צעדי הגישוש הצבאיים של הטורקים מול כוחות ה-SDF הכורדים ולהיפך יימשכו עוד כמה ימים. רק אז יוכרע לאן מועדות פני המלחמה בסוריה

המטרה המיידית של הכוחות הטורקיים שהחלו ביום ד' 9.10, במבצע 'שלום האביב' Peace Spring Operation בצפון סוריה, היא להשתלט על שלוש הערים  הקרובות לגבול סוריה-טורקיה בהן מחזיקים הכוחות הסוריים-כורדים המהווים את 'הצבא הסורי הדמוקרטי' SDF, ראס אל עין Ras al-Ayn, תל עבייאד Tell Abyad ועין אל עיסא Ain al Issa.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי בשלב זה, מתוך ההערכה שהם אינם יכולים לכבוש עכשיו ערים אלה מבלי שיזרימו לשטח כוחות שריון ורגלים גדולים יותר, וגם מתוך רצון להימנע מאבדות כבדות, יסתפקו הכוחות הטורקיים, שהם קטנים יחסית, בניסיון להשתלט על סביבות העיר ראס אל עין, (בשבת 12.10 היו מקורות טורקיים שטענו כי צבא טורקיה כבש את העיר), ועל  חלקים של הכביש הסורי המהיר מס' M4 הנמצאים ליד עין אל עיסא.
אם הכוחות הטורקיים יצליחו במשימה זו הם יעקפו בכך את הכוחות של ה-SDF המגנים על העיר קובאני Kobane ובכך יביאו להתמוטטותם.

כדי למנוע התפתחות זו החישו  כבר בשבוע שעבר הכוחות האמריקנים בסוריה כוחות מרינס שהוצבו צפונית לקובאני על גבעה השולטת על M4. זו הייתה הסיבה מדוע הטורקים פתחו, ביום שישי 11.10, בהפגזה לא ישירה על הכוחות האמריקנים האלה במטרה לסלקם מהאזור.
הטענה הטורקית, כי ההפגזה בוצעה 'בטעות' היא מגוחכת מאחר ובידי המפקדים הטורקיים ישנן מפות מדויקות המראות להם היכן נמצאים כוחות אמריקנים בשטח.
נכון לשבת 12.10, הטורקים עדיין הצליחו להגיע ל-M4.

במילים אחרות, המטכ"ל הטורקי ניסה, או עדיין מנסה להשיג הכרעה מקומית חשובה בזירה אחת של הלחימה, בעוד ה-SDF פתח באזורים שונים לאורך גבול סוריה-טורקיה לפחות בחמש חזיתות נפרדות. את התוצאה של הטקטיקה של ה-SDF אשר היה לראות בימים האחרונים בהפגזות של עיירות וכפרים בתוך טורקיה.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי אפשר להגדיר את הצעדים הצבאיים שהטורקים וה-SDF נוקטים עד עכשיו כצעדי גישוש ראשונים במלחמה הזו העומדת כפי הנראה להימשך חודשים ארוכים ואולי אפילו יותר מכך.
אחת הסיבות העיקריות לכך היא העובדה, כי עיקר הכוח הלוחם של ה-SDF שמרבית לוחמיו הם כורדיים המשתייכים למיליציה הכורדית YPG, מרוכזים לאורך חזית שאורכה 300 ק"מ הנמצאת מזרחית לנהר פרת. שם הקים ה-SDF שורה של קווי הגנה, ביצורים, מארבים של טילי נ"ט, ומאגרי תחמושת גדולים. אין ביכולת הכוחות הטורקיים המעטים שנכנסו השבוע לסוריה להתגבר על מערך מבוצר זה.
כדי להתגבר על מערך זה יצטרך הצבא הטורקי להכניס לסוריה כוחות הרבה יותר גדולים, דבר שיצריך גיוס מילואים נרחב בטורקיה, וגם אז ספק רב באם לרשות צבא טורקיה עומדים כוחות בסדר גודל כזה.

גם העובדה שלא ארצות הברית ולא רוסיה מרשים, וכנראה גם לא יאפשרו בעתיד הקרוב  לחיל האוויר הטורקי להפעיל את כל עוצמתו במרחב האווירי של צפון סוריה, מטילה בספק את יכולתם של הטורקים להתקדם  בצורה משמעתית מזרחית לנהר הפרת.

גם נשיא טורקיה ראסיפ טאייפ ארדואן  וגם ראשי הצבא הטורקי יודעים, כי בינתיים הם רק מנסים לבצע את הצעדים הראשונים להקמת אזור הביטחון הטורקי בצפון סוריה, עליו הסכימו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ונשיא טורקיה ארדואן בשיחתם הטלפונית בשבת 5 לאוקטובר-אזור שאורכו כ-200 ק"מ ועומקו כ-30 ק"מ.
ארדואן וראשי צבאי יודעים כי המטרה האמיתית שלהם למנוע הקמת מדינה כורדית עצמאית בצפון סוריה עדיין רחוקה מאוד מהשגה.
ארדואן ומפקדי צבאו גם יודעים, כי כדי להשיג את המטרה הראשונית המצומצמת שלהם נותרו להם לא יותר מאשר ארבעה עד חמישה ימים.  לאחר מכן בתי הנבחרים האמריקנים יחליטו לאמץ את ההצעות שהונחו כבר לפניהם להטיל סנקציות על ארדואן, מפקדי צבאו, ועל הכלכלה הטורקית, ויגבר הלחץ בוושינגטון, כולל מצד חברי מפלגתו הרפובליקנים, על הנשיא טראמפ להפעיל את הכוח הצבאי האמריקני כנגד התקדמות צבאית טורקית נוספת.
באופק גם קיים התאריך של ה-13 בנובמבר, בו הנשיא טראמפ וארדואן נדברו להיפגש.

התפתחות נוספת שיכולה להתרחש בימים או בשבועות הקרובים, היא מהלך אפשרי של ראשי ה-SDF לכרות ברית צבאית עם נשיא סוריה בשאר אסד ולפתוח את הדרך לפני כניסתם של כוחות צבא סוריים לשטחים הכורדיים. אפשר וצריך להניח כי הסכם כזה יקבל את תמיכתה של רוסיה ושל הכוחות הצבאיים שלה הנמצאים בסוריה. מגעים וגישושים ראשונים כאלה בין ה-SDF ודמשק כבר החלו.

כל הסיבות וההתפתחויות האלה מצביעות על כך, כי גם לכל דברי הרהב והאיומים המתלהמים של נשיא טורקיה ארדואן, וגם לצעקות השבר הכורדיות שהנשיא טראם טראמפ הפקיר אותם והם עומדים בפני סכנת השמדה, (בישראל משמשות טענות אלה נשק בידי מתנגדי ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו המותחים קו בין נטישת הכורדים על ידי ארצות הברית לנטישת ישראל מול איראן), אין בסיס של ממש.
אלא אם תתרחש התמוטטות צבאית פתאומית מוחלטת אצל הכורדים, נראה כי בינתיים בשלב הראשון הזה של המלחמה, הם מוכנים למלחמה מול צבא טורקיה, בעיקר תודות לנשק האמריקני שבידיהם, והם מנהלים אותה בצורה טקטית נכונה.       



Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות