קסאם במרכז אשקלון. עיר של 120 אלף תושבים, תחת איום הקסאמים. עוד הוכחה כי היוזמה הצבאית של המלחמה היא בידי הפלסטינים ולא בידי אהוד אולמרט.

תיקדבקה.בהופעותיו הציבוריות מנסה ראש הממשלה לשדר אווירה של קור רוח, שלווה, כאיש אשר הזמן נתון בידיו ומאפשר לו לשקול בכובד ראש את ההחלטות הקשות העומדות לפניו.
אולם לבעיה של אהוד אולמרט, ובתוך כך גם לבעיה של מדינת ישראל וצה"ל קוראים ביוונית עתיקה אוקסימורן Oxymoron. זה הוא מושג ספרותי לגבי צורת דיבור המכילה בתוכה סתירה פנימית. לדוגמא: אדם מסוים הוא איש שמח מלא תיקווה אבל פסימיסט. הבעיה של אולמרט היא לא צורת הדיבור שלו, אלא צורת החשיבה. ולצורת חשיבה זו של אהוד אולמרט, יש בשטח תוצאות.
ראש הממשלה וחבר עוזריו, מציגים את הישגיהם האסטרטגים של הפלסטינים, כאילו אלה היו ההישגים האסטרטגיים של מדיניות ראש הממשלה. נקיטת קו כזה מאלץ את ראש הממשלה אהוד אולמרט להשתמש בלשון מתלהמת שגם סותרת את דבריו על `קור רוח ושלווה,` וגם את הדעות המדיניות והפוליטית שעל בסיסן הקים את מפלגת `קדימה`, ומשתית את ממשלתו ומדיניותה.
לדוגמא, דוברי הממשלה ומערכת הביטחון מדברים כבר כמה ימים על כניסה של כוחות גדולים של צה"ל , טנקים וחיל רגלים משוריין, לתוך צפון רצועת עזה. הדיווחים מדברים על כניסה לעומק של 500 מטר ביום א`, היום הראשון לפעולה. ביום ב`, היום השני לפעולה דובר על העמקת החדירה הישראלית ל-1000 מטר, 1 קילומטר. במציאות, נכנסו לצפון הרצועה 20 טנקים ישראלים בלבד, כאשר עומק החדירה שלהם הוא 100 עד 200 מטר בלבד!
ראש הממשלה מדבר כי אנו `עושים ונעשה הכול כדי להחזיר את החייל החטוף גלעד שליט הביתה`. מנגד אסר ראש הממשלה על צה"ל לפעול ב-48 השעות הראשונות שלאחר החטיפה.
אם לא צריך להיבהל מהמצב, ואם תושבי שדרות צריכים לגלות כושר עמידה, כפי שראש הממשלה ושריה אומרים, למה נשמר הביקור של 20 רגע של ראש הממשלה ביום ג` בכניסה לשדרות, בחשאיות כזו גדולה, עד כי ראש עירית שדרות אלי מוייאל ושאר ראשי המועצות המקומיות בנגב, לא ידעו עליו עד שראש הממשלה לא נכנס למקום הפגישה? תופעה כזו לא רק שמשדרת חשש כי לפלסטינים ישנו מודיעין טוב בשטח, אלא גם חשש כי הפלסטינים מסוגלים לפגוע בקסאם, אם הם רוצים, בראש הממשלה.
שמונה שעות לאחר ביקורם של אהוד אולמרט, ועמיר פרץ, בשדרות, ירה החמס טיל קסאם שפגע בבנין בית ספר באשקלון, עיר ישראלית בת 120.000 תושבים. בכך קיים החמס את דבריו, במשך שלושת הימים האחרונים, כי הוא יסלים את הלחימה אם צה"ל ימשיך בפעולתו ברצועת עזה.
הבעיה היא שמול תופעת האוקסימורן Oxymoron של ראש הממשלה, דווקא החמס הוא שמפגיןעקביות, החלטיות, ודיוק.
ביום ראשון 2.7, אמר החמס בפירוש, למי שרצה כמובן לשמוע , כי אם ישראל לא תפסיק את ההתקפות על מטרות אזרחיות בעזה, החמס יפגע במטרות ישראליות שעד עכשיו הוא נמנע מלפגוע בהן.
ביום שני 2.7, החמס הודיע כי על ישראל להבין שהוא מקיים `ריסון עצמי` לנוכח המשך ההתקפות הישראליות.
ביום שלישי 3.7, בשעה 17:00 אחה"צ הודיע החמס `צפו בשעות הקרובות להפתעה גדולה`.
בשעה 18:53, שוגר הטיל לעבר אשקלון.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסרים כי את הטיל ירתה חולייה של הג`יהאד האיסלמי ששמשה קבלן ביצוע עבור החמס.
במילים אחרות בידי ראש הממשלה אהוד אולמרט, ראשי הצבא, ומערכת הביטחון היה שלושה ימים לפני ירי הטיל על אשקלון המידע כי אירוע כזה עומד להתרחש. אם כך מדוע הם לא נקטו בשני הצעדים הבאים:
1.הזהירו את תושבי אשקלון מפני העומד להתרחש. רק בנס לא נגרמו אבדות. חצר בית הספר בו פגע הטיל הייתה מלא בתלמידי כיתות ז` והוריהם שבאו להירשם לשנת הלימודים הבאה.
2. מאחר והממשלה וצה"ל ידעו מראש על ההסלמה הזו, לפי המידע המודיעיני שהיה בידיהם, מדוע הם לא הכינו תגובה מיידית?
זמן קצר לאחר פגיעת הקסאם באשקלון, אמר ראש הממשלה אולמרט, כי `למעשה החמור הזה ולניסיון הנפשע הזה בניסיון לפגוע באזרחי ישראל יהיו השלכות מרחיקות לכת. כמובן שארגון החמאס יהיה הראשון שייפגע`. דובריו הודיעו כי הקבינט הביטחוני יתכנס לישיבת חירום ביום ד` 5.7 בבוקר. כלומר, אין תגובה מיידית. כאן אנו רואים את התכונה הבולטת השנייה אצל אהוד אולמרט בניהול משברים. איבוד זמן יקר.
צריך להבין, כי מבחינה צבאית טהורה, אם אין תגובה ישראלית מיידית, אזי החמס ימשיך לירות מעכשיו טילים על אשקלון כפי שהוא ממשיך להחזיק בחייל החטוף גלעד שליט.