צפי להמשך גל הטרור. בתי החולים הועמדו במצב חירום לאומי

למרות דיוני הקבינט המדיני ביטחוני, ביום ג' 13.10, כיצד לעצור את גל הטרור, ההערכה היא כי גל הטרור יימשך ואף יתגבר. גם אם הצעדים שהממשלה עומדת לנקוט ישפיעו, הרי שיעברו ימים, אם ללא שבועות, עד שההשפעה זו תורגש-אם בכלל-ברחובות הפלסטיני והערבי הישראלי.
 ארבעת הצעדים העיקריים שעומדים לנקוט הם: הצבת חיילי צה''ל במרכזי הערים ואתרים רגישים במטרה להקל על המשטרה ומג''ב. הטלת כתר אבל לא סגר על שכונות ערביות במזרח ירושלים. לפחות חמש משפחות של מחבלים שביצעו פיגועים בימים האחרונים קבלו התראה של 48 שעות שבתיהם מיועדים להריסה.
גם שרים וגם ראשי גופי הביטחון סבורים כי בינתיים-בתקופה הקרובה- תהייה לצעדים אלה השפעה מוגבלת מאוד.
זאת היתה הסיבה, מדוע במקביל לישיבת והחלטות הקבינט מדיני-ביטחוני הוחלט להפעיל את משרד הבריאות ולהורות על העלתה רמת הכוננות של כל בתי החולים בישראל.
בתי החולים עברו ביום ג'  לרמת כוננות ב', שהיא הרמה בהם הם חייבים להתארגן מיד למצב חירום לאומי. צוותי הרופאים, כוננים, כשירות וציוד לשעת חירום, הועמדו אף הם במצב הכן.
הוראה זו מצביעה על כך, כי הממשלה וגופי הביטחון במדינה נערכים עתה  להמשך גל הטרור ולגידול במספר הנפגעים שיגיעו אליהם. 
קודם לכן דיווחנו:
החמרה קשה בפיגועים התרחשה ביום ג' 13.10, בייחוד בירושלים, כאשר שני מחבלים בני 24 ו-22 נכנסו לאוטובוס קו 78 בשכונת ארמון הנציב בירושלים. לאחר שפתחו באש בתחילו לדקור את הנוסעים. יש 2 הרוגים ו-20 פצועים, מהם לפחות 5 במצב קשה. באזור אחר בירושלים, בשכונת בית ישראל, נהג פלסטיני דהר עם מכוניתו לתוך תחנת אוטובוס, בפיגוע הזה יש הרוג וכמה פצועים. לאחר שדרס את האנשים ירד ממכוניתו והתחיל תוקף באמצעות גרזן את הפצועים. 
ברעננה היו, ביום ג', שני פיגועי דקירה. מחבל דקר שני ישראליים ופצע אותם ברחוב אחוזה, מול בנין העירייה.  הפיגוע השני היה ברחוב ירושלים פינת אחוזה. יש 4 פצועים, אחד המצב קשה, שלושה במצב קל.
המשטרה הודיעה כי שני הפיגועים בירושלים היו משולבים ומתואמים. ההערכה נוספת של המשטרה: המחבלים בארמון הנציב תכננו להשתלט על האוטובוס, ולהחזיק בנוסעיו כבני ערובה. 
הקבינט המדיני ביטחוני עומד להתכנס בצהרים כאשר על שולחנו עומדת הצעה להטיל סגר על מספר כפרים ושכונות ערביות בירושלים, ביניהן ג'בל מוכבר, מחנה שועפט, א-טור, והכפר עיסוואייה. 
עקב פעילות ביטחונית, ביום ג' 13.10, נסגרו הכבישים המוליכים לירושלים. התנועה בכביש מס' 1  וכביש מס' 443  לירושלים וממה הופסקה. יש חשש ממחבלים שנעים במכוניתם בכבישים.
קודם לכן דיווחו המקורות של תיקדבקה: 
ארבעה אירועי דקירה, בהפרש של כמה שעות ספורות בין אחד לשני, התרחשו ביום ב' 12.10, בירושלים.
בפיגוע דקירה ליד שער האריות בעיר העתיקה ניסה מחבל לדקור חייל מג''ב. הוא נורה וחוסל. בצהרים, בפיגוע דקירה שני ליד המטה הארצי של המשטרה מחבלת דקרה חייל מג''ב שנפצע בינוני. היא נורתה ונפצעה קשה. בפיגוע מס' 3 בו השתתפו שני מחבלים בפסגת זאב בצפון ירושלים נדקר ונפצע אנושות נער ישראלי בן 13.  צעיר בן 25 פצוע. שני המחבלים צעירים שפעלו מאוד במקצועיות כשהם מתפצלים לשני צידי הרחוב ונעים אחד מול השני במטרה לדקור כל מי שנמצא בשתי זירות מרוחקות זו מזו, נהרגו. בלילה, מחבל ניסה לחטוף נשק מחייל ושוטר בתוך אוטובוס בקו 185 בכניסה לעיר ודקר שני אנשים. הוא נורה ונהרג. 
כל ערב אנו שומעים את גל הידיעות 'על מתינותו של אבו מאזן ועל פניית הדרג המדיני הישראלי אליו, במאמצים להרגיע את השטח לפני שייצא מכלל שליטה'.
מי לוקח על עצמו את האחריות על ידיעות אלה מול גל הפיגועים והרציחות?
העובדה הברורה והידועה לכל היא שהשטח יצא כבר מכלל שליטה-נעלמה מעיני מדווחי ומשדרי ידיעות אלה.
