פריצת הדרך המדינית של נתניהו. חידוש היחסים הצבאיים עם טורקיה. התחלת השיחות הישירות עם הפלסטינים בחודש מרס

כל מי שרוצה לדעת ולהבין באמת מה מתרחש במערכת היחסים בין ממשל באראק אובמה, וממשל בנימין נתניהו, ואיך היחסים האלה מקרינים על המתרחש במערכת הבחירות בישראל, וגם בנושאים לא פחות חשובים אשר אינם קיימים במערכה פוליטית פנימית ישראלית זו, כמו: התוכנית הגרעינית האיראנית, המו''מ עם הפלסטינים, והמלחמה בסוריה, כדאי שיפנים ארבע הנחות יסוד הידועות בוושינגטון, ירושלים, הבירות המזרח תיכוניות, רמאללה, וכל הבירות האירופאיות, כולל מוסקבה, ואף בטהרן.
1. כבר בסתיו התחייב ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפני הנשיא באראק אובמה , שלא לתקוף את התוכנית הגרעינית האיראנית, עד אשר אובמה ייכנס לכהונה שנייה בבית הלבן, ב-21 לינואר 2013, ועד אשר המו''מ הישיר בין ארה''ב ואיראן המתנהל בימים אלה בז'נווה יסתיים ב-1 למרס, כלומר בעוד שלושה חודשים.
2. אם המו''מ הישיר בין ארה''ב ואיראן, ייכשל, והמקורות המודיעיניים של תיקדבקה מדווחים, כי בינתיים מו''מ זה תקוע ואין בו שום תזוזה, או סימן, כי מנהיג איראן האיטוללה עלי חמנאי מוכן לקבל אפילו תנאי אחד מתוך רשימה של 7 תנאים שאובמה הציג לפניו, באמצעות הנציגים האמריקנים בשיחות, האופציה הצבאית האמריקנית מול איראן הופכת להיות ממשית.
זאת לא אומרת, כי מיד אחרי 1 במרס תיפתח מתקפה צבאית אמריקנית על איראן, אבל יהיו בשטח סימנים גלויים, כי התקפה כזו מתקרבת.
3. הנשיא אובמה יספק לבנימין נתניהו עד 1 מרס, מטרייה מדינית וצבאית אמריקנית, אשר תאפשר לו להיבחר מחדש לראשות ממשלה בבחירות הכלליות שתערכנה בישראל ב-22 לינואר 2013. מטרייה זו תפעל על בסיס ההבנה שמיד לאחר הרכבת ממשלה חדשה בישראל, דבר שיתרחש כנראה בסוף פברואר, או במהלך חודש מרס, תפתחנה שיחות ישירות בין ישראל לפלסטינים, שתתקיימנה תחת מטרייה אמריקנית-ערבית.
4. הצד הערבי-מוסלמי של מטריית המו''מ הישראלי-פלסטיני, יהיה מורכב ממצרים, טורקיה, קטאר, וירדן, שזהו הציר הסוני החדש במזרח התיכון, אשר הוקם תוך ואחרי מבצע 'עמוד ענן', שישראל ביצעה במחצית הראשונה של נובמבר.
ביום ראשון 23.12, נתגלה בפומבי קצה הקרחון של ציר זה כאשר מקורות בנאט''ו ובאנקרה הודיעו, כי כבר בתחילת דצמבר הסכימה טורקיה לחדש את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל במסגרת נאט''ו. חידוש יחסים זה הייתה אחת המטרות המרכזיות של מדיניות החוץ האמריקנית במשך 2012, והיא מאפשרת את המשך שיתוף הפעולה המדיני הצבאי והמודיעיני שהתבצע עד כה באמצעות המגעים שבין ראש המוסד הישראלי תמיר פרדו, ובין ראש מוסד הביון הטורקי פידאן חאקן Fidan Hakan. 
במילים אחרות, למרות עוד הסתייגות טורקיות שונות, מתקיים עתה תהליך לא רק לשיפור יחסי טורקיה, אלא לצירופה של ישראל למהלכים המתבצעים ע''י ארה''ב ושורה של מדינות מזרח תיכוניות, ובראשן מצרים. וושינגטון זקוקה לחידוש יחסים ישראליים-טורקיים אלה, גם כדי כחלק מהפתרונות המוצעים עתה לסיום המלחמה בסוריה. 
תיקדבקה מדווח בלעדית כבר מאמצע נובמבר עם סיום מבצע 'עמוד עשן' בעזה על התפתחויות אלה. ראו את הווידיאו המיוחד של תיקדבקה מ-28.11 תחת הכותרת 'איזה מהלכים הסתיר מאחוריו עמוד הענן בעזה? ומדוע, מלבד בעורף, לא נוהלה מלחמה?
אלה הם הקווים הכללים של מדיניות הנשיא אובמה כיום במזרח התיכון, ואלה הם כללי המשחק אותם הסכים בנימין נתניהו לקבל, ולפיהם הוא נוהג.
למדיניות זו, הנקראת מדיניות החילזון' על שמו של חילזון הגינה  Garden snail, שאף פעם לא יכול לשנות את מהירותו (0.013 מייל לשנייה), לא חשוב באם התנאים בגינה משתנים, יש לפחות חמישה מכשולים גדולים:
א. לא כל כך ברור, ובייחוד לא לנתניהו, על מה מדבר אובמה כאשר הוא התחייב לכך כי לאחר כישלון השיחות עם איראן, האופציה הצבאית האמריקנית תושם על השולחן.
