צה"ל מתערב במהלכים הפוליטיים למינוי שר ביטחון. מכריז על הדיוניים בקבינט מדיני-ביטחוני 'כחסרי ערך'

בתוך כל הקולות ביומיים האחרונים (יום ד' וה' 15.11-14) בסערה הפוליטית סביב התפטרותו של שר הביטחון אביגדור ליברמן ועל השאלה מי יהיה שר הביטחון הבא, היה חסר אלמנט אחד מרכזי, קולו של צה"ל, או ליתר דיוק קולו של הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט.
זו הייתה  כמובן העמדת פנים מאחר ובחדרי חדרים שם עוברות כל הידיעות המגיעות לציבור עיצוב וגיהוץ סופי, כמו למשל הידיעה שהכריזה פתאום על משרת שר הביטחון חסרת ערך, וכזו שרק מביאה מפלות פוליטיות ואישיות לאלה הממלאים אותה, כבר נפוצו ביום ד' בערב הידיעות, כי המערכת הצבאית נערכת לפתוח במסע תעמולה שיסביר לציבור את המתרחש מזווית הראייה של הצבא.
ואכן לא עברו שעות רבות, וביום חמישי בבוקר 15.11, ניתן האות לפתיחת מערכה זו.
גורמים צבאיים בלתי מזוהים תקפו את המערכת הפוליטית, ובייחוד את הממשלה הנוכחית ואת הקבינט המדיני ביטחוני על מדיניותם ברצועת עזה, כאשר הם מאשימים אותם בפשיטת רגל 'המציגה אותם במערומיהם'.  
גורם הצבאי קבע, כי ישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני 'ערכן אפסי',  וכי הדרגים הפוליטיים אינם מסוגלים לקבוע 'מה היא המטרה' המוטלת על צה"ל ברצועה.  אי אפשר לגייס כל פעם מילואים, טען המקור הצבאי, וזה כבר נעשה לדבריו חמש פעמים. אם מגייסים מילואים פירוש הדבר שהולכים למלחמה.
המקור הצבאי הגדיר את מצבו של החמאס כך:  'רמת האיומים של החמאס נמוכה, והחמאס איננו רוצה בעימות'. 'זה לא הזמן לצאת למבצע', קבע הגורם הצבאי.  'צריך לקחת את המצוקה של החמאס ולהפוך אותה למהלך מדיני'. 'הצגתו של צה"ל כצבא החושש להיכנס לרצועה-היא הצגה שקרית. ישנם פתרונות פחות יקרים מאשר כניסה קרקעית לרצועה. אבל לפני שבוחרים באחד מהם צריך לקבוע מה תהייה המטרה, ואת זה הדרג המדיני איננו עושה'.
במילים אחרות, מצד אחד הדרגים הבכירים בצה"ל תומכים בסיבות שהעלה שר הביטחון אביגדור ליברמן להתפטרותו, לפיהן הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני מנהלים דיוניים ריקים שאין להם כל ממשמעות כאשר ההחלטות המדיניות נקבעות מחוץ לחדרי הישיבות, אולם מהצד השני הם מאותתים כי אין צורך בהחלטות כאלה, משום שהחמאס איננו מהווה בכלל איום על ישראל.
כשהוא נע בין שתי העמדות האלה ממשיך 'הגורם הצבאי' וקובע למעשה את תנאי העסקתו של מי שעומד להתמנות לשר ביטחון חדש. אין ולא יהיה מבצע מול החמאס, ועל שר הביטחון החדש לקחת את המצוקה בה נתון החמאס, ולהפוך אותה לנושא העיקרי של מדיניותו.
במילים אחרות יותר ברורות, הצבא איננו רוצה בראש 'הבית היהודי' נפתלי בנט כשר ביטחון, ואם אכן למרות התנגדות זו בנט יתמנה לתפקיד הזה הוא יסיים אותו בדיוק כפי שאביגדור ליברמן סיים אותה-בהתפטרות. כלומר, כל הגופים שהדובר הצבאי תיאר אותם רק לפני כמה רגעים 'כחסרי חשיבות' יבלמו את תכניות הפעולה שלו.
כאשר צה"ל אומר 'כי הדיוניים בקבינט המדיני-ביטחוני הם חסרי ערך', הוא למעשה אומר, כי הצבא איננו רוצה גם בשר השיכון יואב גלנט, החוזר ואומר 'כי בקבינט מתנהלים דיוניים רציניים ומעמיקים'.
במילים אחרות, צה"ל מעדיף את המצב הנוכחי בו ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט הם השניים היחידים הקובעים את מדיניותה הביטחונית של ישראל, ואם הדבר איננו בר השגה הצמרת הצבאית מעדיפה בחירות!
אם כי ידועים מקרים בהיסטוריה הישראלית הקצרה בת 70 השנה, בהם הצבא התערב במהלכים פוליטיים, לא זכורה אף פעם אחת בה צה"ל התערב בצורה כזו גלויה במהלכים פוליטיים, ובקביעת המהלכים לבחירת שרים לעמדות מפתח בממשלה.
ייתכן מאוד שהצבא צודק והממשלה והקבינט מדיני-ביטחוני מתגלים במלוא מערומיהם, אולם גם אין ספק כי כבר שנים רבות לא היה לצה"ל רמטכ"ל פוליטי כל כך כמו רב אלוף גדי איזנקוט, דווקא בתקופה בה הצבא זקוק לרמטכ"ל מבצעי.
כל זה מתרחש לאחר שבוע בו שוגרו מהרצועה לעבר ישראל כ-500 טילים, וכאשר לפנינו עוד יום שישי שחור נוסף כאשר החמאס והג'יהאד האיסלמי ולצדם שאר ארגוני הטרור הפלסטינים  ברצועת עזה מתכננים להפוך את ההפגנות מחר לאורך גדר המערכת בעוטף עזה, לגדולות ולרחבות ביותר שנערכו עד כה בשמונת החודשים האחרונים. התכנון והארגון של ההפגנות הועבר לידי חדר המלחמה של ארגוני הטרור ברצועה כאשר המטרה שלהם להביא לגדר הגבול עם ישראל את המספר הגדול ביותר של מפגינים שהיה לידה אי פעם. המטרה היא להביא למעלה מ-25,000 מפגינים למה שהם מכנים ' מצעד הניצחון הגדול על צה"ל'.
זה נקרא 'שהחמאס איננו מהווה איום על ישראל'.

 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות