צונאמי הפיוס האמריקני עם איראן, סחף אתו את האופציה הצבאית הישראלית מול איראן וסוריה

יום חמישי 26.9, חג שמחת תורה, ירשם בהיסטוריה הישראלית כיום בו נמחקה לפחות עד סוף כהונתו של הנשיא אובמה ב-2016, האופציה הצבאית מול הנשק הגרעיני האיראני, והנשק הכימי הסורי, ומול הציר איראן-סוריה וחיזבאללה.
אפשר וצריך להניח, כי ארה''ב ואיראו ידאגו לכך, כי גם לאחר מכן, אופציה כזו לא תהייה קיימת.
ההתפעלות והאופטימיות האמריקנית מהקסם האישי והגישה הישירה של רוחאני, ומהפרגמאטיות של שר החוץ האיראני מוחמד זאריף, נשפכה ביום ה' מבעד לכל חלון של בנין האו''ם בניו יורק, ואי אפשר היה לעוצרה.
ג'ון קארי שהפך להיות שר החוץ האמריקני הראשון שנפגש בפעם הראשונה אחר 30 שנה, פעמים תוך שעתיים, עם שר חוץ איראני, אמר כי לא תהייה שום הסרה של הסנקציות האמריקניות על איראן עד שוושינגטון לא תראה תוכנית שקופה ומסודרת איראנית לפרק את התוכנית הגרעינית שלה.
אולם בראיון שנתן לרשת CBS אמר, כי אם איראן תאפשר ביקורים של פקחים במתקן הגרעיני התת-קרקעי בפורדו, אפשר יהיה להתחיל להסיר את הסנקציות על איראן תוך שלושה חודשים.
בכך מחק קארי עוד תנאי אחד של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו,
אשר רק בתחילת השבוע אמר בישיבת הממשלה כי ישראל דורשת את פירוק המתקן בפורדו. קארי לא רק גימד וכיווץ את התנאי הישראלי לביקורים בלבד, אלא גם קבע מועד להתחלת הסרת הסנקציות מעל איראן- סוף דצמבר.
קרוב לאולם בו נערכה פגישתם של שרי החוץ של שש המעצמות עם שר החוץ האיראני, באולם אחר באו''ם, הסכימה ארצות הברית ביום ה' לבטל את האופציה הצבאית מול סוריה.
למועצת הביטחון הוגשה הצעה אמריקנית-רוסית, ממנה הוסר כל איום נגד סוריה ונגד נשיאה בשאר אסד, באם לא ימלא אחר ההסכמות האמריקניות-רוסיות בדבר פירוק הנשק הכימי.
ההצעה אמנם אומרת, כי אפשר יהיה להפעיל את סעיף 7 המתיר שימוש בכוח צבאי נגד אסד, אולם היא מיד מסייגת דברים אלה וקובעת, כי ארה''ב מסכימה לכך שאם היא תעלה אפשרות כזו, הנושא יובא שוב פעם לדיון בפני מועצת הביטחון, כאשר לרוסיה שמורה הזכות להטיל ווטו על כל החלטה.
בהצעה זו נשמר הכלל המדיני-צבאי האמריקני החדש שקבע הנשיא אובמה ב-31.8, כאשר הודיע במשפט קצר אחד, כי החליט לתקוף את סוריה, אבל החליט שלא לבצע החלטה זו.
באו''ם, הסכימו אובמה וקארי, לעיקור האופציה הצבאית האמריקנית ולהכפפתה לווטו הרוסי.
במילים אחרות, המסר שאיראן קבלה משני הקצוות של אותו מסדרון בבניין האו''ם בו התרוצצו שרי החוץ מקצה לקצה היה, כי אין לה מה לחשוש מאפשרות של כל אופציה צבאית, לא אמריקנית ולא ישראלית, משום שהיא תמיד תהייה מוגנת על ידי הווטו הרוסי.
מול הצונאמי המדיני-אסטרטגי הזה, העמידה ישראל, את השר יובל שטייניץ, שאיש לא הקשיב ולא שם לב לכמה המילים המגומגמות שאמר. עד אשר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו יגיע לפגישתו עם הנשיא אובמה, ולנאומו בעצרת האו''ם ביום שני 30.9, כבר לא יישאר מהמדיניות הישראלית מול הציר איראן-סוריה-חיזבבאללה, אפילו שריד אחד, מלבד מילים ריקות.
אין פלא, כי באווירה כזו, יכולים דבריו ביום ה' בעצרת האו''ם של ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, להיחשב מתונים.
אבו מאזן אמר  בפעלולי לשון חלקים, כי הקמת של מדינת ישראל, אותה הגדיר 'אסון'-נקבה, הייתה אחד ממעשי העוול הגדולים ביותר בהיסטוריה, שעתה על הקהילה לתקן אותו.
עד עכשיו היה מקובל לחשוב בעולם, כי הקמת מדינת ישראל באה כדי לתקן במשהו את אסון השואה הנאצית.
אבל בצונאמי, בניצוחו של ג'ון קארי באו''ם, גם נימוק זה נמחק.
 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות