צה"ל, והצבא המצרי, פותחים במבצע משותף לחיסול המנהרות להברחת הנשק.

בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים של תיקדבקה: מעמיקים שיתוף הפעולה הצבאי והמלחמה במנהרות ההברחה בין צה"ל וצבא מצרים, ביחד עם שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני נדיר במלחמה בטרור. צוותים צבאיים ישראליים ייפגשו היום ( יום א' 30.12) בניצנה, כדי להקים מטה ישראלי-מצרי משותף למלחמה במנהרות ההברחה מסיני לרצועת עזה. מטה זה יוקם לאחר שנשיא מצרים חוסני מובראק נתן את הסכמתו לכך בשבוע שעבר בפגישתו עם שר הביטחון אהוד ברק. המטה עומד להקים שורה של צוותים ישראליים-מצריים, לפי השיטה של צוות אחד לכל מנהרה. מאחר ולפי הערכה המצרית ישנן בין 80 ל-90 מנהרות פעילות, רובן בציר פילדלפי, יוקמו לפחות 80 צוותים צבאיים ישראלים-מצריים שעל כל אחד מהם תוטל האחריות להביא להפסקת פעולה של המנהרה עליה הם ממונים, ולפיצוצה בצורה שאי אפשר יהיה לחזור ולהשתמש בה.
הסדר זה בא לאחר שבשיחתו עם ברק, טען מובראק, כי מה שקרה עד עכשיו הוא שהמצרים פוצצו את פתחי המנהרות שהם גילו בצד שלהם, אולם ישראל לא פוצצה את הצד השני, היציאה של המנהרות ברצועת עזה. מובראק השים את עצמו, כאילו איננו זוכר, כי השטח ברצועת עזה נמצא בשליטה של החמס. בישראל רואים בדבריו של מובראק, אישור עקיף לכך, כי כוחות ישראליים יוכלו להכנס לרצועה ולפוצץ את היציאות של המנהרות, כפי שייקבע בצוותים הצבאיים המשותפים לצה"ל ולצבא מצרים.אם המלחמה במנהרות ופיצוצן, יפעלו בצלחה, יהייה זה הפרוייקט הצבאי המשותף הישראלי-מצרי הגדול ביותר שבוצע אי פעם.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי לשיתוף פעולה צבאי ישראלי-מצרי זה יש קשר הדוק לדרמה המתחוללת זה יומיים בנואייבה במפרץ עקבה, שם המצרים אינם מתירים למאות אנשי חמס לרדת מ-2 מעבורות, עד שלא יסכימו לחתום על התחייבות לעבור מסיני לרצועת עזה דרך מעברי ניצנה או כרם שלום, הנתונים לפיקוח ביטחוני ישראלי.
החמס, שמרגיש כי המצרים מוכנים לסגור את עתה את עניבת המצור סביב רצועת עזה, החליט להפוך את פרשת נואייבה, לנקודת המבחן בה הם ינסו לשבור את הנכונות המצרית הזו, ואת שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל ומצרים במלחמה במנהרות. עוד נודע למקורות שלנו, כי כאשר נודע שהמעבורות ועליהן אנשי החמס, הנושאים אתם כ-150 מיליון דולר למימון פעולות טרור, הפליגו בשבת מירדן, פנו בחשאי ראש הממשלה אהוד אולמרט, ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אל מובראק נשיא מצרים, וביקשו ממנו שלא לפתוח את מעבר רפיח בפני אנשי החמס, ולא לאפשר לכסף להיכנס לתחומי מצרים והרצועה. מאחר והשליטה הרישמית אך לא המעשית של מעבר רפיח היא בידי הרשות הפלסטינית,
והפיקוח הביטחוני על המתרחש במעבר צריכה להיות בידי ישראל, הרי פנייה ישראלית-פלסטינית כזו, שהיא ללא תקדים, במלחמה בטרור, נותנת למובראק, את הבסיס החוקי לסירובו לתת לאנשי החמס לרדת עם הכסף מהמעבורות. השאלה הגדולה עכשיו היא, כמה זמן המצרים יעמדו יעמדו בפני הלחץ שהחמס, והאחים המוסלמיים מפעילים נגדם?