פרשת המצור על כנסיית המולד מתקרבת לסיומה. צורת הטיפול של ממשלת ישראל בנושא, הייתה שרשרת אחת של אירועים, שאפשר לכנותם בשתי מילים: בושה וחרפה!

אם לא היה מדובר בעשרות רוצחים וטרוריסטים שרצחו עשרות רבות של ישראלים, מהם קצינים בצה"ל ופצעו מאות ישראלים אחרים,ולא סתם ככה מערכת הביטחון אינה מפרסמת את המספרים המדויקים כמה ישראלים נרצחו ונפצעו במעשי הטרור של 13 המופלאים אשר עומדים להיות מוטסים בעוד כמה שעות מבית לחם למצרים, אפשר היה לכנות את מה שמתחולל בימים האחרונים מסביב המצור על כנסיית המולד בבית לחם כפארסה עלובה ומגוכחת. אבל מאחר ומדובר ב-123 נצורים מהם לפחות 39 הם רוצחים ואנשי טרור פלסטינים, הרי המדובר כאן באחת ההצגות המבישות ביותר שהציגה ההנהגה הפוליטית והביטחונית של מדינת ישראל, מאז החלה מלחמת אל-אקצא, בספטמבר
2000.
כדי שראש הממשלה, אריאל שרון, יכול להיכנס בשקט נפשי, ללא מתיחות יתר, ביום ג` בלילה לבית הלבן וייפגש עם הנשיא ג`ורג בוש באווירה ניחוחה, הסכימה ישראל להסיר את המצור,שנמשך 36 יום על כנסיית המולד, לאפשר ל-13 מהגרועים שברוצחים הפלסטינים לצאת לגלות של שלוש שנים באירופה , ואחר כך לאפשר את חזרתם. להעביר עוד 26 רוצחים ואנשי טרור לרצועת עזה ואת היתר לשחרר.
כדי להשיג את ההסכם הזה הופעלו ארבע ארגוני מודיעין מהטובים בעולם. הסי.אי.איי. סוכנות הביון המרכזית האמריקנית האם.איי.6, שירות הביון הבריטי. האופוס דאיי, ארגון הביון של הוותיקן ברומא והשב"כ הישראלי. ארבע ארגוני מודיעין אלה שנצטוו על ידי הממונים הפוליטיים עליהם לסיים את הפרשה בכל מחיר עד לפגישת בוש-שרון, סיימו אותה, בדיוק כפי שארגוני מודיעין מסיימים ומסכמים על עסקאות שבדרך כלל, או כמעט אף פעם אינן מגיעות לידיעתו של הציבור הרחב. שום דבר לא מסוכם עד הסוף! שום דבר אינו ברור! שום דבר אינו מוסכם! לכאורה הכל עדיין פתוח. לכאורה הכל כבר סגור!
הכלל היסודי אצל ארגוני ביון במצבים כאלה הוא, שהאנשים הלוקחים חלק במשא ומתן, או שצריכים להשתתף בפתרונות היצירתיים שהוסכם עליהם, יודעים רק כמה פרטים בודדים של העסקה ואף פעם אחת הם אינם יודעים את כל הפרטים. לפעמים הדברים האלה מתבררים להם רק לאחר שנים רבות. ההנחה היסודית היא כי כל הגורמים האלה, גם אם יופתעו מצעד זה או אחר של מנהלי המשא ומתן והוא לא ימצא חן בעיניהם, הם יבלעו אותו בסופו של דבר!
כל זה נעשה במטרה להשיג שתי מטרות.
א. להפוך מצב או הסכם בלתי אפשרי, לאפשרי. ב. לכסות על הבושה והחרפה שצריכה לעטוף את פניהם, כיסאותיהם ויוקרתם של המנהיגים הפוליטיים, ובמקרה זה מדובר על קואליציה מעניינת:
נשיא ארצות הברית, ג`ורג בוש. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר. ראש ממשלת אריאל שרון, ויו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. איך בדיוק ועל איזה בסיס מוסרי ואידיאולוגי חושב נשיא ארצות ג`ורג בוש, להמשיך במלחמה העולמית בטרור, כאשר נציגיו מהסי.איי.איי דואגים להעביר 13 רוצחים טרוריסטים לשלוש שנות נופש ומנוחה באיטליה. לאחר שינוחו באיטליה, ויצרו קשרים עם תאי אל קעידה וחיזבאללה במילנו ובפרינצה, הם יחזרו לרצועת עזה ולגדה המערבית כדי לחדש את פעילותם הטרוריסטית.
ומה בדיוק המסר ששולח ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, לחיילי המרינס הבריטי המלכותיים המנסים עכשיו לרדוף ללא הצלחה יתרה אחרי אנשי אל קעידה בהרים המזרחיים של אפגניסטן, בניסיון נואש למנוע מאל קעידה לפתוח באופנסיבת קיץ חדשה על עריה המרכזיות של אפגניסטן כולל קבול. אתם תתפסו, אנחנו נשחרר!
