צה"ל נכשל לעצור פריצת פלסטינים וסורים ברמת הגולן, בגבול ישראל-לבנון, ובמעבר ארז, יש הרוגים ועשרות פצועים

צה''ל נכשל ביום א' 15.5, בשלוש גזרות בצפון ובדרום, לעצור את מפגיני יום הנכבה, ביניהם סוריים ואנשי חיזבאללה. חדירות היו ברמת הגולן באזור מג'דל שמס. אזור מארון-א-ראס בלבנון, שם המפגינים החלו להרוס ציוד ומתקנים של צה''ל, ובאזור מעבר ארז, שם המפגינים חיבלו במתקני המעבר. החדירה הרצינית והחמורה ביותר הייתה ברמת הגולן באזור מג'דל שמס. המפגינים הניפו דגלים סוריים ופלסטינים במרכז העיירה. צה''ל הפעיל באיחור צלפים ומסוקים שפתחו באש חיה בניסיון לעצור את זרימת המפגינים מסוריה. אזור מג'דל שמס הוכרז כשטח צבאי סגור בו נאסר גם על משטרת ישראל להיכנס. יש עשרות נפגעים מאש צה''ל, כולל הרוגים. ישנם גם נפגעים ישראליים. 
הכישלון של הממשלה וצה''ל רק מתעצם לאור זאת שהאיש המקורב ביותר כיום לנשיא סוריה באשר אסד, רמי מכלוף איים כבר ביום ג' 10.5, כי אם לא תיפסק התמיכה האמריקנית והאירופאית בהתקוממות נגד אסד, תפעל דמשק למימוש שתי אופציות אסטרטגיות המצויות בידיה: פתיחה במלחמה נגד ישראל, או/ו משלוחי נשק לגדה המערבית ולערביי ישראל אותו הם יפעילו, בפעולות טרור, נגד ישראל. היה ברור מאיומים אלה כי דמשק מתכננת אירוע ליום הנכבה שיסיט את דעת הקהל בסוריה מהמתרחש בהתקוממות נגד אסד. תיקדבקה חזר התריע על איום זה במשך כל השבוע האחרון, כולל בשבת 14.5. המקורות שלנו מציינים כי המדובר באחד הכישלונות הצבאיים והמודיעיניים הישראלים הגדולים ביותר בשנים האחרונות.
קודם לכן ביום א' בבוקר  יש הרוג כבן 40, ו-15 פצועים, שניים מהם קשה, בפיגוע דריסה שביצע נהג ערבי ישראלי, בן 22, מכפר קסאם. נתיב הפיגוע השתרע מרחוב בר-לב בשכונת התקווה ועד צומת מסובים לאורך 2 ק''מ. הנהג פגע בהולכי רגל ומכוניות. הנהג טוען כי הוא איבד שליטה על המשאית בגלל תקר. אולם עדי ראייה מוסרים כי האיש היה נחוש בדעתו לפגוע. גם כאשר המשטרה ניסתה לעצור אותו הוא המשיך לפגוע באנשים ובמכוניות. כאשר ירד מהמשאית המשיך המחבל המפגע להכות עוברים ושבים בחלקי רמזור שריסק כשהוא צועק 'אכבר אללה'. עדויות מוסרות כי לקח זמן רב עד שהמשטרה הגיעה לזירת האירוע.
