קלינטון תקפה. טראמפ בהגנה. התוצאה: קרוב לתיקו


העימות הראשון בין שני המעומדים לנשיאות הילארי קלינטון ודונלד טראמפ ביום שלישי 27.9 לפנות בוקר, הסתיים ביתרון קל של קלינטון. אבל ההכרעה בין שני המעומדים, עליה דיברו כל כך הרבה הפרשנים לא התרחשה, וכנראה שזו תדחה לשני העימותים הבאים, או להכרעת הבוחרים.
מבחינתה של הילארי קלינטון, היא הייתה טובה יותר בהתקפה, יותר חדה ויותר מרוכזת, אולם כל זמן שהתקפה זו נשאה אופי אישי. כאשר עברה לדבר על המדיניות שהיא תנקוט היא איבדה את החדות שלה, כאשר היא לא מעלה שום רעיון חדש או מלהיב שייסחוף אחריה את קהל הבוחרים האמריקנים. הניכור-הריחוק שלה מקהל הבוחרים נשאר בעינו.
לעומתה, עצם העובדה שדונלנד טראמפ עמד במשך למעלה מ-90 דקות על הבמה, וניסה לגונן על עצמו תוך כדי שהוא תוקף את הנשיא אובמה וקלינטון ומדיניותם מידי פעם, העמידה אותו ללא ספק בעמדה של מתחרה שווה אבל כזה שמתקשה להכריע את המערכה.
חוסר הניסיון של טראמפ במעמדים כאלה היה בעוכריו. בנקודות בהן היו צריך לתקוף, כמו בנושא השרת הפרטי והאי-מיילים שלה, או קרן קלינטון, הוא אפשר לקלינטון להימלט ללא פגע, דבר המצביע על חולשה.
מבחינת ישראלית הרגע הדרמטי ביותר היה כאשר בוויכוח על הסכם הגרעין עם איראן קלינטון אמרה, כי כאשר היא הייתה שרת החוץ האמריקנית איראן הייתה במרחק של שבוע אחד מהפצצה הגרעינית. בכך נחתם סופית הוויכוח הפנימי בישראל בו המתנגדים לפעולה צבאית נגד איראן טענו כי איראן נמצאת  רחוקה מנשק גרעיני לפחות שנתיים. ביום ב' בעימות הנשיאותי בארצות הברית התברר, כי דבריהם היו לא נכונים ומטעים, וכי הם הושמעו משיקולים אישיים-פוליטיים ולא משיקולים ביטחוניים של מדינת ישראל. 
זמן קצר לפני תחילת העימות פרסם תיקדבקה את הדברים הבאים:
עד יום שני 26.9 בשעה 9:00 בערב (לפי שעון מזרח ארה"ב) ו-0:4 לפנות בוקר, ביום ג' 27.6, הוציאה המועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילארי קלינטון למעלה מ-60 מיליון דולר, נאומים, וכוח פיזי רב, בעזרתם קיוותה לשכנע את האומה האמריקנית כי המועמד הרפובליקני לנשיאות  דונללד טראמפ איננו ראוי להיות נשיא ארצות הברית והמפקד העליון של הכוחות המזוינים האמריקנים.
אבל עוד  בטרם קלינטון עלתה על במת ההתמודדות הפוליטית הגבוה ביותר באוניברסיטת הוספסטאר בהמפסטאד ניו יורק Hofstra University in Hempstead, N.Y, שהותקנה במיוחד בשבילה כדי שתוכל להתמודד עם גובהו וגודלו הפיזי של יריבה טראמפ, היא כבר ידעה שהיא בעמדת נחיתות.
בעוד מספר התומכים בה נמצא בירידה מספר התומכים ביריבה עולים. 
כמה שעות לפני התמודדות ההתמודדות הפער בין שני המתמודדים הפך להיות מרוץ צמוד, בו לכל אחד מהם יש תמיכה של 46 אחוז מציבור הבוחרים, והפער במספר האלקטורים הבוחרים את הנשיא הצטמצם לאפס. כמה משאלים מראים על יתרון לטראמפ.
במילים אחרות,  הילארי קלינטון נכשלה, עוד לפני תחילת העימות,  להשיג את מטרתה בה השקיעה כל כך הרבה מאמץ פיזי, וכספים.
ככל שהיא תוקפת את טראמפ כך התמיכה בו גוברת.