וערפאת? מספיק לשמוע מה אומרים עליו אנשי תנועתו שלו, הפת"ח. מכירה כללית של לוחמים הם מכנים את צעדיו או צעדיו יועציו הסובבים אותו. אבל אותנו מעניין כמובן קודם כל ולפני הכל, ראש ממשלת ישראל אריאל שרון. איזה הצגה נלעגת, אומללה ומבישה מציג כאן ראש הממשלה?
מצד אחד הוא מודיע כי הוא נלחם בוושינגטון כאריה, כדי לא לאפשר ליאסר ערפאת להיות חלק מהתהליך המדיני. ובו בזמן, לוקח ראש הממשלה את 13 המרצחים שערפאת שלח לבצע את הפיגועים הקשים ביותר בירושלים ושולח אותם לחופשי באיטליה?
במילים אחרות ראש הממשלה מכשיר את יאסר ערפאת, כבן השיח העיקרי שלו. אז בשביל מה צריכים את מבצע חומת מגן ובשביל מה צריכים את אלפי ועשרות אלפי החיילים ואנשי הביטחון העמלים יומם ולילה כדי להגן עלינו בפני הרוצחים והטרוריסטים האלה? במקום להפעיל צבאות שלמים אפשר להשאיר את צוות חכמי המודיעין מבית לחם על כנו באורח קבוע. מידי כמה חודשים הרשות הפלסטינית תעביר לידי הצוות הזה את רשימות הטרוריסטים להחלטה. מי מהם ייצא לאיטליה לתקופה של שלושה חודשים או שלוש שנים, מי מהם ייצא לטוסקנה כדי ללמוד שם בבתי ספר לבישול, ומי מהם ייצא לשייט בתעלות וונציה! ו…מי מהם יישאר כאן! בצורה כזו ייחסכו ממדינת ישראל ההוצאות וכוח האדם הכרוכים במלחמה בטרור! האיש היחיד אשר אמר ואומר את האמת בכל פרשה הוא הרמטכ"ל, רב אלוף שאול מופז.
בהופעה בפני וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ביום ג` בבוקר, אמר מופז כי מה שאריאל שרון, שמעון פרס ופואד בן אליעזר עושים הוא להביא את הסממנים הראשונים לבנאום הסכסוך הישראלי הפלסטיני. יש כבר, אמר מופז, כוחות בינלאומיים ביריחו, וברגעים אלה ישנם כוחות כאלה בבית לחם. כאשר אריאל שרון, סמך לפני עשרה ימים את ידיו על ההסכם לשחרור רוצחיו של רחבעם זאבי ז"ל, הוא סמך את ידיו על הכנסת המודיעין וכוחות הביטחון הבריטיים אל לב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בהסכימו לפתרון בבית לחם, צעד שרון עוד צעד ענק אחד המוסר חלקים חשובים של המלחמה בטרור ואת ההחלטה על גורלם של הטרוריסטים לידי שורה של מדינות זרות. לאחר ביצוע ההסכם בבית לחם קצב בינאום הסכסוך הישראלי-פלטסיני רק יתגבר. זו היא אחת הטעויות הקשות והטרגיות של שלטון אריאל שרון ומדינת ועם ישראל ישלמו ביוקר רב מאוד עבורה.
היחידים שניסו להציל כאן הכבוד האבוד של מלחמת הטרור היו האיטלקים. רומא אינה בדיוק מאושרת מכך, כי האמריקנים והבריטים החליטו להפוך אותה לפח הזבל של הטרור הפלסטיני. האיטלקים עומדים בשעות האחרונות על רגלים האחוריות שלהם ואומרים כי הם אינם מקבלים סתם ככה רוצחים. עדיין נשאר לראות כמה זמן האיטלקים יתמידו בעמדה זו?
כל הסדר מדיני וביטחוני שאין לו כל בסיס מוסרי, אפילו יהיה המתוחכם ביותר ואפילו יתמכו בו כל ארגוני המודיעין והביון בעולם, לא יחזיק מעמד ויתמוטט, תוך זמן קצר. בשעות אחר הצהרים והערב נתגלתה הבושה והחרפה בכל מערומיה. לא רק איטליה אינה מוכנה לקבל את הרוצחים. גם ידידותיהן הגדולות של הפלסטינים, מצרים ירדן וסעודיה הודיעו כי הן לא מוכנות לקבל, אפילו לזמן קצר את הטרוריסטים הפלסטינים. גם אצל המצרים וגם אצל הירדנים וגם אצל הסעודים אלופי תומכי הנושא הפלסטיני מעל כל במה בינלאומית, דיבורים זה דבר אחד מעשים זה דבר שני.
כך נגרר עכשיו הסכם בית לחם בכל כישלונו וקלונו. ורק שאלה אחת נשארת עדיין לברור. איך קורה שלמדינות עמו איטליה, מצרים, ירדן וערב הסעודית יש קצת כבוד עצמי ומדינת ישראל וראשיה אינם מכירים מושג זה.