קודם  לכן דיווחנו:
כוננות הוכרזה בשבת 14.5 בצה''ל, לאורך גבולותיה של ישראל עם עזה, מצרים, לבנון וסוריה, ובמקביל הוכרזה כוננות במשטרה ושירותי הביטחון בתוך גבולות ישראל, בניסיון למנוע התלקחות והתרחבות של ההפגנות יום הנכבה הפלסטיני המיועדות ליום א' 15.5, והתחברותן למצעדי נכבה שמאורגנים בעזה, ירדן, לבנון ובמצרים, לעבר גבולות ישראל. קיים חשש כי גם שלטונות סוריה מכינים אירוע מחאה כדי לשיביא להתחממות בגבול סוריה-ישראל משוך את דעת הקהל הסורית מהתקוממות נגד משטר אסד.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מדווחים כי כוננות זו תימשך גם בעשרת הימים הקרובים, לפחות עד יום שני 23.5, בעקבות ההערכה המודיעינית כי הפלסטינים וגורמי חוץ ערביים לא יסתפקו בהפגנות ביום א', אלא ינסו להפגין ולהחריף את המהומות במשך כל שבוע הבא, בעיקר לקראת נאומו של הנשיא באראק אובמה על קשרי ארצות הברית עם העולם המוסלמי לאחר חיסולו של אוסמה בן לאדן שנקבע ליום חמישי 19.5.
באורח רשמי מציגים הגורמים המדיניים והביטחוניים הישראליים את ההערכה כי ההפגנות והמהומות תהיינה מגובלות בהיקפן משום שכוחות הביטחון הפלסטינים וצבאות ירדן, מצרים, ולבנון, ימנעו את גלישתן לעבר ישראל. אולם המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים, כי בצה''ל, משטרת ישראל, והשב''כ, סבורים כי להפגנות ביום א' יש יותר פוטנציאל של התפשטות והחרפה, מאשר תמונת הריסון והאיפוק שמציגים הגורמים המדיניים.
אחת הסיבות לכך היא ההערכה שהפלסטינים מודעים לכך כי בבית הלבן מתנהל עדיין וויכוח באם הנשיא האמריקני יקשור את חיסולו של בן לאדן והמו''מ המדיני בין ישראל לפלסטינים, או, אם הוא בכלל יתייחס לנושא הזה בדבריו.
לפי ההערכה מודיעינית זו, הכוונה הפלסטינית היא להחריף את ההפגנות, גם בגדה וגם בקרב ערביי ישראל, לידי דרגה כזו שתאלץ את הכוחות הצבאיים והמשטרתיים הישראליים לפתוח באש חיה, זאת כדי לגרום לנפגעים רבים, דבר שלדעתם תאלץ את הנשיא אובמה להתייחס בנאומו לנושא הפלסטיני.
הפלסטינים רוצים להסלים את ההפגנות והמהומות גם לקראת פגישותיהם של עבדאללה מלך ירדן, וראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא אובמה. עבדאללה ייפגש עם אובמה ביום חמישי 19.5, ויהיה השליט הערבי היחיד שייפגש עם הנשיא אובמה זמן קצר לפני נאומו לעולם המוסלמי. נתניהו ייפגש עם הנשיא אובמה ביום שישי 20.5. יום לאחר מכן, בשבת 21.5 וביום א' 22.5 נחגג בישראל ל''ג בעומר.
לדעת מספר גורמי המודיעין בישראל ישנן שתי סיבות עיקריות בגללן ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן כן מעוניין בהיקף גדול של מהומות:
1. ליצור רקע מתאים מבחינתו למהלכים המדיניים שלו, אשר יגיעו לשיאם בעוד שלושה וחצי חודשים בספטמבר כאשר לעצרת האו''ם תוגש הצעת ההחלטה להכרה בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967, שבירתה היא ירושלים.
החרפת המהומות והמשכן מעבר ליום הנכבה, היא התשובה הפלסטינית למסע הדיפלומטי והתעמולתי הישראלי, אשר מצליח בחלקו, להביא לכך כי ארצות הברית והמדינות העיקריות באירופה המערבית לא יתמכו בהצעה כזו.
ממשל אובמה לא התבטא עדיין באם הוא יצביע באו''ם נגד ההחלטה הפלסטינית, או ימנע. להחלטה האמריקנית הזו חשיבות רבה, מאחר ואם האמריקנים יחליטו להצביע נגדה מדינות אירופה נוספות, אשר כיום עדיין פוסחות על שני הסעיפים, תצטרפנה לגרמניה אשר כבר הודיעה כי תצביע נגד ההחלטה הפלסטינית. אם וושינגטון תחליט להימנע מדינות אירופאיות רבות, שעדיין מהססות, תצבענה בעד ההחלטה המכירה במדינה פלסטינית.