צריך להקשיב היטב לדבריו של לוחם מג''ב אשר נפצע מתקיעת סכין בגרונו, במוצאי שבת 10.10 ליד שכם. 'אני לא מאמין כי המדובר בפיגועים לא מאורגנים. יש כאן יד מכוונת ששולחת את הצעירים אלה גל אחר גל אל מטרות שנבקעו מראש לבצע את הפיגועים'.
צריך להקשיב גם לדבריו של המחבל עלא ראיד אחמד זיוד, בן 20, שביצע ביום א' את פיגוע הדריסה-דקירה בכביש מס' 65 בו חייל צה'' בת 20 פצועה קשה, ועוד שלושה ישראלים, ביניהם חייל-פצועים בינוני וקל.
הטרוריסט בכלל איננו מבין מה רוצים ממנו:  'זו הייתה תאונת דרכים'. זה שאחרים ראו אותו יורד מהמכונית ודוקר את קורבנותיו-זה בכלל לא מעניינו. ובתקשורת הישראלית מופיעה הכותרת הבאה: 'משפחתו: הוא בחור מזהב'.  
הכישרון הבלתי הנלאה הזה להציג באמצעות שקרים מכוונים את הפלסטיני התורן כקורבן-תמיד מפתיע מחדש.  לכן לשכתו של אבו מאזן יכולה להגדיר את הטרוריסט מפסגת זאב, ככזה ' שהוצא להורג' על ידי ישראל.
דברים אלה אינם שונים מהאשמותיו של ח''כ זאחלקה שזועק בכנסת 'אתם אנשי דמים'.  במילים אחרות, למרות הכחשותיו, הוא מזדהה עם המפגעים והפיגועים.
כלי התקשורת שמפרסמים אין סוף כתבות וניתוחים על הדור הצעיר החדש הפלסטיני שלא הכיר את העבר, ומסתמך עתה על הפייסבוק, חושפים, שלא במתכוון, את בורותם שלהם לגבי העבר, והסכסוך הישראלי-פלסטיני.
ב-19 לאפריל 1936, לפני 79 שנה, כאשר פייסבוק לא היה וגם לא טלוויזיה, הכריזו ערביי ארץ ישראל על שביתה כללית, כפי שהם עושים זאת ביום שלישי 13 באוקטובר 2015.
הכותרות של העיתונים והיום אינם שונות. 
אותם שקרים! אותם דמים! אותה שיטה!
'הדליקות על גבולות תל-אביב יפו ללא פסקו'-כתבו העיתונים של אז שכבר אינם קיימים-'דבר' 'על המשמר'. 'צופים ערבים מוסיפים להיות פעילים בהסתה ובהצתות. כמה מהם מזוינים בנשק'.  'העיתונות הערבית מוסיפה להפיץ שמועות שווא 'המסגד בסכנה'-'אלף בתים נשרפו בתל-אביב'. 'אש נפתחה לעבר קיבוץ רמת הכובש ובסביבות רמת השרון. היורים אנשי שבט אבו קישק'.
השביתה הערבית הובילה אז למה שמכונה בהיסטוריה 'המרד הערבי הגדול'.  אז לא היה שלטון יהודי בארץ ישראל אלא שלטון בריטי. המרד הערבי נמשך שלוש שנים עד 1939.
התוצאות היו: 600 יהודים הרוגים. 200 בריטים הרוגים. 5,000 ערבים  הרוגים רובם במסגרת חיסולי חשבונות פנימיים, בתוך שבטים ובתוך משפחות ערביות.
לפני 15שנה ב-1 לאוקטובר 2000, הכריזה ועדת המעקב של ערביי ישראל על שביתת עם הזדהות עם ערביי יהודה ושומרון, זאת לאחר יומיים שבהם פרצה האינתיפאדה השנייה ב-27 לספטמבר  גם אז כמו היום, עמדה במרכז השביתה קריאתו של מי שהיה אז חבר הכנסת עבד אל-מאלכ דהאמשה להציל את אל-אקצא. זו הסיבה מדוע האינתיפאדה קבלה את השם 'אינתיפאדת אל אקצא'.
'באינתיפאדת אל אקצא'- שהוכנה היטב ובקפדנות על ידי יאסר ערפאת,  נהרגו 1,178 ישראלים ו-50 זרים בפיגועי טרור פלסטינים ונפצעו 8,022 בני אדם. מספר ההרוגים הפלסטינים היה כ- 3,333, ומספר הפצועים כ-30 אלף.
לאיש אין מושג לאן השביתה החדשה של ערביי ישראל תתגלגל, אבל הטון, הכיוון וההתלהמות שנותנים לה מנהיגי הציבור הערבי ובייחוד חברי הכנסת שלה, המתמזגים עם פיגועי הדקירה איננה משאירה שום ספק לאיזה כיוון אנחנו מתקרבים.
הולך ומתחזק הרושם, כי מנהיגים אלה רוצים להשתלט או לקחת את  ההנהגה של העם הפלסטיני מידיו של אבו מאזן, ולהכתיב את המתרחש בשטח.
מול מהלכים אלה נראים הדיבורים הרבים, אבל המעשים מעטים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, על צעדים כאלה ואחרים נגד הערבים, מיושנים, איטיים, ובלתי יעילים. צעדים משפטיים עתה לא יועילו, גם  הקריאות לערביי ישראל שלא להיגרר אחר ההסתה, הן מיותרות וכבר לא מועילות.
בשעות אלה בהן המצב הולך ומדרדר, בניגוד לתחזיות כי 'המצב משתפר', יש צורך בצעדים נחרצים ומהירים.
ההססנות והאיטיות שהממשלה שבראשה עומד נתניהו  מגלה, רק יחריפו ויסלימו את המצב.