כבר השבוע, היו שלושה סימנים בולטים בוושינגטון, כי אובמה מתרחק מהאפשרות, כפי שנתניהו מבין אותה, כי ארה''ב תתקוף התוכנית הגרעינית האיראנית, עם כשלון השיחות.
המינוי ביום שישי של הסנטור ג'ון ק'רי Sen. John Kerry   לתפקיד מזכיר המדינה, במקומה של הילארי קלינטון,  והדיבורים בוושינגטון כי המועמד המוביל לתפקיד שר ההגנה האמריקני במקומו של ליאון פאנטה, הוא צ'אק הייגל  Chuck Hagel, שעמדותיו כלפי תקיפת איראן, וכלפי ישראל, דומות מאוד לעמדותיו של מי שהיה שר ההגנה האמריקני לפני פאנטה, רוברט גייטס, מבשרים כי אובמה יותר מתרחק מהאופציה של תקיפת איראן, מאשר מתקרב אליה.
ביום חמישי 20.12, פורסמו בוושינגטון שני מכתבים מופנים לנשיא אובמה (מסוג המאורעות שאף פעם אינם מדווחים בתקשורת הישראלית), שניהם חתומים על ידי אותה קבוצה של דיפלומטים וגנרלים אמריקנים בכירים אותה מרכז מי שהיה מס' 3 בסטייט דפרטמנט תומס פיקריניג Ambassador Thomas Pickering, האיש אשר עמד בראש וועדת החקירה לאירועי תקיפת הקונסוליה האמריקנית בבנגאזי בספטמבר השנה.
מכתב אחד תומך במינוי של  צ'אק הייגל  Chuck Hagel לתפקיד שר ההגנה, ומכתב שני מתנגד לא רק נמרצות לאפשרות שארה''ב תתקוף את איראן, אלא גם לאפשרות כי ארה''ב תחמיר את הסנקציות שהיא מטילה על איראן. כלומר, לכל מטרה מדינית וצבאית שנתניהו רוצה להשיג.
'רק כיבוש צבאי מלא של איראן', כותבת הקבוצה לאובמה, 'תעצור את התוכנית הגרעינית'. ציטוט המקור: US military action (against Iran), would have grave consequences for the U.S. and the region and, short of a full-scale occupation, would not stop Iran's nuclear program. החיבור הזה בין תומכי צ'אק הייגל  ובין ההתנגדות לתקיפה באיראן, איננו מקרי.
במילים אחרות, למרות שיש עוד למעלה מחודשיים ליישום ההבנות שהושגו בין אובמה לנתניהו, כבר החל הלובי האמריקני המתנגד למדיניותו של נתניהו, פועל במלוא המרץ לחסום את מדיניותו, ואת ההבנות שהושגו בינו ובין אובמה.
ב. גורם אחר שפועל, בתמיכת האירופאים והרוסים, לקעקוע ההבנות שבין אובמה ונתניהו, הוא יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן.
כל המהלך באו''ם שהכיר ברשות הפלסטינית כבעלת מעמד של מדינה עצמאית, האיומים הפלסטינים לתבוע את ישראל לבית המשפט הבינלאומי כדי שיכריז על מנהיגיה ועל קציני צה''ל כ'פושעי מלחמה', וכל המהלכים הפלסטינים לחימום השטח מבחינה ביטחונית, כך שייווצר רושם בעולם ובישראל, כי הולכת לפרוץ בכל רגע אינתיפאדה שלישית, נועדו ליצור עובדות בעולם ובשטח ביהודה ושומרון, מהן אי אפשר יהיה להתעלם כאשר המו''מ הישיר בין ישראל והפלסטינים ייפתח בחודש מרס.
פעולות אלה של אבו מאזן, הן גם מחאה מצידו על כך כי וושינגטון,ירושלים, קהיר ואנקרה, לא רואים בו שותף מלא וחשוב של הציר הסוני החדש שהם מקימים.  
ג. עדיין לא ברור סופית כיצד נשיא מצרים מוחמד מורסי, שוושינגטון של אובמה מייעדת לו תפקיד מרכזי בציר הסוני החדש במזרח התיכון, ובשיחות הישראליות-פלסטיניות העתידיות, ייחלץ מהמשברים הפנימיים במצרים, ובאם הוא יוכל לתמוך, אפילו בחשאי, במדיניות אובמה.
ד. התרחבות המלחמה בסוריה, והתחלת שימוש בנשק כימי וביולוגי, על ידי הצבא הסורי והמורדים, והצורך הצבאי שיעמוד בפני ארצות הברית וישראל להתערב במתרחש, יכול להסיט את מדינות החילזון של אובמה ונתניהו מהמסלול האיטי מאוד בו הם צועדים.
ה. התחזקותם של גורמי אל קעידה בסוריה, בירדן, ובחצי האי סיני, שם גורמים אלה זוכים לעזרה צבאית, מודיעינית, ואסטרטגית, מארגוני האחים המוסלמיים המקומיים, יוצרת חגורה רצופה של גורמי טרור, הנערכים לפעול באמצעות התקפות על ישראל ועל ירדן, במטרה לסכל את המהלכים של אובמה ונתניהו.