben Ali, אשר הורה לשירות החשאי שלו להשתלט מיד על הארכיון, עם צאתו של ראניים מתוניס, מבלי שהוא עצמו ידע כי לא יחזור אליה עוד, ולא לתת יותר לאף פקיד או אישיות פלסטינית הנמצאת או מזדמנת לתוניס לבקר בו.
לפני חודש, באמצע דצמבר, דיבר יו"ר הרשות הפלסטינית כמה פעמים בטלפון עם נשיא תוניסיה כאשר הוא מנסה לשכנע אותו להסכים להעביר את הארכיון של ערפאת לרמאללה.
גם הנימוקים הרגשניים שהעלה אבו מאזן, כי המדובר במורשת ההיסטורית עליה מבוססת העצמאות הפלסטינית לא עזרה.
בשבועות האחרונים ביקרה בתוניס משלחת של אישים פלסטינים וכאשר נפגשה עם הנשיא Ben Ali, הציעה לו הצעת פשרה. הנשיא יסכים כי הפלסטינים יצלמו את כל המסמכים הנמצאים בארכיון, בעוד שהמקורות יישארו בתוניס. גם לכך בן עלי לא הסכים.
אבל כדי שלדחייתו תהייה צורה מכובדת, הוא אמר למשלחת הפלסטינית, כי היחידה שאולי יש לה זכות אל ארכיון זה היא אשתו של יאסר ערפאת סוהא ערפאת.
בן עלי ידע בדיוק מה הוא אומר. ב-2005, שנה לאחר מותו של ערפאת הגיע אבו מאזן להסכם חשאי עם סוהא, כי הרשות הפלסטינית תעמיד לרשותה כל שנה כ-80 מיליון דולר, בשני תנאים. ץbהאחד, היא אף פעם לא תגלה שום סוד מחייה עם ערפאת. התנאי השני: היא תחייה בגלות באי מלטה, כאשר אסור עליה לצאת ממנו. סוהא חתמה על הסכם שלפיו אם היא תשבור אחר מתנאים אלה, הכספים שניתנו לה והנמצאים בחשבון משותף שלה ושל כמה מראשי הרשות הפלסטינית, יילקחו מיד ממנה.
במילים אחרות, סוהא ערפאת איננה יכולה להגיע אף פעם לתוניס,וגם לא לארכיון של בעלה.