יתרה מזאת, מלבד משאלי דעת הקהל ישנו משאל אחד שאף פעם איננו מתפרסם ואיננו נלקח בחשבון על ידי עורכי המשאלים. זה המשאל היומיומי של הרשתות החברתיות. כאן יש עדיפות מכרעת לדולנד טראמפ. בעוד שמספר העוקבים אחריו ביום ברשתות הגיע ל-11.5 מיליון ומעלה, קלינטון הצליחה להגיע לקהל עוקבים של למעלה מ-7.5 מיליון בלבד.
נחיתות זו של המועמדת הדמוקרטית תתבטא היטב במהלך 90 הדקות של העימות הראשון עם טראמפ.
מצד אחד אפשר יהיה לראות ולשמוע פוליטיקאית מהוקצעת המדברת במושגים כלליים וקרים, שאינם מצליחים לחדור אל קהל השומעים, אולי מפני שהיא כבר נמצאת 41 שנה בפוליטיקה האמריקנית (מאז נישאה לבעלה ביל קלינטון ב-1975) וכולם, תומכים ויריבים, מכירים אותה כל כך טוב עד שאיינה יכולה לחדש דבר.
מהצד שני אפשר יהיה לראות תופעה של טירון פוליטי, בעל ניסיון של שנה אחת בלבד, שמנסה לבצע בארצות הברית מהפכה פוליטית שכמותה עדיין לא התרחשה.
הבעיה העיקרית של קלינטון שהיא מציעה יציבות  והמשך הדרך של גלובליזציה מדינית וכללית, בעוד שרוב דעת הקהל בארצות הברית ומחוצה לה יודעת כי היציבות הפוליטית איננה קיימת, והגלובליזציה הכללית שחקה את המעמד הבינוני ברוב מדינות העולם, כולל בארצות הברית.
קלינטון מכריזה שהיא תלחם בטרור ומנופפת בניסיון שרכשה בעת חיסולו של  מנהיג אל קעידה אוסמה בין לאדן ב-2011, I was there, בעוד שב-17 לספטמבר, שבע שנים לאחר מכן מבצע איש אל קעידה אחמד חאן ראחימי Ahmad Khan Rahami פיגועים בלב ניו יורק.
לעומתה הבעיה העיקרית של טראמפ היא שרוב האנשים שמקשיבים לו יודעים שהוא לא רק מדבר על בניית חומה, ולעשות את אמריקה גדולה שוב, We will make America great again, אלא הוא מדבר על שינוי השיטה הפוליטית הקיימת כיום בארצות הברית, בדיוק כפי שהוא עשה זאת בשנה האחרונה כאשר הוא שינה תוך כמה חודשים את המפלגה הרפובליקנית.
האמירות של טראמפ הנאמרות בלשון עממית ניו יורקית שחודרת אל הבוחר האמריקני  כי תחת הנהגתו לא יהיה 'פוליטיקל קוקרט'  political correctness , וכי 'תרבות וושינגטון' , בה הבוחר האמריקני קץ, לא תשלוט יותר בבירה האמריקנית.  אם דברים אלה יבוצעו באמת, רוב הממסדים האמריקנים, כולל התקשורת ומוסדות המחקר השונים, יימצאו את עצמם מחוץ לתמונה, בדיוק כפי שקורה היום לממסדים הרפובליקנים השמרניים הוותיקים.
במקום המפלגה הרפובליקנית שאותה הוא מייצג רשמית, טראמפ הקים תנועה אמריקנית עממית. 
זו היא הסיבה האמיתית מדוע כל כך הרבה גורמים שתלויים בממסדים אמריקנים אלה תוקפים את טראמפ בחריפות כה רבה.
ממסדים ואנשים אלה נתקלים באותה תופעה בה נתקלת הילארי קלינטון אותה היא והם מתקשים להסביר. ככל שהם תוקפים את טראמפ במה שנראה להם טיעונים הגיוניים, כך התמיכה בטראמפ גדלה ומתרחבת.
השאלה  היא עד כמה רחוק הבוחר האמריקני יעז להרחיק לכת ולהנהיג את השינויים בוושינגטון בהם הוא רוצה, ועד כמה דונלד טראמפ מייצג באמת בעיני הבוחר את השינויים האלה.

Print Friendly, PDF & Email

תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי נאצה, הסתה או פגיעה, דיבה בהתאם לתקנון השימוש באתר של תיקדבקה

האימייל לא יוצג באתר.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות