צוללות איראניות בים האדום: תגובה למידע על פיתוח נשק גרעיני, ולוויכוח בישראל על תקיפתו

איראן פרסמה ביום שלישי 7.6 שתי הודעות הקשורות לתוכנית הגרעינית שלה, בתגובה לפרסום של הוועדה לאנרגיה גרעינית ה-IAEA, כי טהרן מפתחת נשק גרעיני, ובתגובה לוויכוח הפנימי-פומבי המתנהל לאחרונה בישראל באם לתקוף את התוכנית הגרעינית, או לא.
בהודעה הראשונה הודיעה טהרן על הצבת צוללות איראניות המסוגלות לפעול בטווחים ארוכים בים האדום. איראן לא הודיעה איזה סוג וכמה צוללות היא הציבה בים האדום, אולם מקורות צבאיים מערביים העריכו , כי המדובר בשתי צוללות חדשות מדגם קאם Qaem, המוגדרת בצי האיראני כ 'צוללת חצי כבדה' semi-heavy.
במערב ישנם פרטים מעטים ביותר על צוללת זו אותה האיראנים בונים בעצמם, אולם מדובר בצוללת רב תכליתית, שמשקלה למעלה מ-1,000 טון, המסוגלת לשאת טילים אותם אפשר לשגר ממעמקי הים, והיא מסוגלת לשאת גם יחידות קומנדו ימיות המאומנות לפשוט על מתקנים אסטרטגיים.
זמן קצר לאחר פרסום ההודעה נאם נשיא איראן אחמדינז'אד על הנושא הגרעיני האיראני. המקורות האיראנים של תיקדבקה מציינים כי בנאום הציג אחמדינז'אד את העמדה הקיצונית והבלתי מתפשרת ביותר שאי פעם הוצגה על ידי טהרן בנושא הגרעיני.
אחמדינז'אד תיאר את התוכנית הגרעינית האיראנית כרכבת דוהרת, שאין לה מעצורים ואפילו מהלכים שיכולים להאט את מהירותה. במילים אחרות, אין אף איש או גורם, לא בעולם, או באיראן, שיכול לעצור תוכנית גרעינית זו.
אחמדינז'אד הדגיש כי לא תהייה שום פשרות, בין איראן למערב בנושא הגרעיני. ציטוט המקור: The nuclear issue is like a train which has no brakes and no reverse gear, which means that there will be no compromise.
הצבת הצוללות גם הייתה תגובה איראנית לפרסומים ביום ה' 2.6, של מכון וויסקונסין לפיקוח על נשק גרעיני Wisconsin Project on Nuclear Arms Control, ממנו עלה כי בידי איראן היו כבר בחודש אפריל השנה כמויות מספיקות של אורניום מעושר בדרגה נמוכה של 3.5 אחוז, שאם יועשרו לדרגה גבוה של 90 אחוז, מהלך טכני שייקח רק כחודשיים עד שלושה, יאפשרו לה לבנות 4 פצצות גרעיניות.
המקורות האיראנים של תיקדבקה מציינים כי סיבה נוספת להודעה האיראנית להצבת הצוללות בים האדום היא הערכה מודיעינית איראנית כי חיל הים הישראלי נערך לכניסתן לשירות של שתי צוללות חדשות מדגם דולפין.
האיראנים מעריכים כי חיל הים הישראלי כבר קיבל, או עומד לקבל בקרוב את שתי הצוללות החדשות ובכך להגדיל את צי הצוללות הישראליות, המסוגלות לשאת לפי גורמים זרים, טילים גרעיניים, משלוש לחמש צוללות תקיפה כאלה. פירוש הדבר גידול של 66 אחוז בכוח התקיפה של הצוללות הישראליות.
עוד מציינים המקורות שלנו, כי זה לא היה מקרה כי ההודעה האיראנית כוונה גם למפגש שקיימו ביום ו' נשיא ארה''ב באראק אובמה, וקנצלרית גרמניה אנג'לה מרקל, בוושינגטון, שם דנו בין השאר בנושא הגרעיני האיראני.
הנשיא אובמה אמר לאחר הפגישה, כי הוא ומרקל הסכימו כי אם איראן תמשיך לפתח נשק גרעיני, יוטלו עליה סנקציות נוספות.
גרמניה היא היצרנית של צוללות הדולפין המשרתות בחיל הים הישראלי, והקנצלרית מרקל הסכימה באחרונה גם להחיש את השלמת בנייתן של שתי הצוללות החדשות, וגם להקל בתנאי התשלום הישראליים עבורן, זאת למרות המשבר הכלכלי החריף באירופה.
מההודעה האיראנית משתמע בפירוש, כי איראן רואה בהצבת הצוללות בים האדום, קידום של קו ההגנה הראשון שלה מפני התקפה על התוכנית הגרעין מהמפרץ הפרסי לים האדום.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מעריכים, כי הצעד הימי הבא של האיראנים, יהיה מעבר הצוללות שהוצבו ביום ג' בים האדום, דרך תעלת סואץ לים התיכון, והגעתן לבסיס הימי הסורי בלטקיה.
איראן נקטה בצעד דומה לפני חמישה חודשים ב-22 לפברואר, כאשר שתי אוניות מלחמה איראניות, שאחת מהם נשאה טילים עבור חיזבאללה, חצו את תעלת סואץ, נכנסו לים התיכון, והגיעו לנמל לטקיה בסוריה.
מעבר זה שאושר על ידי הכת הצבאית המצרית, שבוע אחד בלבד לאחר הדחתו של חוסני מובראק, סימן את המפנה האסטרטגי הראשון במדיניות הכת הצבאית המצרית לעבר איראן, ובעלי בריתה במזרח התיכון, ביניהם החמס.
שישה ימים בלבד לאחר הגעת אוניות המלחמה האיראניות לסוריה ב-26 לפברואר הודיעה מוסקבה כי היא מספקת לסוריה טילי ים מתקדמים מדגם Yakhont SS-N-26. עד עתה, למרות לחץ אמריקני כבד על מוסקבה, לא הצליחה ישראל להניא את מוסקבה מלספק את הטילים המתקדמים האלה לסוריה. אפשר וצריך להניח כי עם הגעת הצוללות האיראניות לסוריה, תספק מוסקבה את הטילים האלה לדמשק.
שלושה ימים לאחר ההודעה הרוסית על אספקת הטילים ב-28 לפברואר, הגיע ללטקיה בסוריה מפקד חיל הים האיראני Adm. Habibollah Sayyari, ובמסדר של צוותי האוניות הרריז על הקמת בסיס איראני ימי בים התיכון.
כשם שארצות הברית וגם ישראל לא הגיבו אז על התפתחויות אסטרטגיות אלה, אפשר וצריך להניח כי הן לא תגבנה גם עכשיו לא על הצבת הצוללות האיראניות בים האדום, ולא על מעברן בתעלת סואץ בדרכן לסוריה.