צה"ל הרס את כל האזורים המאוכלסים הפלסטינים שבין ציר פידלפי ורפיח. תתכנס וועידת פסגה ערבית לשם הקמת כוח בינ-ערבי, או בינ-מוסלמי, שיקבל לידיו את ציר פידלפי.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: צה"ל הרס את כל האזורים המאוכלסים הפלסטינים שבין ציר פידלפי ורפיח. וועידת פסגה ערבית שתקים כוח בינ-ערבי או בינ-מוסלמי שיקבל לידיו את ציר פידלפי, עומדת להתכנסבשבוע הבא בכווית. במילים אחרות לממשלת ישראל ולצה"ל נותר עתה שבוע בלבד לקבוע עובדות צבאיות בשטח, אשר יעמידו משתתפי וועידת הפסגה הערבית בפי עובדות מוגמרות בשטח.
בהתפתחויות אחרות ביום ב' 12.1, נכנע חמס עזה לחמס דמשק שהכריז כי הוא אינו מוכן להפסיק את הלחימה. החמס דחה את תנאי מצרים להפסקת אש. עתה עברה ההחלטה להמשך המלחמה לירושלים. אולם ההחלטות העיקריות לגבי המצב, כולל כנראה של החמס תתקבל בוועידת פסגה של מנהיגי ערב שתתכנס בשבוע הבא בכווית.
המקורות הצבאיים שלנו מציינים כי הריסת האזורים המאוכלסים הפלסטינים הצמודים לציר פילדפי היא משמעותית ביותר. מבחינה צבאית ישראלית הדבר מבטיח לצה"ל שליטה באש טנקים ותותחים על הציר. זו עמדת פתיחה נוחה, המקרה שצה"ל יקבל הוראה לכבוש את הציר ולהחזיק בו. המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מדווחים כי מצרים אותתה במגעים חשאיים עם ישראל כי היא לא תתנגד להרחבת הפעולה הצבאית הישראלית ברצועה.
לפעולת הריסת הבתים באזור הציר יש גם חשיבות רבה לקראת האפשרות של הפעלת הסדר פיקוח בינ-ערבי על ציר פלדפי. אם הבתים, כ-300 במספר, היו נשארים על תילם, שום כוח ערבי או בינלאומי לא היה מצליח לשלוט בציר. בלי הבתים הכוח שיוצב בציר יוכל להבטיח את פעולתו בו.
עוד מציינים המקורות שלנו, כי המצרים מתכוננים לבצע פעולה ביטחונית בשטח שלהם, באזורים ובתים בהם נמצאות הכניסות למנהרות ההברחה. נראה שתי הפעולות הישראלית והמצרית, יאפשרו למצרים להביא לפני וועידת הפסגה הערבית הצעת החלטה בדבר הקמת כוח בינ-ערבי או אולי אפילו בינ-מוסלמי שיקבל על עצמו את הפיקוח על ציר פידלדפי. החמס שעד עתה התנגד להצבת כוח בינלאומי בציר, לא יוכל להתנגד להצבת כוח כזה. גם ישראל לא תוכל להתנגד לכך, בייחוד כאשר הכוח ייתמך טכנולוגית בידי ארצות הברית וגרמניה.
הבעיה העיקרית של ישראל היא שסיום המלחמה בהקמת כוח כזה, פירושה למעשה תוצאת תיקו בהתמודדות הצבאית עם החמס. בעיה אחרת שיש לישראל עם העמדה המצרית, היא כי תמורת אימוץ עמדה זו על ידי סוריה, לוב, תימן, וקטאר, מצרים וסעודיה יצטרכו לעשות בוועידת הפסגה וויתורים על חשבון ישראל.
לאחר האופטימיות ששררה ביום ב' 12.1 בירושלים, ובקהיר, כי חמס עזה יאלץ לקבל את תנאי הפסקת האש המצרית, באה ההחלטה של חמס ביום ב' בערב , לדחות תנאים אלה כמקלחת צוננת. עכשיו צריכים הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני להחליט מה הם יעשו עם כוחות צה"ל והמילואים הנכנסים ביומיים האחרונים ברצועה. להקפיא את הפעולה בקוויה הנוכחיים או להרחיב אותה, להיכנס לעיר עזה, ולהשתלט על ציר פידלפי. גם דבריו של ראש ממשלת החמס בעזה איסמעיל הנייה ביום ב' בלילה, בהם אמר: 'נשתף פעולה באופן חיובי עם כל היוזמות שנועדו להביא להפסקת המתקפה, לנסיגת האויב ולפתיחת המעברים', לא עזרו לפזר את הערפל האופף את המצב. מצד אחד הנייה רומז שהוא מוכן לשתף פעולה עם תנאי המצרים להפסקת אש, אולם מהצד השני הוא מדגיש כי החמס דוחה את תנאי מצרים וישראל, ומוכן להמשיך במלחמה. במילים אחרות, הנייה נמנע מלהתנגש עם חאלד משעל חזיתית.
עצם העובדה כי נשיא מצרים חוסני מובראק שינה ביום ב' את דעתו, וכי עתה הוא מסכים לוועידת פסגה של מנהיגי מדינות ערב שתדון שאלת עזה מראה כי גם מובראק מבין שאי אפשר 'למשוך' עת המצב בעזה עוד זמן רב ללא הכרעה. אולם מובראק לא מוכן לקחת את ההכרעה הזו בעצמו, והוא רוצה את הגיבוי של כל שליטי המדיניות הערביות. לשם כך יוצא מובראק ביום ג' 13.1 לערב הסעודית לפגישה עם המלך הסעודי עבדאללה.מובראק גם רוצה לקבל מסעודיה מימון להקמת כוח כזה.
אין ספק כי המדובר ברגעי ההכרעה המדיניים של המלחמה, מבלי שהושגה בה הכרעה עדיין הכרעה צבאית. במילים אחרות, לממשלת ישראל ולצה"ל נותרו עתה כשבוע בלבד לקבוע עובדות צבאיות בשטח, אשר יעמידו משתתפי וועידת הפסגה הערבית בפי עובדות מוגמרות בשטח.