קרב הכרעה בסוריה. גורמים לאומניים, שבטיים ודתיים בסוריה נערכים למלחמת אזרחים

לאחר שבמהלך אחד ביטל ביום ג' 19.4 משטר אסד את חוקי החירום, אבל הוציא במקומן הוראות דוקרניות יותר האוסרות כל הפגנה תחת כל סיסמא, או כרזה שהיא, נכנסה סוריה ביום ד' 20.4 לשלב הסופי של קרב ההכרעה בין משטר לבין המתקוממים נגדו.
צבאותיהן של 4 מדינות שכנות עם סוריה, טורקיה, ירדן, לבנון, ועיראק, התפרסו, לפי דרישתו של בשאר אסד, לאורך גבולותיהן בניסיון למנוע המשך הברחות הנשק ופעילים ולוחמים לתוך סוריה, אבל גם כצעדי מנע לקראת זרימת של מאות אלפי פליטים שינסו לברוח מסוריה. הטלוויזיה הסורית הפסיקה את שידוריה הרגילים, ומראה רק תמונות זוועה של גופות מרוטשות של קצינים וחיילים אשר נהרגו על ידי המתקוממים, במטרה לעורר את זעם ההמונים הסורים, על הפגיעה בצבא הסורי. המדובר בצעד ייאוש של המשטר משום ששידורים אלה יכולים לפעול כמו בומרנג. קציני וחיילי הצבא הסורים הצופים בטלוויזיה יכולים להחליט למראה התמונות שהם אינם מוכנים לשלם את המחיר עבור ההגנה על משטר אסד.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסרים כי הטלת הצבא הסדיר הסורי, שבנאמנותו לו אסד איננו יכול להיות בטוח, לקרב מול המתקוממים נגדו, הוא הקלף האחרון שנשאר בידיו של נשיא סוריה במערכה על הישרדותו.
החלטה זו של אסד התקבלה לאחר שביום ג' 19.4, התברר לו ולראשי משטרו כי הברחות הנשק ולוחמים לתוך סוריה הפכו להיות מהברחות שנועדו להגיע לידי מפגיני האופוזיציה, להברחות המתנהלות על רקע דתי, שבטי ולאומני. במילים אחרות, כל גורם דתי, שבטי או לאומני, בסוריה מצטייד בנשק, לקראת פריצתה של מלחמת אזרחים סורית.
הדרוזים בהרי השוף בלבנון, מבריחים נשק ולוחמים לדרוזים הסוריים המתגוררים בהר הדרוזים בדרומה של סוריה. גורמים סוניים בלבנון מבריחים נשק ולוחמים לסונים הסוריים באזורי באנייס ולטקיה. העלוואיים הלבנוניים המתרכזים בחבל עקאר Aqar, מבריחים נשק לשבטים העלאווים הסוריים. הנוצרים הלבנוניים, בעיקר אלה המאורגנים 'בכוחות הלבנוניים' Lebanese Forces , מבריחים נשק לעיירות הנוצריות הסוריות. גורמים כורדיים בעיראק ובטורקיה הגבירו בימים האחרונים את הברחות הנשק, פעילים, ולוחמים, לאזורים הכורדיים הסורים שבצפון המדינה.
מאחר ולצבא הסורי אין מספיק כוחות כדי לעצור הברחות בהיקף כזה לתוך סוריה, וגם לטפל בדיכוי ההתקוממות נגדו, פנה בשאר אסד ביום ג' אישית אל מלך ירדן, נשיא לבנון, וראשי ממשלות טורקיה ועיראק, וביקש מהם לפרוס את צבאותיהם לאורך גבולותיהם עם סוריה, 'ולסגור אותם הרמטית'. המקורות שלנו מדווחים כי צבאות טורקיה, עיראק, ובייחוד ירדן ולבנון, נפרסו לאורך הגבולות, אולם ספק גדול באם הם יכולים לעצור את הברחות הנשק לתוך סוריה.
סימן נוסף לקראת התדרדרותה של סוריה למלחמת אזרחים, היא הודעתו של שר הפנים הסורי מוחמד איבריהם אל-שער Mohammed Ibrahim al-Shaar, אשר זמן קצר לאחר שבוטלו כביכול חוקי החירום בסוריה ביום ג' הכריז בטלוויזיה הסורית, כי ההפגנות נגד בשאר אסד הן 'מרד מזוין המתבצע על ידי מוסלמים קיצוניים' Armed revolt by Islamist radicals. במילים אחרות, משטר אסד הכריז בעצמו על ההפגנות נגדו כעל התקוממות מזוינת אותה יש לדכא בכוח.
שר הפנים הסורי הורה לכל האזרחים הסוריים 'להימנע מלקחת חלק במצעדים כל שהם, הפגנות, שביתות שבת, לא חשוב תחת איזה כרזות' .to refrain from taking part in all marches, demonstrations or sit-ins under any banner whatsoever. הוא הודיע כי 'החוק הסורי ייושם מתוך האינטרסים של בטחון התושבים ויציבות המדינה הסורית'. the laws in force in Syria will be applied in the interest of the safety of the people and the stability of the country.
כמה שעות לאחר הודעה זו התחדשו ההפגנות בערים הסוריות נגד אסד, וביום ד' מסרו מקורות איראניים וסוריים כי הן עומדות להתגבר. עצם העובדה שגורמים איראניים הם שמוסרים מידע זה מצביע על כך כי טהרן ודמשק מתאמות ביניהן את המהלכים לדיכוי ההתקוממות נגד אסד.
כבר בלילה שבין יום ג' ל-ד', החלו כוחות הביטחון הסוריים בפעולות לדיכוי המרידה. למרות ביטול חוקי החירום, פשטו יחידות של שירותי הביטחון הסוריים בלבוש אזרחי על בתיהם ראשי הדת הסוניים בחומס עצרו אותם והעבירו אותם לבתי סוהר שמחוץ לעיר. כאשר השלטונות נשאלו על ידי בני המשפחות לאן הועברו העצירים ומה עלה בגורלם, התשובה הייתה שאין לשלטונות הסוריים כל מידע על כך, וכי הם הוכרזו 'כנעדרים'.
המקורות המודיעיניים של תיקדבקה ממדווחים, כי בלבנון משוכנעים כי אנשי משטרו של אסד לא יסתפקו בפעולות דיכוי בתוך סוריה, וכי הם עומדים לפעול גם בלבנון. אישים המקורבים לסעד חארירי, ולמנהיג הכוחות הלבנוניים סמיר געגע, וכמה מראשי הדרוזים בלבנון,  החלו בימים האחרונים לפנות את משפחותיהם מלבנון לאירופה, והם עצמם ירדו למחתרת, בניסיון למנוע התנקשויות סוריות בחייהם.