ההצבעה האמריקנית והאירופאית היא חשובה משום שהיא תקבע את המשקל המדיני שתהייה להחלטה כזו שתאושר על ידי עצרת האו''ם.
אם רוב המדינות שיתמכו בפלסטינים תהיינה מדינות קטנות כמו שוויץ, שבדיה, ומדינות אפריקה ואסיה, הרי שמעמדם הבינלאומי של הפלסטינים לא רק שלא יתחזק בעקבות ההחלטה, אלא אפילו יוחלש. מהומות נרחבות עם נפגעים רבים יכולים לשכנע מדינות רבות להצביע בעד ההחלטה.
2. עתה לאחר חתימת הסכם הפיוס עם החמס, מבקש אבו מאזן, ממנו החמס מונע למרות ההסכם לבקר ברצועת עזה, כי לא רק שהוא מתיר לחמס לערוך עתה הפגנות נגד ישראל בגדה המערבית, הוא גם המנהיג הפלסטיני היחיד המסוגל לנהל מערכה נגד ישראל המתאימה יותר לרוח המרד, או האביב הערבי, בעוד שהחמס איננו מסוגל לנהל מערכה כזו.
סימנים ראשונים כי זה הוא הכיוון אליו שואף אבו מאזן והנהגת הפת''ח לכוון את האירועים בימים הקרובים, אפשר היה לראות כבר בהפגנות יום הנכבה שנערכו ביום שישי ובשבת 14.5, בירושלים, יפו, ובגליל.
במהומות בסילואן שבמזרח ירושלים נהרג מילאד סעיד עייאש בן 17 מאש חיה, שמקורה נבדק עדיין. המשטרה אומרת כי אנשיה לא פתחו באש חיה, אלא השתמשו בכדורי ספוג. הפלסטינים אומרים כי אחד המאבטחים של בתי יהודיים בשכונה ירה ישירות במילאד עייש. גורמים ואתרים פלסטינים מיהרו להודיע בשבת, כי מילאד עייש, הוא השאהיד הראשון של האינתיפאדה השלישית, דבר שהגביר את ההערכות בישראל כי הימים הקרובים יהיו סוערים ומלווים בהתנגשויות.
גם ממצרים, לבנון, וסוריה, מגיע מידע על הכנות לקיים החל מיום א' 15.5, הפגנות נרחבות על גבולות מדינות עם אלה ישראל, מתוך מטרה להביא לגלישתן של ההפגנות לתוך גבולות ישראל.
המקורות של תיקדבקה מוסרים כי קיים מידע כי האחים המוסלמיים במצרים, שהוא ארגון הגג המוסלמי אליו החמס משתייך ומציית להוראותיו, מארגנים את אנשיהם בקהיר, אלכסנדריה, איסמעיליה, סואץ, ופורט סעיד, להעביר לתוך חצי האי סיני עשרות אלפי חברים של הארגון אשר יגיעו לרצועת עזה ויפגינו עם אנשי החמס מול גדר המערכת בעוטף עזה.  ההערכה היא, כי כמה אלמנטים של האחים המוסלמיים ינסו לפרוץ את גדר המערכת.
הכת הצבאית המצרית המודעת למידע מודיעני זה, הודיעה כבר ביום ו' 13.5, כי היא חוסמת את כל הגשרים והמעברים התת-קרקעיים (מנהרות) ממצרים לחצי האי סיני. אולם השאלה הגדולה היא האם הצבא המצרי, שמלבד פעם אחת בקהיר בתחילת אפריל, לא פעל אף פעם נגד המפגינים במצרים בחמשת החודשים מאז החלה התקוממות במצרים, יציית להוראות האלה, או יעלים מהן עיין, וייתן למפגיני האחים המוסלמיים להסתנן לחצי האי סיני.
