'קדימה' הניפה דגל אדום, ונתניהו מאבד את בוחרי ה'ליכוד'

ההתפתחות הפוליטית החשובה ביותר בישראל ב- 48 השעות האחרונות, ביום ד' וה' ( 4.8-3) היא הצטרפותם של אנשי הימין, מכל הגושים, 'ליכוד', 'ישראל ביתנו', תושבי יהודה ושומרון, אפילו מקריית ארבע, אל תנועת המחאה.
עצם העובדה כי ההמונים הימניים אינם נבהלים מהנפת הדגל האדום על ידי 'קדימה', פירוש הדבר, כי עכשיו הם נוטשים את בנימין נתניהו, ולאחר מכן הם מוכנים להסתכן גם בנטישת 'הליכוד'.
תנועה כזו של נטישת נתניהו, התרחשה בימים האחרונים, גם במעוזי 'הליכוד', כמו בית שמש במרכז, וקריית שמונה בצפון. הסיבה לכך: האיטיות והכבדות המשוועת בה מתנהל נתניהו.
נתניהו כפי הנראה איננו מבין כי המדובר בתנועת מחאה עממית שאי אפשר לעצור אותה באם הוא לא ישתמש באותן דרכי ארגון ותעמולה שבהן משתמשים המפגינים. הוא גם איננו מבין שצריך לפעול מהר ומיד.
עתה לא הזמן לוועדות, ולדיונים אינסופיים. עתה הזמן להורדה מיידית במיסים, כדי לשחרר את הלחץ ההולך ומצטבר ברחובות. ביום ג' 2.8 רמז נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לדרך כזו, כאשר אמר , כי הוא לא חושב כי מס ערך מוסף צריך להישאר ברמה של 16 אחוז. אולם נתניהו ושטייניץ העמידו פנים שהם אינם שומעים את הדברים.
בתנאים כאלה, אין צורך להתפלא כי אנשי הימין נוטשים אותם. כמו המפגינים מהשמאל, חיכו הימניים שנתיים ומחצה לראות שהממשלה שהם בחרו פועלת, אולם כאשר הם גילו שהיא שבויה בקונספציות שלה ולא בתוכניות העבודה עליהן נתניהו מדבר גבוה גבוה, מבלי שאיש בציבור הרחב מבין בדיוק על מה הוא מדבר, גם הם מאבדים את סבלנותם.
מטוטלת שעון הבנק שלהם נעה בכיוון הפוך מדברי ההסבר הכבדים שלל נתניהו.
סיבה נוספת לנטישת הימין, היא טעות פוליטית קשה שבנימין נתניהו עשה ביום ג' 2.8.
ברצותו להראות כי גם במצב פוליטי פנימי קשה הוא לא זונח את נושא המו''מ הישראלי-פלסטיני, רמז נתניהו כי הוא הגיע עם ממשל אובמה לנוסח מוסכם לפתיחת מו''מ כזה, על בסיס נאומו של אובמה של מה-19 במאי בו קבע כי המו''מ יתנהל על בסיס קווי 1967.
החלק השני של הסכמה אמריקנית-ישראלית, זו דיברה על תיקוני גבול שיכירו בשינויים הדמוגרפיים הקיימים בשטח,( נוסח מכתבו של הנשיא ג'ורג בוש ב-2004, אל ראש הממשלה דאז אריאל שרון).
כלומר, מצד אחד נתניהו מסכים לגבולות 1967, ומהצד השני הוא מבטיח לשנותם.
לזרוק לחלל הישראלי הפוליטי המתוח בלאו הכי, נוסחה מסובכת כזו שאיננה קליטה, וממלא הפלסטינים אינם מסכימים לה, הביאה ימניים רבים לומר: אם נתניהו מדבר על חזרה לגבולות 1967, למה אנו צריכים להמשיך ולתמוך בו, נוסף על הנטל הכלכלי שהוא הטיל עלינו?
פריצת הדרך במשא ומתן בין האוצר לרופאים שהתרחשה ביום ד' בלילה, היה ניסיון נואש מאוחר של נתניהו ושטייניץ לכבות את הדלקה המתפשטת. התקבלה הסכמה עקרונית לתוספת מיידית של 1,000 תקני רופאים לבתי החולים, כפי שדרשו במשותף ההסתדרות הרפואית ונציגות הרופאים המתמחים. בין היתר, הצדדים סיכמו, שיתווספו בשש השנים הקרובות 950 מיטות לבתי החולים. אפילו אם שביתת הרופאים תפסק, הדבר לא רק שיחליש את אש המחאה אלא יגביר אותה. המפגינים יפרשו זאת שמה שיותר לוחצים, יותר מקבלים.
הצרות הפוליטיות של נתניהו, ושתיקתו הרועמת של מנהיג 'ישראל בינתנו' אביגדור ליברמן, אשר עד כה לא נקף אצבע כדי לעזור לנתניהו, עדיין אינן מבשרות את ניצחונן של ציפי ליבני ו'קדימה'.
ציפי ליבני העמידה לרשות מפגיני המחאה שלושה אמצעים: משרד תיאום עם תקציבים. מערך להכנת שלטים, סיסמאות, ודגלים, ויועץ פוליטי בשם רון ורבר המגדיר את עצמו 'יועץ אסטרטגי בכיר בקמפיינים פוליטיים בעיקר באירופה'. ח''כ שלי יחימוביץ' מ'העבודה' העמידה לרשותם חלק ממטה הבחירות שלה לראשות מפלגת 'העבודה'. בינתיים ההצלחה הגדולה של פעולות אלה היא, שתנועת המחאה נצבעה באדום באמצעות דגלים אדומים וחולצות אדומות כמותן לא נראו בארץ שנים רבות. תנועת המחאה מתפשטת, למרות הצבע האדום שלה, משום שרבים מוכנים תמיד לקפוץ ולהצטרף להצלחה, גם מהחשש כי בסוף הם יישארו בחוץ.
אולם כמו שנתניהו נכשל בטקטיקה שלו ככה גם ליבני נכשלה.
מלבד צורת דיבור מהפכנית מתלהמת שאיננה מתאימה לראש אופוזיציה הרוצה לכבוש את השלטון, אין לליבני, כמו שאין לתנועת המחאה, רשימת מטרות, אותן אפשר באמת לבצע, וגם אין ל'קדימה' או למאהלים דמויות פוליטיות רציניות שלציבור יש אמון כי הם יבצעו אותן. הניסיון של ראשי תנועת המחאה לומר, כי הם  אינם רוצים בשינוי השלטון, וכל מה שהם רוצים הוא כי בנימין נתניהו יבצע את תוכניתם, הוא איננו אמיתי, כושל, ונאיבי.
לכן, ההתפתחות הפוליטית היחידה הברורה כיום היא, שבגלל ההצטרפות ההולכת וגוברת של הימין לתנועת המחאה, עלתה ישראל  על הדרך לקראת בחירות כלליות חדשות. אם תנועת המחאה תצליח להביא להקדמת הבחירות היא השיגה את אחת ממטרותיה העיקריות. אם בבחירות נתניהו ו'הליכוד' ייפלו, זה עדיין מוקדם לומר.
אבל מאחר ונתניהו התחיל השבוע להפסיד את בוחריו, סימן שגם הוא כבר עלה, אולי מבלי שהרגיש בכך, על הדרך הזו.  כדי לרדת מנה עליו לפעול מהר.