קארי כבר החל בדיון עם נתניהו ועם אבו מאזן בנושאי הליבה: ירושלים, גבולות, בקעת הירדן, והצבת כוח בינלאומי ביהודה ושומרון
אין ספק כי הדיון בישראל בשאלת שחרור האסירים הפלסטינים, וארוחת שבירת צום הרמאדן, שנערכה ביום ג' 30.7 לפנות בוקר בוושינגטון, ואשר סימלה את התחלת הדיונים המוקדמים בין ארה''ב-ישראל-הפלסטינים, היוו מסך עשן יעיל גם לשר החוץ האמריקני ג'ון קארי, לראש הממשלה בנימין נתניהו, ולראש הרשות הפלסטינים אבו מאזן, להסתיר שתי עובדות חשובות מאוד במו''מ:
1. הטקטיקה בה ג'ון קארי ינהל את המו''מ. מצד אחד מפגשים אמריקנים-ישראליים-פלסטינים, כמו זה שנערך לפנות בוקר בוושינגטון, אשר יהוו מעין תפאורה חיצונית, לעיני דעת הקהל בארה''ב, בעולם הערבי, בישראל, וברשות הפלסטינית. אפשר לקרוא למפגשים אלה דרג ייצוגי של השיחות.
2. בעוד הדרג הייצוגי ממשיך בפגישותיו, המו''מ האמיתי המתנהל בדרג ובמקומות שונים לחלוטין, מנווט על ידי שר החוץ האמריקני בעצמו, כאשר הוא מציג שאלות ומקבל תשובות מראש הממשלה נתניהו, ומראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. מידי פעם קארי יערב בתהליך זה כמה שליטים ערביים, בייחוד מהמפרץ הפרסי.
זו הסיבה מדוע ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ביקר ביום ב' 29.7 בלילה בקהיר. אבו מאזן רצה לאותת לקארי ולנתניהו, כי לא רק ארה''ב יכולה לגייס לצידה את שליטי ערב במו''מ, אלא גם הפלסטינים. זו כמובן הייתה נסיעת ראווה משום שאבו מאזן ניסה ונכשל לשמוע מהצמרת המצרית מה הם תוכניותיה לגבי רצועת עזה, אבל זו, שפועלת בנושא זה עם אויבו ושנוא נפשו של אבו מאזן, מוחמד דחאלן, סירבה לומר לו על כך מילה אחת.
המקורות של תיקדבקה בירושלים ובוושינגטון מדווחים בלעדית, כי בעוד בוושינגטון ידברו ביום ג' במבנה הטכני של השיחות ובלוחות הזמנים של הדיונים, קארי אילץ כבר בשבוע שעבר את נתניהו ואת אבו מאזן לעסוק בבעיות הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
קארי דרש מנתניהו תשובות על שלושת הנושאים הבאים: האם בנושאי סידורי הביטחון וסימון הגבולות שבין ישראל והמדינה הפלסטינית, נתניהו מוכן לחזור לנוסחה שראש הממשלה הישראלי הקודם אהוד אולמרט, הציג לנשיא אובמה ואבו מאזן בראשית 2009, לפיה רוב שטחי הישראליים, וימסרו לידי הפלסטינים, מקובלת עליו או לא? אם התשובה של נתניהו היא שלילית, קארי רצה לדעת מה היא התוכנית של נתניהו ומאיזה חלקים בגדה המערבית נתניהו מוכן לסגת. במילים אחרות החל כבר הדיון על הגבולות העתידים של ישראל.
השאלה השנייה שקארי הציג לנתניהו, קשורה בבקעת הירדן, ומכאן לממדי ועומק הנסיגה הישראלית. קארי מבקש לדעת למה נתניהו מתכוון, כאשר הוא אומר כי צריכה להישאר נוכחות צבאית ישראלית בבקעת הירדן. האם פירוש הדבר שנתניהו מוכן לוותר על הימצאותם של ישובים ישראליים בבקעת הירדן.
קארי גם רצה כבר להתחיל לקבל תשובות על השאלה באיזה מידה יש תלות בין סידורי הביטחון שנתניהו דורש, לבין סימון הגבול בין שתי המדינות.
קארי ביקש לשמוע מנתניהו איזה מהלכים כלכליים הוא מתכוון לבצע בקרב השטחים המוחזקים על ידי הפלסטינים, כדי לקדם את רמת החיים בהם.
קארי הציג גם לנתניהו ולאבו מאזן את השאלה, מה היא עמדתם לגבי הצבת כוח בינלאומי ביהודה ושומרון אשר יחצוץ בין הפלסטינים ובין צה''ל. נתניהו ענה שאפשר לדון באפשרות זו, את תשובת אבו מאזן קבלנו כבר ביום שני 29.7, בלילה בקהיר כאשר הכריז, כי 'במדינה הפלסטינית שתקום לא יהיה אף ישראלי על אדמתנו, חייל או אזרח', וכי הפלסטינים הם בעד כוח בינלאומי או רב לאומי כמו שקיים בסיני ולבנון, כלומר ה-MFO, או יוניפי''ל.
מאבו מאזן ביקש קארי לדעת עוד, איזה רעיונות יש לו לגבי פתרון בעיית ירושלים, וכיצד הוא רואה את גבולות המדינה הפלסטינית, בהתחשב ביישוביים הישראליים הנמצאים ביהודה ושומרון.