בניסיון להפחית את היקף ההפגנות, וכדי לשחרר קיטור, אפשרו השלטונות המצריים לאחים המוסלמיים להפגין ביום ו' נגד ישראל בכיכר א-תאחריר ומול שגרירות ישראל. הסיסמא השלטת בהפגנות אלה הייתה 'יא הנייה, יה עבאס יש לחזור לרובה', כלומר דרישה שממשלת האיחוד הפלסטינית תחדש את פעולות הטרור נגד ישראל.
גם בעמאן בירת ירדן, הרשו השלטונות הירדניים לחמס ולאחים המוסלמיים להפגין נגד ישראל. הירדנים הודיעו כי ביום א', הם לא ימנעו ממפגינים להגיע לגשר אלנבי ולהפגין שם מול גבול ישראל.
מי שמארגן את ההפגנות יום הנכבה ביום א' בלבנון, הוא מפקד הפת''ח בלבנון מוניר מקדאח Munir Maqdah, הכפוף לכאורה והצריך להישמע רק להוראותיו של יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן.
אולם המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מציינים כי מקדאח הקים בשנה האחרונה קשרים מבצעיים הדוקים עם החיזבאללה, ואף נפגש כמה פעמים בחשאי עם מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה.
זו היא אחת הסיבות שהעצרת המרכזית של יום הנכבה בלבנון, אליה לפי המתוכנן יגיעו 50,000 פלסטינים, תיערך במרון-א-ראס מול גבול ישראל באתר שחיזבאללה הקים במקום לכבוד ביקורו של נשיא איראן אחמדינז'אד בלבנון באוקטובר 2010.
הסכמתו של אבו מאזן לערוך את העצרת הפלסטינית באתר המצוי בשליטת חיזבאללה, וגם אנשי משמרות המהפכה האיראניים המצויים בדרום לבנון, הייתה צריך להדליק כמה מנורות אדומות בישראל, אולם במערכת היחסים המעורערת הקיימת בלאו הכי בין הממשלה בירושלים, לממשלה הפלסטינית ברמאללה, שני הצדדים מעדיפים להתעלם מהמתרחש בלבנון.
הסיבה העיקרית לחשש הקיים בישראל כי גם הסורים יצטרפו לאיזה שהוא מהלך נגד ישראל ביום הנכבה, או בסביבתו, הם איומיו ביום ג' 10.5, של האיש המקורב ביותר כיום לנשיא סוריה באשר אסד, והאיש המרכז בידו את הכלכלה הסורית רמי מכלוף Rami Makhlouf, שנגדו ועסקיו ארצות הברית והאיחוד האירופאי הטילו סנקציות, כי אם לא תיפסק התמיכה האמריקנית והאירופאית בהתקוממות נגד אסד, תפעל דמשק למימוש שתי אופציות אסטרטגיות המצויות בידיה: פתיחה במלחמה נגד ישראל, או/ו משלוחי נשק לגדה המערבית ולערביי ישראל אותו הם יפעילו, בפעולות טרור, נגד ישראל.
בראיון ל'ניו יורק טיימס' אמר מכלוף: 'אם לא תהייה יציבות כאן (כלומר, בסוריה) אין שום אפשרות כי תהייה יציבות בישראל'. ציטוט המקור: If there is no stability here, there’s no way there will be stability in Israel.
מאחר והתקוממות בסוריה נמשכת ואתה הרג האזרחים הסוריים, ולדמשק מגיע בימים האחרונים מידע כי הנשיא האמריקני אובמה עומד לנקוט בפעם הראושנה צעדים אישיים נגד נשיא סוריה בשאר אסד, קיימת הערכה כי אין להוציא מכלל אפשרות כי מימושו של איום סורי זה יתחיל להתרחש השבוע.