צה"ל נערך להשתלט אלקטרונית וסיגינטית על מוצבי הפיקוד והשליטה של החמאס והג'יהאד

בהנחה שהפסקת האש תשרוד את מספר השעות שהוקצבו לה בשבת 26.7, ואולי תוארך,  היא בוודאי תנוצל על-ידי שני הצדדים להתארגנות, התחמשות, ביצור ושיפור אחיזה בעמדות הקיימות.
אבל בנוסף לאלו, לשקט יש יתרון מודיעיני מעניין שאותו, שאפשר וצריך להניח כי  המודיעין הישראלי ינצל אותו בתבונה וביעילות.  
בכל ימי הלחימה, כולל האחרונים, למרות מאמצי צה"ל וגופי המודיעין, לא צלחה השתלטות אלקטרונית, סיגינטית על מוצבי הפיקוד והשליטה של החמאס והג'יהאד האיסלמי. אם להסיק ולהקיש מהאופן בו נחפרו וצוידו המנהרות על מערכת הפיקוד והשליטה של החמאס, אזי יש לצפות למציאותן של מערכות  תקשורת טקטיות מורכבות ומוצפנות בין הדרגים הלוחמים, פיקוד הביניים והמטה ולמערכות שיבוש אלקטרוניות-לוחמה אלקטרונית,   בעזרתן ינסה החמאס לשבש תשדורות כלי טייס בלתי מאויישים של צה"ל, או  אפילו ליירטם, מערכות האזנה לרשתות הקשר והתקשורת של צה"ל, לרשתות החוזי-וידאו ועוד.
לא מן הנמנע, שעמוק בתוך האדמה, בתעלות עזה, נמצא מערך הפקה מודיעני מורכב ומתוחכם, שקצותיו הגלויים, בדמות חיישנים ואנטנות אחרות, נמצאים על גגות ובתוך דירות  הקולטים ומעבירים את תשדורות צה"ל השונות למטה ההפקה-המבצעי החמאסי.
המקורות הצבאיים וללוחמת סייבר של תיקדבקה מציינים, כי הרעיון לנסות להשתמש במנהרות החמס, ובמיוחד בהסתעפויות שלהן, כדרך להגיע פיזית אל מטות החמס ולהכות אותם, הוא רעיון נועז, אולם בלתי מעשי. יש בעזה קרוב ל-5,000 מנהרות-הסתעפויות כאלה שאיש איננו יודע בדיוק לאן הן מוליכות. את צה''ל מעניינות רק מנהרות הטרור המובילות לישראל, כשהוא מודע מראש שהוא אף פעם לא יכול לדעת באם הוא הצליח להשתלט ולהשמיד את כולן.
בניגוד לרוב הישראלים שלא שולטים בשפה, בתרבות ובקודי ההתנהגות של החברה הערבית – המצב הפוך לחלוטין בקרב החמאס והג'יהאד. שנים ארוכות של חיכוך בבתי כלא, מתקני מאסר, מעצר וחקירות וגם עבודה אזרחית עם ישראלים ובתוך המדינה, מסייעים מאוד ליריב להבין את ה"מודוס אופרנדי" הישראלי, את הקודים החברתיים (לאו דווקא הצבאיים) ומהם להקיש על פעולה אופרטיבית.
את מאמצי "תרגום" החומר הגולמי שבוודאי נופל בידי החמאס בימים אלו הוא יכול לצמצם מאוד ולדלג על משוכות קריטיות בעולם עיבוד המידע המודיעיני, הגוזלות בדרך כלל זמן ומשאבים וגם מעוותות לעיתים את המציאות – ולהשתמש באופן מיידי בתובנות שהוא הצליח ליירט מיריבו הישראלי.
בהנחה שכל המערך המודיעיני-אג"מי של החמאס עובר ממש בשעות אלו מדפוס פעולה של הסתתרות עמוקה וניהול לחימה להצצה אל זירות ההרס ברצועה, התארגנות והתחמשות – הרי זו שעת כושר שספק אם תחזור – בה ניתן במאמצים רבים לנסות לפענח את השינויים המבצעיים וההתנהגותיים של היריב במטרה לזהות אותו, לאכן אותו, ובשעת הכושר הראשונה גם לסכלו,  כל זאת בהנחה שחדירה מודיעינית לתעלותיו, לא כל שכן מבצעית, כמעט בלתי אפשרית.
במאמץ המודיעיני הישראלי ניתן ונחוץ לשלב גם השבויים שנפלו בידי צה"ל.  בידי הצבא מאות שבויים-עצורים. זו הזדמנות פז להחזיר את חלקם, באמתלה כלשהיא לרצועת עזה. רבים מאוד מהם ישמחו להפנות עורף להנהגה שהפקירה את גופם, משפחותיהם ורכושם ותמורת טובין עתידיים מובטחים מסוגים שונים כסף, סיוע רפואי ואפילו מקלט בישראל או במדינות אחרות, יוכלו לשמש מודיעים, משתפי פעולה וסייענים שערך תרומתם לפאזל המודיעיני לא יסולא בפז.
צה"ל וגופי המודיעין השונים יודעים היטב ומיומנים במיקוד העניין שאותם שבויים יכולים לספק דווקא כשהם יחזרו לביתם. מתוך החשש לנאמנותם החדשה, אם וכאשר ייאותו לשתף פעולה עם מפעיליהם הישראלים, יש כמובן לנסח בזהירות עליונה את השאלות המעניינות את החוקרים, בעיקר כדי שתאום עמדות, לא כל שכן הבנת הפאזל השלם של החוסרים המודיעיניים הישראלים לא יצוף ויעלה ויעמיד את ארגוני המודיעין במצב רע משנכנס אליו.
בחירת המועמדים מתוך השבויים חייבת להיעשות בתשומת לב רבה, הם יכולים להיות ממשפחות או שבטים שונים, בעלי יריבויות אישיות, עסקיות או רומנטיות, בעלי מבנה אישיות ספציפי המתאים לשמירת סוד מחד אבל תאבי הטבות מאידך, יכולת לקיחת סיכונים ועוד.
לעת הזו, תמונות של טורי שבויים, יחפים כפותים ומכוסי עיניים יכולה לסייע רגעית בפגיעה במורל החמאסי, אבל מחנות אנצאר 1 ו-2  בדרום לבנון, כמו גם דלתא במפרץ גאוונטאנמו הביאו לאורך זמן יותר נזק מתועלת.  

 

 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות