קהיר לוושינגטון: צה"ל אשם בהברחות הנשק מסיני לחמס ברצועת עזה.

בלעדי ומיוחד למקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה: חוצפה ועזות מצח מצרית. לקראת בואו ביום ה' 8.11, לקהיר, של סגן עוזר שרת החוץ האמריקנית רוברט דנין Robert Danin, כדי לבדוק מדוע מצרים איננה חוסמת את גבול מצרים עזה באזור ציר פילדלפי, הכין שר הביון המצרי הגנרל עומר סולימן מסמך המסביר את עמדתה של מצרים בנושא, בו הוא מטיל את רוב האשמה…על ישראל, צה"ל, וחיל הים הישראלי. במרכז האשמות נגד צה"ל אומרת מצרים, כי אחד המקורות העיקריים של החמס ממנו הארגון מקבל נשק ותחמושת, הם חיילי צה"ל המוכרים לו כלי נשק ותחמושת. כן טוען שר הביון המצרי, כי רוב הברחות הנשק וחומרי הנפץ לרצועה מבוצעות דרך הים, וחיל הים הישראלי נכשל בעצירתן. בית הנבחרים האמריקני הורה באחרונה לממשל בוש לקצץ 200 מיליון דולר מסכומי העזרה הצבאית והכלכלית האמריקנית המועברת למצרים, ואיים, כי אם קהיר תמשיך לא לפעול נגד הברחות הנשק, יקוצצו סכומים נוספים. המסמך המצרי מחולק ל-12 סעיפים, והמקורות של תיקדבקה שעיינו בו מביאים בלעדית את תוכנו.
בפתח המסמך מציין הגנרל סולימן כי ההברחות של נשק וחומרי חבלה ממצרים לעזה מסכנות את הביטחון הלאומי המצרי, מאחר וכבר הוכח כי יש קשר בין המבריחים לבין קבוצות הטרור שביצעו את הפיגועים בבתי המלון ובאתרי הנופש בסיני.
בכך מאשרת בפעם הראשונה קהיר, את דיווחי המקורות ללוחמת טרור של תיקדבקה, כי קיימים קשרים מבצעיים בין הזרוע הצבאית של החמס ברצועה, ובין תאי אל קעידה הפועלים בסיני.
לאחר מכן, מעלה הגנרל סולימן ברצינות רבה את 'אשמתו הישירה' של צה"ל בהברחות הנשק לרצועה. סולימן כותב, כי כל מי שקורא בעיון את העיתונות הישראלית או הפלסטינית, יכול להבחין ללא קושי בריבוי הידיעות על חיילים ישראליים שעוסקים במכירת הנשקים של יחידותיהם לחמס. רוב ההברחות הנשק לרצועה נעשות דרך הים, קובע סולימן, ולא דרך היבשה, ולכן האחריות על מניעתן מוטלת על חיל הים של ישראל ולא על מצרים.
המסמך המצרי, הנושא את התאריך 2.11.07, מצביע על כך כי בשבוע שעבר חשפו כוחות משמר הגבול המיוחדים המצריים המוצבים לאורך ציר פידלפי 6 מנהרות להברחת נשק, וכי ב-13 באוקטובר נחשפו עוד 2 מנהרות.
אולם, הגנרל סולימן, מודה, 'כי בצפיפות כזו של מנהרות, שמספרן עולה כנראה על 100, אי אפשר לחשוף ולהשתלט על רובן'. הבעיה היא, אומרים המצרים, לא רק הפתחים והיציאות של המנהרות הנמצאים בבתי הפלסטינים שברפיח, הנמצאים משני עברי הגבול, אלא העובדה שרוב המנהרות נחפרות דווקא באזורי החולות הריקים של ציר פילדפי, ולא באזורים המיושבים, והפתחים שלהן מוסתרים על ידי עצי הקיקיון, המכסים שטחים נרחבים באזור. כלומר,עצי הקיקיון הם האשמים.
הגנרל סולימן מציין, כי המודבר בשטח מלבני שאורכו 14 ק"מ, ורוחבו 18 ק"מ, ו-750 חיילים מצריים שלרשותם עומדים רק 2 מסוקים, אינם מסוגלים להשתלט על פעילות המבריחים בשטח כזה.
מצרים עשתה פעולות רבות כדי להתגבר על בעיה זו, קובע הגנרל סולימן. הוא מציין, כי המצרים הקימו אזור חיץ 'נקי' מצידו הדרומי של ציר פילדפי, שרוחבו 150 מטר. באזור זה המצרים הרסו את כל הבתים שהיו בו, ופינו את כל האוכלוסייה האזרחית שהתגוררה בהם.
סולימן אומר, כי אי אפשר להטיל את האחריות על מצרים למתרחש באזור הגבול שלה עם רצועת עזה, מאחר וישראל מטילה הגבלות קשות על תנועתם של המסוקים המצריים. בין השאר הוא מציין כי היא ישראל מטילה הגבלות על התדירות של המראת המסוקים, ועל המרחק שעליהם לשמור מגבול ישראל. לכן מציע הגנרל סולימן, להגדיל את הכוח המצרי המוצב לאורך ציר פילדפי מ-750 ל-3000 חייל, לצייד אותו בשריוניות ובנושאי גייסות משוריינים, במקום הנשק הקל בו החיילים מצוידים כיום, ולהגדיל את מספר המסוקים המצריים המורשים לפעול באזור ל-12. בלי הגדלת כוחות אלה, מצרים איננה יכולה לקבל על עצמה אחריות על נושא הברחת הנשק לרצועה.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי אי אפשר להתעלם מהטענות המצריות בדבר ההגבלות שישראל הטילה על פעולת הכוח המצרי בציר פילדפי. מצד אחד ההגבלות שישראל הטילה על פעולות הכוח, ובייחוד על תנועת המסוקים המצריים, מובנים, בעיקר בגלל החשש הישראלי כי מסוקים אלה יכולים בעת היותם באוויר לאסוף מידע מודיעני על תנועות צה"ל, בכל האזור, המשתרע מבאר שבע ודימונה, ועד לגבול ישראל מצרים.
מצד שני, הדבר מצביע על חוסר האחריות של ממשלת אריאל שרון, ומערכת הביטחון, אז בראשותו של השר שאול מופז, שהורו לאלוף במיל. עמוס גלעד, לחתום על הסכמים צבאיים כאלה, כדי לבצע ב-2005 בכל מחיר את ההתנתקות, כאשר הם ידעו מראש, כי בכך הם מפקירים את הביטחון בגבול ישראל-מצרים.