ראש הממשלה אהוד אולמרט מאותת לאיראן מהכור הגרעיני בדימונה.

תיקדבקה: ראש הממשלה אהוד אולמרט ערך ביום ג' 1.7 ביקור חשאי בכור הגרעיני בדימונה. עצם העובדה שלביקור כזה ניתן פרסום, בניגוד לביקורים קודמים, היא רמז לאיראן, כי ישראל לא תהסס להשתמש ביכולת הגרעינית שלה כדי לפעול נגד התוכנית הגרעינית האיראנית בטרם תעבור את השלב בו היא יכולה לפתח נשק גרעיני.
בכך הגיעה לשיא חדש נוסף התדרדרות של חילופי דברים, ושליחת מסרים, בין ירושלים וטהרן,בהם כל צד מראה כי הוא מוכן להתמודדות צבאית עם הצד השני.
המקורות הצבאיים והמודיעניים של תיקדבקה: השיקולים המרכזיים העומדים לפני ישראל מתי ובאם לתקוף את איראן הם: האם לתקוף עוד בכהונתו של הנשיא ג'ורג בוש? האם ישראל תצליח לפורר את הציר האיראני עם סוריה ועם חמס? ומי ייהיה ראש הממשלה בישראל בעת התקיפה?
המקורות שלנו בוושינגטון ובירושלים מדווחים כי רשימת השיקולים להתקפה המתפרסמים ביום ג' 1.7 ברשת הטלוויזיה האמריקנית ABC ,אינם קשורים לשיקולים הישראליים. הסיבה: לכל אחד מ-2 הקווים האדומים הישראלים המוזכרים בכתבה, ישנה כבר תשובה מודיעינית שלילית, שפירושה שבשלב זה אין לישראל צורך לתקוף את איראן.
להלן הפירוט 4 הנקודות העיקריות העומדות בפני ישראל.
1. בניגוד לכל הידיעות המתפרסמות, כולל אלה המתפרסמות על-ידי האיראנים, בדבר העשרת האורניום, נמצאים האיראנים בפיגור גדול בהשגת הכמויות שהם שמו להם למטרה. כמו כן יש להם בעיות קשות בהפעלה סדירה ורצופה של הצנטריפוגות המתקדמות שברשותם. מצב זה מביא לכך כי האורניום המעושר שהאיראנים מפיקים, עד עכשיו, הוא בכמויות קטנות, ובאיכות נמוכה, ואינו מתאים לשימושים צבאיים, אלא אם האיראנים יצליחו להפיק כמויות גדולות מאוד, מה שכרגע הם אינם מסוגלים.
2. למוסקבה אין כל כוונה לספק, בשלב זה, לאיראנים את מערכות הטיל המתקדם נגד מטוסים S. A.-20. כללית, הרוסים הקפיאו את כל עיסקות ומשלוחי נשק הנ"מ המתקדם גם לאיראן, וגם לסוריה. כך שישראל איננה צריכה לתקוף את מתקני הגרעין האיראני לפני שטילים אלה יגיעו לידי האיראנים. בשלב זה, הם לא יגיעו.
3. הבעייה המרכזית העומדת לפני מקבלי ההחלטות והאסטרטגים הישראלים, איננה יותר אם איראן נמצאת בשלב מתקדם זה או אחר בתוכניתה הגרעינית, משום שהתשובה לשאלה האם בסופו של דבר יהיה נשק גרעיני בידי איראן, היא כבר כיום ברורה, והיא: שאיראן תחתור בכל כוחה להשגת נשק כזה.
השאלה המכרעת, העומדת לפני ישראל, היא מתי לתקוף. לפני עזיבתו אל בוש את הבית הלבן, או במרוצת 2009, כאשר בבית הלבן יכהן נשיא חדש.
הכף נוטה כיום בישראל, לעבר התקפה, מיד לאחר הבחירות לנשיאות בארצות הברית, כלומר בסביבות חודש נובמבר השנה. אולם המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי תנאי מזג האוויר ומיקום הירח בחודשי סוף השנה, נחשבים לזמן גרוע לעריכת מלחמה. לכן באם יוחלט סופית בישראל, לבצע התקפה על איראן, צריך לקחת בחשבון, כי החודשים אוגוסוט-ספטמבר, מתאימים יותר למתקפה כזו. לאחר מכן התאריכים הנוחים הנוספים להתקפה הם מרס אפריל 2009.
בגלל המצב הפוליטי הבלתי יציב בישראל, צריך לקחת בחשבון לא רק את השאלה מי יהייה נשיא ארצות הברית בעת המתקפה הישראלית, אלא מי יהיה גם ראש הממשלה בירושלים? ואיזה שיקולים פוליטיים של מעמדו ועתידו, ישחקו תפקיד בקבלת ההחלטה על מתקפה על איראן?
4. שיקול חשוב אחר הוא הניסיון הישראלי, לנסות ולהביא לידי מצב, כי בעת התנגשות צבאית ישראלית-איראנית, סוריה והחמס, לא ישתתפו בה. במילים אחרות, התגובה הצבאית האיראנית תבוא רק מ-2 חזיתות, איראן, וחיזבאללה, ולא מ-4 חזיתות שתכללולנה גם את סוריה, ואת החמס.
למרות כל השיקולים הישראלים האלה, השיקול המכריע הוא:כי מוטב לתקוף את איראן מוקדם יותר, מאשר מאוחר יותר, כאשר יכולת התגובה של איראן היא עדיין מוגבלת.

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות