ראובן ריבלין נבחר לנשיאה העשירי של מדינת ישראל

ראובן ריבלין, בן 75 נבחר, ביום ג' 10.6, לנשיאה העשירי של מדינת ישראל. עבורו הצביעו  63 חברי כנסת. למועמד השני שהתחרה נגדו בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות- מאיר שטרית, הצביעו 53 קולות.
למרות שראש הממשלה בנימין נתניהו  התנגד בתחילה למועמדותו, ורק זמן קצר לפני הבחירות חזר ואימץ אותה, נחשבת בחירתו של ריבלין לניצחון לגוש  הימין  העומד במרכז הממשלה, ותבוסה לאופוזיציה בראשות מפלגת 'העבודה'. מלבד היחסים האישיים הגרועים בין נתניהו וריבלין, נחשב ריבלין איש המחנה הלאומי, תומך בירושלים מאוחדת, מתנגד למסור חלקים ממנה לפלסטינים, ותומך בהתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון.
ריבלין הוא פוליטיקאי וותיק אשר מילא תפקידים שונים ומגוונים, כולל של שר ויו''ר הכנסת, במשך 36 השנה האחרונות.  
בין השנים 1978-1983 כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים. בשנת 1988 נבחר ריבלין לכנסת ה-12 מטעם מפלגת הליכוד. בכנסת ה-15 שימש כחבר כנסת ויו"ר סיעת הליכוד ויו"ר הקואליציה בין השנים 2003-1999.
בפברואר 2001, עם היבחרו של אריאל שרון לראשות הממשלה, נתמנה לשר התקשורת בממשלה. בכנסת ה-16 נבחר ליושב-ראש הכנסת וכיהן בתפקיד זה בין השנים 2006-2003. 
בכנסת ה-18  נבחר בשנית לתפקיד יושב-ראש הכנסת תפקיד בו החזיק שלוש שנים בין השנים 2009 ו-2012, עד שהכנסת התפזרה. בכנסת הנוכחית, כיהן כחבר כנסת של 'הליכוד' לאחר שראש הממשלה נתניהו התנגד לכך שייבחר כיו''ר הכנסת מטעם 'הליכוד'.
שני אירועים פוליטיים מרכזיים עמדו במרכז מערכת הבחירות לנשיאות:
1. סירובו של ראש הממשלה נתניהו לתמוך בראובן ריבלין, וחוסר יכולתו להעמיד מולו מועמד אחר. מצב זה הגביר בציבור הישראלי את ההרגשה, כי נתניהו מאבד את השליטה הפוליטית על ממשלתו וב'ליכוד' וכי הוא הולך ונחלש פוליטית.
2. מערכתה הבחירות לנשיאות, הייתה המערכה הפוליטית המלוכלכת והמסואבת ביותר, מכל  תשע מערכות הבחירות לנשיאות שנערכו עד כה בישראל. לעיני הציבור הישראלי התגלתה העובדה, כי כמה מראשי נבחריו, אשר צריכים לדאוג לו, פעלו למעשה למען טובתם האישית כאשר הם מתרכזים בצבירת הון ורכוש, חלקם בדרכים לא חוקיות. חלק המעומדים נחשד בעבירות פליליות.    

 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות